ארבע יבואניות רכב – חברת המזרח (יגואר, לנד רובר), יוניון מוטורס (טויוטה), סמל"ת (אבארט, אלפא, ג'יפ, סובארו, פיאט, קרייזלר, ראם), קרסו (דאצ'יה, ניסאן, רנו) – עתרו בסוף השבוע הקודם לבית המשפט לעניינים מנהליים ("בג"ץ הקטן") כנגד משרד התחבורה. העתירה היא כנגד חיובן לבצע, ללא תשלום, תיקוני רכב בתקופת האחריות – גם אם הרכב שיובא ביבוא אישי/מקביל לא זכאי לאחריות יצרן בישראל, מה שיוצר מצב בו הן נאלצות לתקן על חשבונן רכב שלא הן ייבאו ארצה.
כידוע, לפי חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שהתקבל ב-2016, מחויב היבואן הרשמי בטיפול במכוניות שהובאו ארצה – גם אם הן מיובאות שלא על ידו, אפילו אם מדובר בדגמים שאינם בהיצע שלו – ולכבד את אחריות היצרן שניתנה לרכב בחו"ל.
היבואניות טוענות כי במקרים מסוימים, למכוניות המגיעות ארצה ביבוא אישי או מקביל, אין כלל אחריות יצרן התקפה בישראל. כלומר, האחריות שניתנה לרכב החדש עם קנייתו מוגבלת רק לאזור בו הוא נמכר, צפון אמריקה למשל.
במצב כזה, אם היבואן מתקן רכב הוא אינו יכול להזדכות על העלות מול היצרן כמקובל. המשמעות היא, כאמור, שיבואן המותג הוא זה שמשלם מכיסו עבור תיקון של רכב שנקנה בלי כל מעורבות שלו.
חלק ניכר מהדגמים המיובאים לישראל ביבוא אישי/מקביל אכן זוכים לאחריות בין לאומית, והיבואן הרשמי יכול לכן לתת שירות במסגרת האחריות ולהזדכות מול היצרן – אבל לא כולם. יבואניות הרכב תובעות לכן גם את החברות העוסקות ביבוא אישי/מקביל, ומביאות לארץ כלי רכב שאין להם אחריות בין-לאומית, ולפי הנאמר בתביעה אותן חברות מודעות לכך.
היבואניות מציינות בעתירה כי לפי החוק הן אכן מספקות חלקי חילוף, מתקנות ומטפלות בכלי הרכב שלא יובאו על-ידן וכוללות אותם בקריאה לשירות מטעם היצרן (Recall), כולל דגמים שאינם מיובאים על ידן. עם זאת, נטען בעתירה, כי משרד התחבורה, בהסתמך על החוק הנ"ל, מחייב את יבואניות הרכב לתקן כל רכב במסגרת האחריות, ואינו מקבל את הטענה שיש דגמים שאינם זכאים לאחריות התקפה בישראל. היבואניות טוענות כי דרישה זו של משרד התחבורה מנוגדת לחוקים אחרים – וגם להיגיון הפשוט, אם תשאלו אותנו – ומכיוון שהבעיה לא נפתרה עד כה, נאלצו לפנות לבית המשפט לעניינים מנהליים.
