"שומע? רוצה לבחון את פיאט 500X החדש?" שאל אותי העורך. אני נמצא בדיוק בתקופה בה גרפי ההוצאות וההכנסות שלי רחוקים מלהיות מאוזנים, ואתם יכולים לנחש לבד לאיזה כיוון. אז דווקא התאים לי להתאוורר קצת בשטח ולנקות מחשבות.
אני - טיפוס גברי, שרירי, גבוה, מסוקס, רגיש, עם חוש הומור ובעל בעיית אמינות קלה - מצאתי עצמי אוסף את אחד מכלי הרכב הכי לא גבריים בישראל, עם בעיית זהות מורכבת - גרסת פנאי למכונית מיני רטרו... אבל פנאי זה הדבר החם היום, וגם ה-500, והשילוב שלהם מתבקש אם פיאט רוצה להשאיר את הראש מעל המים, בארץ ובכלל.
פיאט 500X מבחן דרכים
צילום: אלכסנדר סלזניוב

מיניון שהתגייס לחי"ר
קיבלתי 500X בצבע צהוב, ולא הצלחתי להבין למה לדעת הפרסומאים פקחי עיריה יברחו ממנו. העיצוב לא רק לא נראה מאיים, בצבע הצהוב הזה הוא נראה כמו מיניון, הדמויות הכי חמודות בקולנוע - אחרי קפטן ג'ק ספארו. אין ספק שקשה לפספס לאיזו משפחה שייך המיניון הזה, למרות שיחידות התאורה הקדמיות והאחוריות מזכירות דווקא את אלו של מיני קאנטרימן. כמו האחות הקטנה, גם האח החי"רניק (זרמו איתי, בכל זאת הוא עוד איכשהו רואה שטח) והצהוב בולט בין שאר הקופסאות, הסובבים שואלים ומתעניינים ולכולם מכנה משותף אחד - החיוך.

גם תא הנוסעים לא נשאר חייב. המון שיק ובכל פינה. פס בצבע המרכב לאורך הדשבורד, סידור הכפתורים, גווני המושבים והדיפונים, הכל מקרין חיוך. חלקו העליון של הדשבורד עשוי חומרים רכים ונעימים וכצפוי. ככל שיורדים מטה, איכות החומרים יורדת גם היא - גם כן כצפוי. אציין לטובה את משענות הידיים, זו הנמצאת בין המושבים ובייחוד אלו שבדיפוני הדלת. פשוט נוח. אני מזדקן.

צג מגע נמצא מימין לגלגל ההגה, גודלו אינו מרשים ("5) אך תפעולו קל ופשוט אפילו לבחור אנלוגי שכמוני. אז לעומת ה-500 הרגילה ללא ספק ישנו שיפור בתא הנוסעים, למרות שאיכות ההרכבה והגימור עדיין טעונת שיפור. זה לא שנראה שאיזה חלק ינשור בקרוב, אך חיבור חלקי הפלסטיק בדשבורד לא מפולס כראוי, ותחתית הקונסולה המרכזית מציעה שפה חדה ולא נעימה. עם אלו עוד יכולתי לחיות. עם הזמזום מקורה B הצמודה לאוזני השמאלית, לא.
פיאט 500X מבחן דרכים
צילום: אלכסנדר סלזניוב

בעיות גנטיות וכאבי גב
תנוחת נהיגה טובה לא היה קשה למצוא, לפחות לאנשים בגובה סביר. חבר עם בעיה גנטית (1.90 מ', המסכן) טען שמעט צפוף לו. בעיקר במושב הנוסע, שם הקונסולה המרכזית גוזלת מקום מרגל שמאל. לחיוב נציין תמיכה צדית טובה והסובלים מכאבים בגב התחתון יגלו קימור במשענת שיעשה להם רק טוב.

הספסל האחורי קצר מעט, ורוחבו לא יאפשר הושבה של שלושה מבוגרים. אפילו לא שניים וחצי. שני המבוגרים שיוכלו לשבת מאחור יגלו משענת קמורה מדי, בדיוק במרכז הגב. לא נעים ולא נוח, בטח אם תוסיפו לזה מרווח ברכיים בינוני. שתי נקודות זכות: הראשונה, יש מקום לדחוף את כפות הרגליים תחת המושבים הקדמיים, השנייה היא ראות טובה החוצה בגלל ישיבה גבוהה.

