GTi. שילוב אותיות מחייב. מכונית העונדת אותו בדש הכנף או על מכסה תא המטען יודעת שממנה מצפים ליותר; יותר סוסים, יותר התנהגות, יותר אבזור – יותר הנאה מנהיגה לאיש שמאחורי ההגה. אותו אחד שהחליט לשלם יותר כדי לרכוש את אותה GTI, עשה זאת גם בשביל הסמל אבל בעיקר בשביל מה שעומד מאחוריו, מה שעושה אותה למכונית לאוהבי נהיגה.
מאות אלפי מילים, סביר שיותר, נכתבו על שילוש האותיות הזה. כאשר מעלים אותו, ושתי המכוניות שקופצות מיד לתודעה הן גולף GTI ו-205GTI, כמובן. לצמד הנבחן כאן יש קשר עם אותם אייקונים: אותם יצרנים, אותו סמל, וייתכן, נדע בסוף, אותה מסורת. אז מי מהצמד ראויה לסימול ה-GTI המחייב?
.jpg)
צילום: בני דויטש
בחניה
אם נודה על האמת, לא ממש ברור מה השתנה במתיחת הפנים של השתיים, ובשני המקרים מדובר בהבדלים קלים מאוד. לכן לא נעסוק בשינוי אלא נתמקד במה שקיים ובמבחן הזה.
בכל מה שקשור לצד הנראה, אין ספק כי
פיג'ו 208 מסיימת פרק זה בעימות כאשר ידה על העליונה. נכון שיש לה יתרון התחלתי בדמות תצורת השלוש דלתות שנראית לרוב חביבה יותר, אבל הפער כל כך גדול עד שבאמת אין ספק. החזית, הקווים, מכסה המנוע המפוסל, הגג, הפס הכסוף מתחת לחלונות שממשיך לתוך כיתוב GTI מאחור – הכל נראה נכון יותר מכל זווית.
 .jpg)
צילום: בני דויטש
לפולו יש כמה טריקים נחמדים בשרוול, כמו הגריל עם הפס האדום, זה שכל כך מזוהה עם GTI של פולקסווגן, והממשיך גם לתוך הפנסים, אבל בעיקר היא שמרנית בהרבה, וזה יישאר כך גם אם תבחרו בתצורת השלוש דלתות. ה-GTI יוצרת מראה קצת יותר קרבי מאשר גרסאות פולו רגילות באמצעות חישוקים נאים.
 .jpg)
צילום: בני דויטש
הפיג'ו מקבלת את הנהג עם דלת גדולה וכבדה, ונראה שבתא הנוסעים לא ממש השתנה משהו משמעותי במתיחת הפנים. זה אומר שיש לנו תנוחת ישיבה שדורשת התרגלות בגלל הגה נמוך ומושב גבוה. טוב שהמושבים עצמם נוחים ותומכים – והם גם נאים בזכות שילוב של עור וכיתוב GTI. סביבת הנהג מציע תחושה של הרבה מרחב, תודות לדשבורד נמוך יחסית וחלונות גדולים. מסך המגע נוח יחסית. התפירה האדומה תכניס אתכם לאווירה, ואיכות הפלסטיק, הנמוכה בלא מעט מקומות, תפגע באותה אווירה.
 .jpg)
צילום: בני דויטש
פולקסווגן פולו יוצרת תחושה שהיא פחות צעירה בהשוואה לפיג'ו, ותא הנוסעים מקבל את הנהג עם ריפוד הפיג'מה של הגולף GTI דור ראשון. לא אהבתי את הריפוד הזה בדגמי גולף האחרונים, וגם במקרה זה הוא פשוט לא שייך לעניין. לאות מחאה התיישבתי עליו, ובמקרה שלי זה עונש של ממש. מרווח הראש גבולי לגבוהים, אבל מה שבעיקר מפריע בפולו בהשוואה לפיג'ו הוא תחושת המרחב החסרה; הכל קרוב (מדי) לנהג, הדשבורד גבוה והחלון נמוך משמעותית מזה שבפיג'ו – וזה פחות נעים. איכות החומרים טובה יותר, והעיצוב מיושן יותר, מסגיר את העובדה שהפולו כבר לא צעירה. אבל היא בהחלט בעניינים, עם מסך מגע שתפעולו נוח ותחושה שהחומרים איכותיים. המושבים בפולו אוחזים כמו שצריך, אם כי מרבית הבוחנים העדיפו את אלו של הצרפתיה.
