זה כבר לא חדש. מאז שענף הראלי רייד בארץ נעצר בחריקת בלמים בגלל דרישות חוק הספורט המוטורי, מוצאים המתחרים מזור מעבר לים, ובמיוחד ביוון הקרובה יחסית. מה שהתחיל כמעט במקרה, הפך לנדידה עונתית קבועה (השנה יצאו 14 צוותים למרוץ הקרוב ביוון, שיערך בשבוע הבא!).
סופלקי רייזר
צילום: מנהל
צוות 'פנגו+' של דני פרל ואיתי מולדבסקי טעם את מטעמי יוון בשנה שעברה, והחליט השנה לצאת לשני מרוצים. אז רגע לפני שהם ארזו את הפולאריס רייזר 1000 'פוקס אדישן' שלהם במכולה ושילחו אותו ליוון, נפגשנו בשבילי השדות של עמק איילון לשיחה על מרוצים, גיל ואדרנלין.
השמות של שני אנשי הצוות אולי קצת פחות מוכרים לקהל הרחב מאשר שמות של "סלב" מוטוריים כמו רז הימן, הלל סגל, אביב קדשאי וכו', אולם מי שעוקב אחרי תחום הספורט המוטורי בארץ, בדגש על מרוצי שטח, לא יכול שלא להכיר אותם. שניהם פעילים בתחום יותר מעשרים שנים. איתי היה מראשוני הישראלים לצאת להתחרות בחו"ל, כשיצא באמצע שנות התשעים עם רז הימן להתחרות על אופנוע בראלי טוניס. מאז לא הפסיק להתחרות, אם כי בשנים האחרונות החליף את הכידון במושב הנווט (היה, בין השאר, הנווט של רועי שפירא בעונה בה זכה באליפות).
סופלקי רייזר
צילום: מנהל
אצל דני התחילה קריירת המרוצים בתחילת שנות התשעים (סביב שולחן ארוחת הצהריים מתפתח ויכוח בין דני לבנו, עומר, אם המרוץ הראשון היה ב-94 או ב-93...), אבל משם הסיפור הופך למורכב יותר. מעבר לעובדה שהוריש את האהבה לתחום גם לבניו – עומר מתחרה בעצמו בארץ, ומשמש כמנהל הקבוצה במרוצים בחו"ל, ובנו השני התחרה גם כן בלא מעט מרוצים בארץ – נדמה שדני פשוט נמצא בכל מקום. אני פגשתי בו לראשונה לפני יותר מעשור כמנהל קבוצה בליגת העבירות, ומאז פגשתי בו שוב ושוב – כנהג בראלי, בראלי ספרינט, כנווט, כמרשל, כחלק מצוות הלוגיסטיקה... כאילו לא יכול להתרחש מרוץ שטח (ולא רק שטח) בארץ מבלי שדני יהיה בסביבה.
ותמיד עם חיוך ואופטימיות. הבחור, כמו שכינו זאת הגששים, "בלתי עציב". החיים בעמק הבכא לא רק שלא עושים עליו שום רושם – זה הוא שעושה רושם על עמק הבכא. גם כשהוא לא הכי מהיר, או כשעל הקבוצה עובר יום לא מוצלח, הוא תמיד מפרגן למתחרים האחרים, לא מתייאש ולא מתעצבן. ולכן לא ממש הפתיע אותי לגלות, לפני כמה שנים, שהוא גם "מלאך שביל" – מהאנשים שפותחים את ביתם (במושב מזור, במקרה הזה) למטיילים בשביל ישראל.
סופלקי רייזר
צילום: מנהל
את הצל"צים גילה דני לפני מספר שנים, ומאז הוא מאוהב. הוא התחיל עם ה-800, כמובן (אותו גם תרם לנו למבחן ההשוואתי מול הקומנדר 1000 בזמנו), ומשם התקדם עם השנים. היום הוא עם הרייזר 1000, אבל לא הטורבו "כרגע אנחנו מעדיפים את הפשטות והאמינות של המנוע האטמוספרי על פני תוספת הכח" מסביר עומר "ואנחנו גם לא בטוחים שאנחנו יכולים לתרגם את תוספת הסוסים לתוספת מהירות, לפחות לא במרוץ ראלי ארוך, של כמה ימים". ובכלל, שיקולי העמידות והלוגיסטיקה קיבלו משקל כבד בשיקולי הכנת הכלי למרוצים.
