קטגוריה: רכבי פנאי 5 מקומות ממש גדולים
גרסה: 2.0 ל' טורבו, הנעה קדמית, טיטאניום
מתחרות בולטות: יונדאי סנטה-פה, קיה סורנטו, קאדילק SRX
מחיר גרסה נבחנת: 295,000 שקלים
VIDEO
ה
פורד אדג' מציע חבילה ייחודית בנוף המקומי - ממדי ענק, אבל חמישה מושבים בלבד; מחיר החוצה את רף רבע מליון השקלים כבר בגרסת הבסיס, אבל ממותג עממי, נטול הילת פרימיום. אין לו בעצם מתחרים ישירים, כאלו שהמפרט והשושלת שלהם מתאימים בדיוק. בראשית דרכו הוא הוצע במחיר שהיה קרוב לשל רכבי הפנאי הקומפקטיים, אך מאז הופסק יבוא רמת האבזור הבסיסית, ויחד עם הדולר המתחזק מחירו האמיר, והפער בינו לבין כלי הפנאי הקומפקטיים גדל - בעוד שפער המחיר ביחס למתחרים מליגת הפרימיום התכווץ.
סיבה טובה לקחת את האדג' החדש למבחן ולתהות על קנקנו.
עיצוב ונראות רכב ההדגמה, באדום-יין עמוק, נראה פשוט מעולה. הקווים זורמים יותר משל הדור היוצא, אלגנטיים בהרבה. וגם אם החזית החדשה חסרה את אפקט ה"אגרוף בפנים" של גריל הכרום הענק של הדור הקודם, הרי שהעיצוב משאיר רושם דינאמי ומתוחכם בהרבה. קרוב לוודאי שגם בצבע פחות בולט משל רכב המבחן, האדג' ימשוך מבטים בכניסה לחניון.
צילום: מנהל
פנים הרכב הכניסה אל האדג' ברמת האבזור טיטניום (הרמה הבכירה בגרסאות ה-2X4) מפגישה אותנו עם תא נוסעים נעים לעין ועשיר באבזור. שילוב הגוונים, יחד עם דיפוני עור למושבים ולחלקים מתא הנוסעים, ושפע האבזור נותנים תחושת פרימיום ראשונית. אבל מבט שני ומעמיק יותר חושף הרכבה לא מדויקת במספר מקומות, וגם חלקי פלסטיק באיכות פחות ממבריקה.
המושבים רחבים, מתכווננים חשמלית, והתבררו כנוחים לאורך זמן. הם לא מצטיינים בתמיכה צידית, אבל ברכב כזה זה פחות מפריע. לוח המחוונים עשיר מאוד, עם שני צגים דיגיטאליים מצידי מחוון מהירות גדול. זה מאפשר גמישות רבה בבחירת המידע המוצג לנהג, אבל גם מעט מסורבל ומבלבל לתפעול.
האבזור, כאמור, שופע וכולל מפתח חכם, איוורור וחימום למושבים הקדמיים וחימום גם למושבים החיצוניים מאחור; גג שמש ענק; תפעול קולי למערכות שונות ברכב (רק באנגלית); מערכת ניטור שטחים מתים; דלת תא מטען חשמלית; יציאת מיזוג לאחור; שקע 110V (בתקן אמריקאי. כמה מסובך היה כבר להחליף אותו לשקע ישראלי?) ועוד.
המרחב לנוסעים, מלפנים ומאחור, אדיר. הן לרוחב והן לאורך ולגובה. קשה לדמיין מישהו מתלונן על מחסור במקום, ואם ימצא מישהו כזה - קשה יהיה לו למצוא רכב מרווח יותר.
תא המטען עצום גם כן, עם נפח רשמי של יותר מאלף ליטרים - אם כי נפח זה כולל, כנראה, גם את הארגונית הגדולה מתחת לרצפה. התלונה היחידה היא ששפת ההטענה גבוהה יחסית.
צילום: מנהל נוחות נסיעה ביציאה מסוכנות
פורד בת"א, על האספלט הסדוק של כבישי דרום ת"א, מתלי הפורד אדג' לא מצטיינים. הם מוחים על סדקים ושיבושים קטנים באספלט ברעש ורעד - משמיעים קולות תיפוף רמים ומעבירים וויברציות לא נעימות אל התא. חלק מהאשמה בכך היא, ללא ספק, של צמיגי ה-"19 נמוכי החתך. על שיבושים גדולים יותר המתלים מתפקדים בצורה טובה, לא חובטים או בועטים גם על שיבושים גדולים יחסית, כולל כאלו בעלי שפה חדה. בכביש הבין עירוני מתקבלת בדרך כלל נוחות נסיעה טובה.