 .jpg)
צילום: בני דויטש
למי שרוצה שימושיות, הפולו שולפת אס גדול בדמות אפשרות לגרסת 5 דלתות כמו ברכב ההדגמה, וגם אם המרחב בפועל קצת פחות טוב מזה שבפיג'ו, אין ספק שזה יתרון ענק במיוחד לבעלי משפחות. תא המטען של שתי הסופרמיני האלה מספק שימוש רגיל.
הנעה
הצמד הזה מוצע עם מנועי טורבו. זה של ה-208 בנפח 1.6 ל', ועכשיו הוא מספק עוד 8 סוסים שיוצרים את המספר החביב 208 כ"ס (מעניין אם חיכו בכוונה למתיחת הפנים עם העדכון הזה). המומנט שופר גם הוא (תוספת של 2.6 קג"מ) ל-30.6 קג"מ נאים. הכוח עובר לגלגלים דרך תיבה ידנית בעל שישה הילוכים.
.jpg)
צילום: בני דויטש
פעולת המנוע בפיג'ו לינארית יחסית ונעימה, והצליל מעט אנמי, אם כי פחות מאשר בעבר (לא במהירות גבוהה; ראו בהמשך). כצפוי, ה-208 היא מכונית חזקה, מהירה ומבצעת היטב ללא תחושת מאמץ, ובכל זאת, איכשהו, התחושה הייתה שהיא מרשימה יותר בדף הנתונים מאשר על הכביש. אולי בגלל תיבת ההילוכים שהיא טובה – אבל לא יותר מזה; המהלך מעט ארוך, והיא לא ממש אוהבת תפעול מהיר באמת, ורק המצמד הקל והנוח מוסיף באמת.
הפולו מתייצבת עם יחידת הנעה חדשה שקיבלה במסגרת מתיחת הפנים, במקום מנוע 1.4 ל' עם מגדש-על ומגדש טורבו, היא צוידה במנוע 1.8 ל' עם מגדש טורבו בלבד. ההספק עומד על 192 כ"ס והמומנט על 25.5 קג"מ; זהו שיפור של 12 כ"ס, כאשר המומנט נשאר ללא שינוי, אך מושג בסל"ד נמוך יותר. המנוע משודך לתיבה דו-מצמדית עם 7 הילוכים. אם תחליטו לבחור בתיבה הידנית (6 היל') תקבלו מאותו המנוע תוספת מומנט משמעותית במיוחד של 7.1 קג"מ (ראו בוקסה על הגרסאות השונות).
.jpg)
צילום: בני דויטש
הפולו זריזה במיוחד עם תחילת הנסיעה והתגובה שלה מיידית, והיא טובה עוד יותר במצב הספורט המצוין של התיבה. ומעבר לתאוצה? היא דומה לפיג'ו: זריזה, מהירה מבצעת – וגם כאן ציפינו למעט יותר. הפולו נשמעת קצת יותר טוב, במיוחד בסל"ד של אמצע הדרך, וגם בהעברות ההילוכים שגורמות לגרגור נחמד מהאגזוזים. כך שאם צריך לבחור מנוע מנצח, זה יהיה הפולו, בהפרש קטן, בגלל הצליל.
צריכת הדלק של השתיים מאוד דומה. בימי המבחן המהירים נרשם ממוצע של 10 ק"מ/ל' לפיג'ו ו-10.3 ק"מ/ל' לפולקסווגן, ובשיוט נינוח במיוחד – בגלל עומסי תנועה שקיבעו מהירות קבועה של כ-100 קמ"ש – נרשמו 17.5 ק"מ/ל' ב-208 ו-17.3 ק"מ/ל' בפולו.
היגיון
GTi קונים בשביל לנהוג, אז יצאנו דרומה חמושים ברוח קרב, שפע סוסים וחיוך קטן בלב. כי המכוניות האלו גורמות לך קצת לחייך כשאתה יוצא איתן לסיבוב. אבל בדרך לחיוכים, יש גם יום יום, נסיעה רגילה, שימושיות ונוחות. וכמו שלימדו אותי בבית: קודם חובות, רק אחר כך זכויות.
את מבחן הנוחות התחלנו עם הפולו בנסיעה בינעירונית, וזו מצידה טרחה כבר בתחילת הדרך להבהיר לנו שהיא לא ממש נוחה לנסיעה. נראה שהפולו פשוט לא מסתדרת עם שום סוג של שיבושים בצורה טובה, למעט גלים גדולים, שאותם היא עוברת נהדר. בכל היתר, הפולו מקפצת, זזה, מדי פעם קצת בועטת, ובעיקר לא נותנת לך רגע של שקט. מרגישים כל דבר שרואים בכביש – וגם דברים שלא רואים, שום דבר לא מתפספס.
