הדיפנדר ירד מפס הייצור. זה לא ממש משמח אותנו, אבל גם קשה להגיד שאנחנו מופתעים. מזה שנים שרצה השמועה על מותו הקרב ובא של הדיפנדר האייקוני, המגובה בעשרות מהדורות מיוחדות של היצרן להנצחת המאורע ההיסטורי – 25 מהדורות שכאלה, ליתר דיוק. בבוקר יום שישי האחרון, 29 בינואר, בשעת בוקר לא מוקדמת מדי (09:22 לפי שעון אנגליה, 07:22 אצלנו) נפל דבר – והדיפנדר האחרון יצא את שערי המפעל בסוליהל, מקץ 68 שנות ייצור.
.jpg)
צילום: מנהל 700 עובדים הוזמנו לראות את הדיפנדר האחרון יורד מפס היצור
אז נכון, ראשית שושלת הדיפנדר מתחילה ב-1948 - משך זמן נצחי במונחי עולם הרכב - אך למרות זאת, דיפנדר מודל 2016 אינו דיפנדר מודל 1948. הסיבה היא שהדיפנדר, במתכונתו האחרונה, יוצר במשך 33 שנה (מ-1983 ועד שישי האחרון) – עדיין נתון מכובד למדי וחריג מאוד לזמננו, אולם מדובר בנתון נמוך משל פולקסווגן חיפושית (55 שנה, בין 1938 ל-2003) או מיני מיינור (41 שנה, בין 1959 ל-2000) שיוצרו בכל השנים עם שינויים מינוריים למדי. הדיפנדר, מצידו, נותר נאמן למקור בכל הקשור למבנה המרכב (גוף אלומיניום היושב על שלדת סולם מאסיבית ושני סרנים חיים), אולם ב-1983 הוא למעשה נולד מחדש. את השם דיפנדר, אגב, קיבל הדגם רק ב-1990; עד אז נקרא הדגם רק 90, 110 או 127 (על שם בסיס הגלגלים, באינצ'ים) כאשר עד שנת 1983, השם ניתן על פי סדרות (סדרה 1, סדרה 2 וסדרה 3 – בהתאם לעדכונים שעבר הדגם לאורך חייו).
.jpg)
צילום: מנהל כך זה נראה לפני שנים, כאשר לנד רובר חגגה את ה"דיפנדר" ה-50,000 שירד מפס היצור
הדיפנדר יוצר, עד יומו האחרון, בפס ייצור המתבסס בחלקו הגדול על עבודת-יד, מה שייקר את עלויות הייצור וכתוצאה מכך גם את מחירו לצרכן. לצורך המחשה, הדיפנדרים האחרונים שנמכרו בישראל אי-אז בשנת 2011 עלו ללקוח הישראלי כ-200-250 אלף שקל לדגמים הקצרים וכ-320-350 אלף שקל לדגמים הארוכים, בכל מקרה ללא שום מותרות ותפנוקים ואפילו ללא כריות אוויר - לא דבר של מה בכך בעולם המודרני. למרבה ההפתעה, גם בבריטניה, ארץ מוצאו של הדיפנדר, המחיר היה גבוה למדי.
במהלך 68 שנות קיומו זכה הדיפנדר למעמד אייקוני של ממש, אחרי שביקר בכל קצוות תבל. בין אם במדי צבא, משטרה, כוחות חילוץ או על "אזרחי", במרכב ואגון שימושי, קצר וחתיכי או טנדר חקלאי, עם גג רך או קשיח, ארבעה או שישה גלגלים, מדיגום מסחרי ועד המלוקקת שברמות הגימור (כמו זו שיצאה מסדנת "כריזמה אוטו דיזיין", שמחירה האמיר לכדי 80,000 ליש"ט). היכולת לבנות דיפנדר בכל קונפיגורציה אפשרית העולה על הדעת לצד העמידות והשרידות שהתאפשרו הודות למכלולים המכאניים המאסיביים (וכן, הדגש הוא על אלו המכאניים ופחות על אלו המחושמלים...) אפשרו לדיפנדר לענות על התובעניות שבדרישות – מהסעת מטיילים מושבעים (ואמידים) ועד צוותי מחקר, בכל נקודה על הגלובוס.
.jpg)
צילום: מנהל המפעל בסוליהול ראה כמה יצירות מוזרות...
סיפורו של הדיפנדר מגיע אף לפס הייצור, בו לקחו חלק לא מעט עובדים במשך עשרות שנים. אנשי לנד רובר מספרים על עובד בעל ותק של 40 שנה על רצפת הייצור וכן על עובד נוסף, בן 23 בלבד, שהוא דור חמישי (!) לאחד מעובדי המפעל. לכבוד ציון המאורע, הוזמנו לטקס חניכת הדגם האחרון כ-700 מאנשי פס הייצור שאיישו אותו לאורך השנים. אלו צפו בדיפנדר האחרון מתגלגל מפס הייצור - דגם 90 ירקרק בעל גג-רך, המהווה הומאז' לסדרה 1 הנושנה. דיפנדר זה לא יימסר ללקוח פרטי, אלא יאופסן במוזיאון לנד רובר. באופן סמלי, מספרים אנשי לנד רובר כי במנגנון הפתיחה של מכסה תא המנוע נעשה שימוש באותו חלק בדיוק כמו בדגם הראשון.
ומה הלאה? עד הגעת המחליף, אי שם ב-2018, נותרו עוד כשנתיים לפחות. יחד עם זאת, פס הייצור לא יישאר מיותם – מעתה ישמש המקום כסדנה לשחזור דיפנדרים, בעיקר מהשנים המקודמות, כשעוד נקראו לפי סדרות. הסדנה תנוהל מקצועית על ידי 12 מעובדי המפעל הותיקים והמנוסים ביותר, בעלי ותק מצטבר של 172 שנה.
.jpg)
צילום: מנהל