לתחושה הנעימה בכביש הבין עירוני תורמת גם תחושה נינוחה מאוד, של "אוטו גדול" המגיעה משילוב של מנוע שקט מאוד שמסתובב לאט (פחות מ-2000 סל"ד במאה קמ"ש) ויציבות כיוונים טובה. בידוד רעשי הרוח והכביש יכל להיות טוב יותר, אבל הם נשמרים בתדר נמוך ולא מטריד, שקל לכסות עליו בעזרת מערכת השמע הטובה (היא יכלה להיחשב מעולה, אך מתקשה עם באסים בווליום גבוה).
בשורה התחתונה, האדג' מאפשר לכסות מרחקים גדולים במהירות גבוהה מבלי להתאמץ או להתעייף.
התנהגות ובטיחות כאשר מגיעים אל הכביש המפותל ברור מיד שמדובר ברכב כבד, גבוה ועם מתלים רכים למדי. אומנם האחיזה מספקת, אך זוויות הגלגול גדולות והתחושה מסורבלת. הוסיפו לכך הגה קליל-מנותק, וקיבלתם סיבה טובה להוריד קצב ופשוט ליהנות מהנוף. בעיר יש לנהוג מתוך מודעות לממדים הנדיבים, ובעיקר לממד הרוחב. בעניין זה עוזרת ראות טובה יחסית לפנים ושני פסים בולטים במכסה המנוע, שעוזרים להעריך טוב יותר היכן נמצא קצה הרכב.
בשטח - האדג' אומנם מציע מרווח גחון נאה, אך השילוב של משקל גבוה עם מערכת בקרת משיכה לא מוצלחת במיוחד, גורמים לו להתחיל לפרפר בחוסר ישע מוקדם מהצפוי. אפשר לטייל איתו בשבילים, תוך ניצול מרווח הגחון כדי להגיע רחוק יותר מהפרייבט הממוצע, אבל לא הרבה יותר מכך.
האדג' לא נבחן במבחני הריסוק האירופאים. על מערכות הבטיחות המקובלות מוסיפה גרסה זו מערכת ניטור שטחים מתים. מי שרוצה עוד (מערכת שמירת נתיב) יצטרך לבחור ברמת הגימור ה'טיטניום+', הזמינה רק עם המנוע הגדול (V6, 3.5 ל', 285 כ"ס) והנעה כפולה.
צילום: מנהל
מנוע וביצועים 245 כ"ס אולי לא נשמעים הרבה כשהם משודכים לרכב ששוקל כמעט שני טון, אבל גם עם כל המשפחה ועוד קצת ציוד, האדג' מאיץ בקלילות גם בעליות ובמהירות בין עירונית גבוהה. התיבה אומנם מסתפקת בשישה הילוכים - זה כבר נראה מעט ברמת המחיר הזו, בה התרגלנו לתיבות שמונה ותשעה הילוכים - אך יחסי ההעברה מתאימים היטב למנוע, ובכל מהירות ומצב יש די והותר כח זמין.
צריכת הדלק הגיעה ל-12 ק"מ בשיוט נינוח, אך בסוף המבחן - שהיה פחות מאומץ מבדרך כלל, עם הרבה שיוט בין עירוני מהיר - קיבלנו ממוצע של כ-8.5 ק"מ לליטר. קרוב לוודאי שבשימוש ממוצע, שכולל יותר נסיעות עירוניות, תתקבל צריכת דלק שתנוע בין 7 ל-8 ק"מ לליטר. לא מעט, אבל לגודל ולביצועים יש מחיר...
סיכום ותמורה כאמור בפתיחה, ה
פורד אדג' נטול מתחרים ישירים, ולכן קשה יותר לתת לו ציון על "תמורה למחיר". בגרסה זו הוא יקר יותר, ומאובזר יותר, מהמתחרים מקוריאה (יונדאי סנטה-פה וקיה סורנטו) - ולא מציע הנעה כפולה ושבעה מושבים כמוהם. הוא מציע מידות דומות לשל הקאדילק SRX (שמוחלף בקרוב) ומרחב פנימי עדיף, אך ללא הילת הפרימיום ועם מנוע פחות חזק.
הפורד אדג' מציע מרחב פנימי אדיר, אבזור עשיר מאוד, ביצועים טובים ויכולת כיסוי מרחקים משובחת. אך ממדיו המגודלים דורשים תשומת לב בעיר, צריכת הדלק גבוהה ותא הנוסעים שלו אומנם נאה, אך עדיין לא מוקפד ברמה המצופה מרכב של שלוש מאות אלף שקלים.
בשורה התחתונה - אם אתם אוהבים מכוניות גדולות, מבלים הרבה מחוץ לעיר וצריכת הדלק פחות מטרידה אתכם, האדג' של פורד צריך להיכלל ברשימת המועמדים הסופיים לקניה.
צילום: מנהל
