לפני שני עשורים בערך, רכשתי את אופנוע השטח הראשון שלי. קניתי את האופנוע הכי מקצועי שהיה אז בארץ ויצאתי לשבילים. באחת הרכיבות תפס אותי אחד מבכירי רוכבי האנדורו שהיו לנו כאן ואמר לי שעשיתי טעות. אופנוע שטח מקצועי זה נהדר הוא אמר לי, אבל עדיף היה להתחיל עם משהו אחר, בסיסי יותר. אופנוע שאצטרך ללמוד לרכוב עליו, אופנוע שלא יתקן את הטעויות שלי, אופנוע שיפגיש אותי עם האמת המרה בפנים - "רק ככה" הוא אמר, "תלמד לרכב כמו שצריך בשטח". מאז, עולם רכיבת השטח הישראלי, ובכלל, תפס כיוון ברור מאוד. אנשים רוכבים היום על הכלים הטובים ביותר, הקיצוניים ביותר. גם רכיבת השטח הפכה לכזו. הארד–אנדורו - פחות שבילים ומהירות, יותר סלעים וסיבולת.
שלא תבין אותי לא נכון, אני חושב שאופנועי השטח המקצועיים המודרניים הם כלים מדהימים ורבי יכולת. הם בקלות יכולים לקחת רוכב ממוצע ומטה למקומות שיגרמו לו לחשוב שהוא סופרמן ומעלה. אבל תהליך ההקצנה הזה גרם למשהו ללכת לאיבוד - אופנועי השטח הדו–שימושיים. על אופנוע קצה עדכני אתה יכול לעשות דבר אחד בערך - לרכוב בשטח. כל תנועה מעבר תעיק על הישבן ("אולי אני אחליף את המושב") או על הארנק ("מאמי, הולך לעשות טסט לנגרר"), או על החברים שלך ("אחי, יש לך מקום פנוי בשבילי בטנדר?"). הכלים הדו–שימושיים כמעט נעלמו מהנוף והבודדים שנותרו - רופסים ומשעממים.
צילום: Marco Campelli כל זה מתלבש להוסקוורנה כמו כפפה ליד. מעבר לפעילות השטח המקצועית העניפה של היצרן הוותיק, יש לו גם רצון לחזור לכיוון הכביש, וה–701 אנדורו וסופרמוטו המוצגים כאן הם יריית הפתיחה. מבחינת אוליבר גוארינג, מנכ"ל החברה, דגמים אלו הם יריית פתיחה חשובה מאוד: הסופרמוטו הוא האופנוע–עם–צמיגי–כביש הראשון של החברה בגלגולה הנוכחי והאנדורו אמור להיות דו"ש רב יכולת בשטח עם שימושיות יומיומית.
ברזלשני האופנועים האלו מתבססים על ה–690 המוכר של חברת האם ק.ט.מ, ולמרות ששניהם מכוונים למקום שונה מאוד הם חולקים מכלולים רבים. שלדת צינורות הכרומולי של שניהם זהה (ושוקלת 8.4 ק"ג בלבד); שלדת זנב משולבת תא דלק נמצאת בשני האופנועים; גיאומטרית ההיגוי של האנדורו קצת חדה יותר אבל המשולשים, הזרוע האחורית ועוד מכלולים היקפיים זהים לגמרי; גם המנוע כמובן, זהה לחלוטין - וזה לא דבר רע - כי מדובר בסינגל החזק ביותר בעולם (בייצור סדרתי): מפיק 67 כ"ס ושוקל 43 ק"ג זעומים; גם עיצוב המושב/מיכל בשני הדגמים זהה לחלוטין, ובהסקוורנה גאים בו מאוד. הם אומרים שבשלב הראשון התגובות היו חלוקות, שכל מי שראה תמונות של האופנוע לא ממש אהב את התוצאה, אבל לאחר פגישה פנים אל פנים התגובות השתנו מקצה לקצה.