.jpg)
צילום: בני דויטש
כאשר עברנו לבדוק את הפיג'ו, באותו הכביש בדיוק, התחושה הייתה כאילו בין שני הסבבים סללו אותו מחדש. כיול המתלים טוב בהרבה ממה שהיה בעבר ונוחות הנסיעה השתפרה בהתאם. ואולי הייתה זו הפולו שגורמה לצרפתייה לזרוח. כך או כך, מחוץ לעיר הפיג'ו הרבה יותר נעימה בכל מה שקשור לעבודת המתלים. כן מרגישים במקצת את השיבושים הקטנים, אבל הם מועברים בצורה עדינה והיא בסדר גם בשיבושים הגדולים, למרות שהיא רכה יותר.
הבעיה היא שבשביל לשייט, צריך להיות בתנועה – וכאן הפיג'ו מוסיפה לתבשיל רעש. בשיוט ב-120 קמ"ש ומעלה האוטו פשוט נשמע עסוק מדי עם צליל בס מעצבן של המנוע שנוכח כל הזמן וברמה מעיקה. הוסיפו לכך רעשי רוח מאזור המראות, וקיבלתם מכונית נוחה מאוד – אך רועשת משמעותית מהפולו. כמה רועשת? בדיוק לפני העלייה לכביש 6 בדרך חזרה מהצילומים, "נזכרתי" שאני רוצה לבדוק עוד משהו בפולו, ועברתי לשם יחד עם בני דויטש הצלם, שהיה נראה מאושר מהמהלך. האם גיליתי שם שיבושים שלא הכרתי עד היום? כן. אבל לא הרבה, והיה שקט.
.jpg)
צילום: בני דויטש
בתוך העיר הפולו נעימה יותר מאשר מחוצה לה ובאופן מורגש, אבל היא עדיין נוקשה. היא לא מתרסקת, וגם אם מרבית השיבושים מורגשים, הדבר קורה באופן פחות מציק. אבל גם בעיר, במהירות הנמוכה יותר, הפיג'ו נוחה יותר ובפער מורגש. ובמהירויות אלה היא גם שקטה משמעותית. כך שבכל הקשור לנוחות הנסיעה, הכתר, כיאה למסורת, מונח על ראשה של הצרפתייה.
הנאה
אז אחרי שסיימנו עם החובות, הגיע זמן הזכויות, לנהוג בשביל הכיף, בסופ"ש, באיזה מחלף עם פניה נחמדה, או בכביש קטן בדרך למקום משעמם או במבחן דרכים כדי לגלות את מי עדיף לבחור. קוראים נאמנים בוודאי זוכרים שבגיליון 311 פגשנו את פולו GTI, מאותו דור (אך לפני העדכון המדובר). היא הייתה מהירה ו... זהו. היא לא אהבה לפנות, ועוד פחות מכך לבלום.
 .jpg)
צילום: בני דויטש
ומה עם המעודכנת? התשובה פשוטה – שכחו כל מה שידעתם על הפולו ההיא, כי המעודכנת היא סיפור אחר לגמרי. קודם כל, היא פונה. היא מזכירה מעט את האחות הגדולה מבית עם אותו תג GTI, עם שפע אחיזה, תחושה בטוחה – ונכונות נאה לפנות. היא גם מוכנה לעבור להיגוי יתר שיכול להיות לא קליל, אבל הבקרה הלא מתנתקת סוגרת את העניינים מהר. אם תגזימו תקבלו גם תת היגוי, שיכול קצת להפתיע מדי פעם, אבל קל לתיקון. ההגה של הפולו לא עוזר ולא מפריע, אם כי ההפניה הראשונית שלו פחות עצבנית מהפיג'ו, אבל אחרי התנועה הראשונית, המכונית פונה בשמחה. כך שיחד עם המנוע המצוין היא מהירה ובטוחה. במקביל, במיוחד במהירויות גבוהות, הפולו ממשיכה להיות לא נוחה, אבל למרות זאת שומרת על אחיזה מעולה. הבלמים רק בסדר, שזה שיפור גדול לעומת העבר.
