בין חודשי ינואר-יולי, 51% רכבי טסלה משומשים הושארו אצל הדילרים ובמקומם נרכשו רכבים מסורתיים עם חטיבות כוח קונבציונליות. עוד עולה, כי 32% הוחלפו ישירות ברכב חשמלי חדש, ורכבים היברידיים גזלו נתח של 57% מכלל המכירות בעסקאות טרייד אין.
ובכל זאת, הרכב החשמלי בהאצה
בחברה מציינים כי מדובר בשינוי חד מאוד בהרגלי הרכישה לטובת המהפכה החשמלית, וזאת לעומת הנתונים שהצטברו לפני חמש שנים בשוק הטרייד אין האמריקני; ב-2019, כמעט 72% מדגמי טסלה הוחלפו ברכבים עם מנועי בעירה, 18% ברכבים היברידיים ורק 10% בחרו להחליף את הטסלה, מודל 3 בעיקר בטסלה חדשה יותר.המשמעות היא, שלא במפתיע, היא שהרכב החשמלי הפך להיות כלי תחבורה שאינו נחלתם של "משוגעים לדבר" וטסלה אחראית במידה רבה, אם לא לבדה להצבתו כאלטרנטיבה לרכבים עם מנועי בנזין או דיזל, וכן לרכבים היברידיים. במילים אחרות, בעבר ניסו להיפטר מהרכב החשמלי, כיום כבר לא עושים זאת ללא בדיקה מעמיקה של האופציות החשמליות.
עוד נמצא, כי בניגוד להתחזקות של רכבי הפלאג-אין באירופה וגם בישראל (על אף התייקרות המס), האמריקנים לא התחברו לפתרונות הביניים, כאשר רק 2% מסך המסירות השנה באמריקה עד כה היו של רכבי PHEV. הצרכנים בארה"ב, החליטו לוותר על המדגה הזו ולקפוץ ישר לרכב חשמלי מלא.
נקודה בולטת בנתונים, מצביעה על תופעה יותר מעניינת. בעלי טסלה, שכן בוחרים להשאר עם הנעה חשמלית - לא בהכרח נאמנים למותג. יותר ויותר מהם מגלים את הרכב החשמלי בקרב מותגי הבית הוותיקים דווקא, קרי עמודי התווך מדטרויט - פורד, שברולט, וכן פונים לחברות הזרות המנוסות - ב.מ.וו, מרצדס, פולקסווגן וכדומה.
בארה"ב מעריכים כי המגמה הזו תמשך; בעלי טסלה "יהגרו" למותגים אירופיים וכאשר היתרונות של טסלה, בעיקר ברשת הטעינה כבר לא יהיו כל כך דומינטיים, כך גם התחרות תהיה פתוחה יותר לשינויים קיצוניים.