צילום: Marco Campelli ההבדלים העיקריים בין האנדורו לסופרמוטו נעוצים במתלים, בבלמים ובגלגלים - הגיוני לאור הייעוד השונה של הבסיס הזהה. האנדורו יושב על מזלג ובולם אחורי המתכווננים באופן מלא ומציעים מהלך של 275 מ"מ בכל קצה, כשחישוקי "18 מאחור ו– "21 מלפנים משלימים את התמונה. הסופרמוטו מגיע על מתלים קצרים וקשוחים יותר ומתכווננים במלואם, יש לו חישוקי "17 מלפנים ומאחור והוא מקבל תגבור משמעותי בחזית הבלימה: דיסק 320 מ"מ וקליפר ראדיאלי עם 4 בוכנות. יותר ממספיק לעצור את 145 הק"ג של ה–701.
גזכמו כל דבר בחיים, גם ההשקה הזו חולקה לשלושה חלקים: 1. רכיבה המשלבת כביש ושטח עבור האנדורו; 2. רכיבה המשלבת כבישים ומסלול עבור הסופרמוטו; 3. גשם. לוקח כמה דקות להיכנס לראש של ה–701 אנדורו. זה אופנוע חזק, צר וגבוה. אחרי שמתחברים אליו מגלים שהוא עדיין חזק צר וגבוה - אבל לומדים לעבוד עם זה; למשל, להניח רכב על מדרכה בצומת מרומזר. החלק הראשון של הרכיבה לקח אותנו דרך דרכים עירוניות ובין עירוניות בהן התגלה ששימוש כזה אפשרי, גם אם לא סופר נוח.
ברגע שירדנו מהאספלט התבהר טבעו האמיתי של האנדורו. על שבילים מהירים רצופים שלוליות, בוץ ואבנים שתולות הוא התגלה כנוח למדי בעומס בינוני, משרה המון ביטחון ברוכב למרות התנאים החלקלקים, המתלים רכים וסופגים יחסית (אחרי קושי יחסי בתחילת המהלך) ורק הצמיגים הדו–שימושיים לא ממש התאימו לפרופיל החלקלק של סלעים טבולים בבוץ.
צילום: Marco Campelli אבל עזוב לרגע את התלונות - המנוע האדיר הזה משתלט בקלות על החוויה. הוא ידע להרים גלגל בהילוך רביעי בכביש הציבורי מחד והראה 176 קמ"ש על השעון מאידך. וכאן על השביל המהיר מרפק למרפק עם עמיתים מאירופה המנוע הזה משאיר כל בעיה מאחור. בקטעים צפופים יותר אפשר היה להרגיש פתאום את המנוע האדיר ואת המשקל עם פרונט שדוחף וקצת חששות בהטיה. זה לא אופנוע אנדורו קל משקל, זה כלי רב שימושי, מבקשים להדגיש בהוסקוורנה. ואכן הם עתידים להציע לו משקף גבוה ומכלי דלק המגדילים את טווח הנסיעה.
השמש זרחה והתחילה לייבש את התוואי, מה שנטע בליבי אופטימיות. אנו עומדים לצאת לרכיבה על הסופרמוטו כולל רכיבת מסלול, ולא כל כך מתאים לי לעשות את זה ברטוב, כך שהשמש הזו המציצה עכשיו מעלינו באה בדיוק בזמן.
אבל השמחה היתה מוקדמת מדי, שנייה וחצי אחרי שיצאנו לדרך על הסופרמוטו והחלנו רוכבים לכיוון מסלול פורטימאו, חזרו העננים והחלו משקים את לאגוס על נופיה, כבישיה ומסלוליה. לעזאזל. הכביש המתפתל תחתיי היה יכול להיות תענוג אמיתי אם לא היינו במלחמת הישרדות עכשיו עם ראות ואחיזה על אפס. מתחיל להיות קר. ממש קר ואני לא בטוח שהציפיות הגבוהות שלי יבוא על סיפוקן היום.