.jpg)
צילום: בני דויטש
הפיג'ו מרשימה עם מתלים שמצליחים לשמור את המסה מרוסנת יחסית, גם אם יש לה יותר זוויות גלגול והיא רכה יותר מהפולו. המינוס הגדול של הפיג'ו הוא ההגה הקל מדי; יחד עם נכונות גבוהה לפנות ההגה יוצר מצב שבו הוא דורש שבכבישים מהירים ולא מאוד מפותלים ההפניה תהיה מאוד מדויקת. בנוסף, הוא רגיש גם לטורק-סטיר (האצה חזקה שמשפיעה על ההיגוי) גם במהירות לא נמוכה. אבל בכביש מפותל מאוד היא מצוינת, וגם תשמח להדק בפסיעת זנב קלילה את הסיבוב. ולא, לא תקבלו יותר מזה בלי להיות מ-א-ו-ד אגרסיביים, כמו בצילומים לדוגמא. באופן מעניין יש כאן כמעט שוויון בהנאה מנהיגה, כאשר לאף אחת מהן אין יתרון שיטה את הכף לטובתה (רק תנו לנו את הפולו ידנית..).
תרשים זרימה
נתחיל מההתחלה, ונענה על השאלה מהפתיחה – כן, שתיהן ראויות לשאת את תג ה-GTI בכל הקשור להנאה מנהיגה. נכון, הן לא מטורפות, ונהג חוליגאן לא ייהנה כאן, אבל הן עדיין כיף, וכל הבוחנים הסכימו על כך.
ועכשיו מה? אנחנו תמיד שואלים אנשים מה חשוב להם כאשר אנחנו מנסים לקלוע לטעמם ביחס לרכב הנכון עבורם. לכן, נעשה לכם אותו תרגיל, רק בלי לדעת מה התשובות שלכם. תזרמו איתנו.
.jpg)
צילום: בני דויטש
האם אתם מחפשים הנאה מנהיגה? נשארתם עם שתיהן, מכיוון ששתיהן מהנות, ותשמחו לנהוג בכל אחת מהן. מחפשים בנוסף שימושיות משפחתית? כנראה שהגרמנייה,
פולקסווגן פולו, תתאים יותר, בזכות הדלתות מאחור (לא שאולי, חוץ ממך אף אחד לא מחזיק כרכב משפחתי האצ'בק 3 דלתות), בעיקר אם יש לכם ילדים קטנים, אם הם גדולים, גם הפיג'ו בסדר. נוסעים הרבה בפקקים או שונאים תיבה ידנית? פולו. ה-DSG כאן אינו פשרה שמפריעה, הידני פשוט יותר כיף לדעתנו.
לא שונאים תיבה ידנית, יכולים להסתדר עם שלוש דלתות? המכונית הטובה יותר במבחן הזה היא
פיג'ו 208. היא נוחה יותר משמעותית, תא הנוסעים שלה נאה יותר, והיא גם יפה יותר. רק קחו אותה לנסיעת מבחן מחוץ לעיר אם יש לכם הרבה נסיעות כאלו, ותראו אם הרעש שלה לא משגע אתכם. או שתיסעו 100 קמ"ש ותקבלו גם שקט ואחלה צריכת דלק, שתשאיר לכם יותר דלק לשרוף במקומות הנכונים, אלה שעבורם קניתם GTI.
.jpg)
צילום: בני דויטש _________________________________
גרסאות ואבזור
הצרפתייה מוצעת רק בגרסה אחת: שלוש דלתות, ידנית. רק תבחרו צבע, ותחליטו האם להוסיף גג פנורמי, שיוסיף 5000 שקלים למחיר הבסיס העומד על 148,500 שקלים. כסטנדרט תקבלו בקרת שיוט ובקרת אקלים מפוצלת, חיבור USB, חיישני אורות וגשם וכמובן בלוטות' מקורי.
הפולו מציעה כסטנדרט גג שמש (נפתח), USB, בקרות שיוט ואקלים וקישוריות בלוטות'. אבל בניגוד לפיג'ו, יש כאן הרבה אפשרויות, וזה יתרון ללקוח שרוצה לתפור פולו שתתאים בול לצרכיו, גם אם מחיר התוספות לא נמוך. לפולו יש גרסת 3 דלתות ידנית ב-146,500 שקלים. אם תרצו עוד 2 דלתות, תשלמו עוד 2500 שקלים (שיהפכו ל-149,000 שקלים). תיבה אוט' (רובוטית דו-מצמדית) תוסיף עוד 10,000 שקלים ופנסי קסנון יעלו את המחיר ב-12,000 שקלים יקרים מדי. אפשר להוסיף גם מתלים אדפטיביים בתמורה ל-4000 שקלים. את התוספת האחרונה היינו שוקלים בחיוב; ייתכן והשינוי יהיה משמעותי לטובה בתחום בו הפולו לא מתעלה.