מעבר לכלוב הבטיחות, מושבי מרוץ ומערך הניווט המתבקשים, השינויים מינוריים. מיגון לדיסקים האחוריים שפגיעים יחסית לאבנים, מתקון לצמיג רזרבי וכלי עבודה – וזהו בערך. לא זרועות מחוזקות, ציריות מעובות ושאר ירקות. "אומנם אנחנו יוצאים עם מלאי גדול של חלקי חילוף" הם מספרים, ומבקשים להודות לדל"ב ואוריה כרמלי, שעוזרים מאוד בגזרה זו "אבל תמיד אתה עלול למצוא את עצמך בלי חלק חילוף מתאים. ואז הרבה יותר קל להשיג חלק מקורי מסוכן פולריס הקרוב, מאשר להתחיל לאלתר תחליפים לחלק המשופר שהתקנת בכלי".
סופלקי רייזר
צילום: מנהל
פרק הצילומים כבר מאחורינו והגיע הזמן לשים קצת גז. גם כי זה כיף, וגם כי בסופו של יום, צריך הרי לבדוק האם באמת כלי כמעט סדרתי לחלוטין יכול להיות מהיר מספיק כדי לנצח מירוץ ראלי בין לאומי. "הכלי עוד מכויל לראלי ספרינט שהיה בסוף השבוע" מזהיר אותי דני "ולכן הוא נמוך מאוד, אז שים לב לגחון". נמוך יחסית לרייזר – עדיין יש הרבה אוויר מתחת לכלי. אני משתחל אל מושב הספורט העמוק ומתקפל אל מאחורי ההגה – לא ניתן לכוון את המושב, והוא מותאם לממדי דני הקומפקטי. רותם את רצועות המרוץ ומהדק מכל הלב. קצת לוחץ, אבל יקר מפז בנסיעת שטח מהירה.
הדוושה נלחצת לרצפה והכלי נורה קדימה. המהירות המרבית לא גבוהה במונחי עולם הרכב, בטח לא בהתחשב ביחס משקל/הספק – קצת פחות משישה ק"ג לכל כוח סוס, בערך כמו הוט-האצ' קטנה. אבל עד ל-120 קמ"ש, פחות או יותר, התחושה היא שכל דגדוג של דוושת הגז מתרגם לבעיטה בגב. אבל המהירות והתאוצות הן לא העיקר כאן, כמו בכל צל"צ, אלא היכולת בפניות. ההגה עדיין מעט קל ומנותק מדי, כמסורת הרייזר מימים ימימה, אבל בולמי הפוקס משפרים משמעותית את יכולת המתלים לעומת הבולמים בגרסה הרגילה. הכלי מרוסן יותר, אפילו במצבו המרוכך הנוכחי, ומתפקד טוב יותר ברצף שינויי כיוון ובפניות משובשות.
סופלקי רייזר
צילום: מנהל
באופן כללי, בולמי הפוקס משפרים את יכולת ייצור האדרנלין של הרייזר 1000, שהיתה ברמה כמעט לא חוקית כבר בגרסה הרגילה. הריסון המשופר שומר את הכלי יציב ביציאה וחזרה מהיגוי יתר. על שבילי השדות דלי האחיזה נהיגה מהירה היא אוסף אחד ארוך של היגויי יתר, תיקונים וחיוכים חסרי שליטה. אדרנלין מוטורי מזוקק, שפתאום הופך קניה של רכב חד-שימושי, שדורש לוגיסטיקה מורכבת בכל יציאה לטיול ועולה שני שליש מרכב שטח, לדבר הגיוני לחלוטין.
כאמור, בעוד אתם קוראים שורות אלו, דני, איתי ועומר פורקים את הרייזר ביוון ועורכים הכנות אחרונות לקראת היציאה לראלי יוון ביום שלישי. שישה ימים, יותר מאלף קילומטרים. 14 צוותים ישראליים ויותר ממאה חמישים צוותים מכל העולם. נשאר רק לאחל – בהצלחה לכל הישראלים, ובקרוב אצלנו!
דני פרל ועומר פרל מבקשים להודות לנותני החסות שלהם שתומכים בצוות לאורך הדרך.

חסות ראשית - חברת פנגו - אפליקציית החנייה המובילה בישראל.
חסויות תומכות - מוסך פולריס ניצני עוז, דלב מוטוספורט ומובילי רותם
סופלקי רייזר
צילום: מנהל