צילום: Marco Campelli בינתיים אני יכול לספר לך שהסופרמוטו קצת יותר מעודן מהאנדורו - פחות ויברציות בכידון וברגליות וגם המושב הנמוך יותר משרה יותר ביטחון. לעומת זאת משהו בחיבור ממצב סגור של ידית הגז היה גס יותר לעומת הפעולה החלקה והנעימה שהציע האנדורו. עד למסלול השיירה נוסעת במוד ברווזים - שוחים אחד אחר השני בכבישים המוצפים. כשהגענו למסלול השמש יצאה שוב. עכשיו אפשר קצת להתרשם מהסופרמוטו הזה.
תנוחת הישיבה קרבית למדי והמושב השטוח מאפשר לטייל עליו קדימה ואחורה. המנוע - למרות יחסי העברה ארוכים במקצת וגלגלים קטנים יותר - חי וחזק בדיוק כמו זה שבאנדורו. המהירות המרבית גבוהה יותר בעשרה קמ"ש מזו של האנדורו ולשלדת הסופרמוטו אין שום בעיה לעמוד בעומסים האלו. גם בפניות המהירות יותר של המסלול הוא נשאר נטוע ויציב למרות תנאי האחיזה הירודים. הבלם הקדמי היסטרי בעוצמתו ולמרות ה–ABS ניתן לבצע סטופי - תענוג. עוד רכיב שהותקן על ה–701 הוא מחבר המאפשר ניתוק של ה–ABS מאחור ומשאיר אותו מחובר מלפנים. נשמע פשוט אבל מדובר באופציה שלא קיימת בשום אופנוע עד היום. זו חוויה נפלאה לסחוט את הקדמי ללא חשש מהחלקה ולהוציא את הזנב לטייל על בלימות בכביש ובשטח.
צילום: Marco Campelli
דווקא בקטעים ההדוקים של המסלול הסופרמוטו היה קצת כבד, דחף את האף ולא שידר מספיק ביטחון בהטחות רצופות מצד לצד בפנית האיטיות. סשן המסלול נגמר בתחרות ווילי קצרה בישורת (מקום שלישי לעבדכם הנאמן) ויציאה בחזרה לכיוון המלון בחסות השמש. עכשיו כבר כולם מפוצצים גז, חוליגנים על אופנוע לחוליגנים. ווילים ארוכים בישורות ותקיפת פניות במהירויות שמתאימות יותר לאופנועי ספורט מאשר לסופר מוטו. למרות מחסור במיגון רוח אני מצליח לראות 187 קמ"ש על השעון. יפה.
ניירבסוף יום הרכיבה הקצר והוורסטילי הזה התגלו שני ה–701 כאופנועים מהנים מאוד. האנדורו קצת יותר נוח ורך מהאופנוע עליו הוא מבוסס. גלגול מודרני לדו"ש שהיה נפוץ כאן פעם לפני שכולם התחילו לרכוב על חרגולים מקצועיים. אבל אל תתן למילה דו"ש לבלבל אותך. הוא לא רכרוכי, או חלש - זה האסקי, כן?! זה אופנוע עם המון יכולת שטח מצויד ברכיבי קצה ומנוע אדיר - הוא פשוט לא מעניש אותך יותר מדי בשימוש כביש שפוי (חוץ מגובה המושב והעובדה שאחרי 90 ק"מ התחיל לכאוב לי הישבן).
האנדורו עתיד להגיע לארץ בדצמבר ומחירו עדיין לא ידוע. הסופרמוטו יגיע ביחד איתו וייתן מענה לחולי גז שאוהבים להישאר יעילים במרחב העירוני, קפיצה על מדרכה פה, קיצור דרך לאיזה שביל שם. אופנת הסופרמוטו נחלשה קצת בישראל כך שאינני בטוח שהקהל הישראלי יחבק את גרסת הכביש של ה–701 - ובאותה נשימה אין לי ספק שהאופנוענות בישראל צריכה לחבק את האנדורו. זה אופנוע שעושה המון הגיון למי שרוצה לרכב על אופנוע שטח טוב, אבל גם להגיע עליו למשרד או לקפוץ לסידורים בעיר. דו"ש, אבל עם כזה.
צילום: Marco Campelli 
