כל מי שביקר בהודו יודע שחוקי התנועה הם בגדר המלצה בלבד. בין ריקשות, אופניים, מכוניות, משאיות והולכי הרגל, הציות לחוקי התנועה הוא לחייזרים. בתוך המהומה הזו, נדמה שהחוק היחיד ששולט הוא זכות הקדימה – שניתנת אוטומטית לכלי הרכב הגדול ביותר. לחוסר הסדר על הכבישים בהודו יש גם מחיר כבד: בממוצע, נהרג אדם בתאונת דרכים כל שלוש וחצי דקות, מה שמתורגם לכ-53 תאונות ו-19 הרוגים בכל שעה.
רשויות החוק בהודו בחוסר אונים, ובשנים האחרונות הן החלו להשקיע משאבים משמעותיים בניסיון להתמודד עם המצב ולהפחית את מספר התאונות הקטלניות. השקעות אלו כוללות חיזוק האכיפה, הצבת מצלמות מהירות, הגברת פיקוח והחמרת הקנסות על עבירות תנועה כמו מהירות מופרזת וחציית צמתים באור אדום. במסגרת זו, לאחרונה פנה סגן מושל דלהי לשרת האוצר של הודו בדרישה כי תוטמע מערכת ממוחשבת שתתמחר את פרמיית ביטוח הרכב בהתאם למספר וחומרת הדוחות שנרשמים לנהגים בגין עבירות.
"ב-2022, אירעו בתת היבשת 461,312 תאונות דרכים, שהובילו למותם של 168,491 בני אדם ופציעות ל-443,366 אנשים. עוד עולה כי 44.5% מכלל ההרוגים – היו רוכבי דו גלגלי ו - 19.5% - הולכי רגל מה שמצביע על הסיכון הגבוה במיוחד של שתי הקבוצות הללו בדרכים", ציין וינאי קומאר סקסנה, מושל העיר דלהי. לדבריו "כ-60% מהתאונות הקטלניות נגרמו ע"י נהגי כלי רכב שבעבר נקנסו בשל עבירות תנועה כמו נהיגה במהירות מופרזת וחציית צומת באור אדום".
צילום: יצרן
הצעתו של מושל דלהי עוררה חילוקי דעות נרחבים. בעוד שתומכים ראו בה אמצעי יעיל להגברת הבטיחות בדרכים, מתנגדיה טענו כי מדובר בפגיעה חמורה בזכות לפרטיות. החשש המרכזי הוא שהמידע על עבירות תנועה יועבר לחברות הביטוח, שעלולות לנצל אותו לרעה ולהשתמש בו להעלאת הפרמיות באופן לא הוגן. "אם תייקר את הפרמיה על כל עבירת תנועה, לא יעבור זמן רב עד שהיא תהיה יקרה יותר מהאוטו עצמו" אמר חבר אופוזיציה. לדבריו, "בסופו של דבר, רבים פשוט יבחרו לוותר על הביטוח וינהגו בלי כיסוי, מה שיגרום ליותר בעיות מאשר פתרונות".
אנחנו משוכנעים שיש קוראים שיחשבו שמדובר ברעיון מוצלח שכדאי לאמץ גם בתוך המחדלים התחבורתיים בישראל. עם זאת, יישום הרעיון כאן מלווה בלא מעט אתגרים ובעיות. עו"ד אסף ורשה, יו"ר ועדת נזקי רכוש בלשכת עורכי הדין, מפרט שתי בעיות מהותיות שעלולת להתנגש עם הצעות אלו:
צילום: שחר כלב
ענישה כספית אינה שוט מאיים
המחקר הקרימינולוגי מצביע על כך שהחמרת עונשים אינה בהכרח מובילה להפחתת עבירות, בעוד שהסיכוי להיתפס הוא גורם הרבה יותר מרתיע. לכן, הדרך היעילה לצמצם עבירות היא לא בהכרח בהעלאת הקנסות או הוספת עונשי מאסר, אלא בהגברת אמצעי האכיפה. גם אם יוחמר הקנס באופן משמעותי ויוצמד לו עונש מאסר בפועל, לא סביר שהדבר יפחית את הישנות העבירה. במקום זאת, נדרש להגביר את הנוכחות האכיפתית באמצעות הצבת מצלמות נוספות וחיזוק מערך השיטור.
בעיות אתיות ומשפטיות כבדות משקל
נכון להיום, המבטחות בהליך בחינת הפקת פוליסת ביטוח רכב חובה, חייבות לעבור דרך ממשק ISO , אשר מספק להן מידע על שלילות ב-3 שנים אחרונות ותאונות עם נפגע גוף. המחוקק איזן בין הפגיעה המסוימת בזכות לפרטיות לבין הצורך הלגיטימי של חברות הביטוח לבצע הערכה מושכלת של רמת הסיכון הנשקפת מהנהג. מתן אפשרות למבטחות להיחשף לכלל מסד הנתונים התעבורתי של הנהג, מעלה שורה ארוכה של סוגיות שראויות להתדיין ובכללן גם האופן בו יוערך הסיכון, בהתאם לסוג העבירה ורמת המסוכנות שגלומה בה.
צילום: מערכת אוטו
ולידיעת אלפי הישראלים שמטיילים בהודו על אופנועים: בשנה שעברה, מדינת טמיל נאדו בדרום הודו הובילה במספר תאונות הדרכים עם 64,105 מקרים. המדינה המרכזית מאדיה פראדש התייצבה במקום השני עם 54,432 תאונות, ואילו בקראלה - יעד פופולרי במיוחד בקרב מטיילים ישראלים, נרשמו 43,910 תאונות. , כ-68% ממקרי המוות מתאונות הדרכים התרחשו באזורים כפריים ו-32% באזורים העירוניים של המדינה, לפי הדו"ח.