לא הכל ורוד בממלכת הצהוב
תשכחו ממה שהכרתם משילוב תיבה אוטומטית-רובוטית ומנוע בפיאט 500. רכב הפנאי קיבל את מנוע ה-1.4 המוגדש המוכר של הקונצרן, כשבאמתחתו 140 כ"ס. אל המנוע שודכה תיבת ההילוכים הדו-מצמדית (שישה הילוכים), כמו באלפא רומיאו מיטו. איך הכל מסתדר? יופי-טופי. בניגוד לתיבה החד-מצמדית של ה-500 הרגילה, כאן אין נדנודים בהעברות הילוכים, ההחלפות מהירות יותר ונעימות יותר. התאוצות טובות בכל מהירות ובכל טווח הסל"ד, תוסיפו לזה משקל הגה טוב ובלמים עם עוצמה טובה ונשיכה ראשונית במידה מתאימה, וקיבלתם מכונה שלא תעשה לכם חיים קשים.
פיאט 500X מבחן דרכים
צילום: אלכסנדר סלזניוב
אמה-מה, לא הכל ורוד בחיי המיניון הצהוב הזה. ה-500X לא מפסיק לנוע על מתליו ונראה כאילו שלא מסוגל לגמוע ללא נדנוד יותר משלושים מטר, ובהחלט ייתכן שאני מעריך אותו יתר על המידה בתיאור זה. שיבושי ותיקוני כביש מפגינים את חולשת כיול המתלים. עם זאת, כל האמור מעלה לא מצליח להוריד את החיוך, שכן הנדנודים לא גדולים מספיק בכדי לגרום לך ל"מחלת ים", שיבושי הכביש לא חובטים במרכב ותיקוני הכביש לא מצליחים לגרום למתלים להפיק צליל חבטה שיגרום לכם להעלות מחשבה שמא זה הזמן לבדוק עם הביטוח לאיזו חברת גרירה אתה צריך להתקשר.

במפתיע, הנוחות לא מצליחה להשתפר משמעותית בנסיעות בינעירוניות. עדיין ישנה הקופצנות והתנועה הבלתי פוסקת על המתלים וגם כאן זה נשמר על גבול הנסבל. אלא אם חלפתם על כביש מגורד ואז האל אתכם, היו חזקים.

ה-500X אותה קיבלנו לא הייתה ממש X, אלא הנעה קדמית. אז לא הגזמנו, שבילים רגועים גמענו, מכשולים קטנים עברנו, ואנו כאן בכדי לספר שזה לא היה כיף. אמנם לא הרגשנו חבטה בגחון לאחר חליפה מהירה יחסית על שבילים עם הבדלי גובה, אך לעבור על מקטע עם לא מעט אבנים גרמה לנו בסופו לתת מבט במראה הפנימית ולוודא שכל הסתימות בשיניים עדיין שם. למזלי ולמזל חשבון הבנק שלי, כולן עדיין שם.
פיאט 500X מבחן דרכים
צילום: אלכסנדר סלזניוב

פלפל. יחסי
את פיתולי הגלבוע גמעה ה-500X בקלילות לא אופיינית לסגמנט. בדומה לדגמי אלפא רומיאו, ישנו בורר בעל שלושה מצבים: האחד לכביש חלק, השני לנסיעה נינוחה והשלישי הוא למקומות כמו מעלה הגלבוע. בורר המצבים הועבר אחר כבוד מ'נורמל' ל'דיינמיק', ההיגוי התקשח ופעולת תיבת ההילוכים הפכה מהירה יותר.

האחיזה טובה בסך הכל, אך הדרמה, אוי הדרמה... ומה זה עושה לאגו שלך. זה לא שהאחיזה כזו מדהימה כמו דרמת צווחת הצמיגים. צלילת החרטום והידוק הפנייה בהעברת משקל, גורמים לאלו שהצליחו להתגבר על מחסום הגובה הפסיכולוגי, לחיוך קל. יש פלפל ל-500X הזו, אך אל נא תטעו, היא אינה מספקת חלופה למכונית ספורטיבית, הכל יחסי בחיים. במקרה זה, יחסית לסגמנט.
פיאט 500X מבחן דרכים
צילום: אלכסנדר סלזניוב

על מכון פתולוגי וחיוכים
בסיומו של מבחן עם יותר מ-600 קילומטרים שנגמעו, ונכון לכתיבת שורות אלו, המסקנה מעט מעורפלת. למרות המגרעות הרבות, ביניהן סעיף הנוחות, הצרצור מקורה B שלא פסק ובטח בנוגע להובלת נוסעים במושב האחורי, יצאתי עם חיוך גדול. קוטר הסיבוב בעיר הוא קטן, הראות טובה, הביצועים טובים גם הם וכמובן ישנו עיצוב הפנים שיעניק חיים בתא הנוסעים, גם אם תצטרכו להעביר גופה מהמכון הפתולוגי באבו כביר לבית קברות כזה או אחר. צריכת הדלק הייתה סבירה עם ליטר לכל 11.5 קילומטרים (מבחן רגוע, יחסית) כשיש לציין שהמזגן דלק לאורכו של כל המבחן, תודות לשמש קיצית ישראלית.

פיאט 500X הגיע אלינו ברמת האבזור 'פופ סטאר' שכללה חישוקים גדולים יותר (17" במקום 16"), שישה רמקולים במערכת השמע במקום ארבעה, דיבורית בלוטות', מערכת המולטימדיה, פנסי ערפל ותצוגה טיפשית של מד כוחות G בלוח המחוונים. ברמת אבזור זו תאלצו להיפרד מ-140 אלף שקלים, וזה עוד לפני חבילת ה'קומפורט' שנוספה לדגם המבחן (משענת יד בעלת תא נוסף, הנעה ללא מפתח ועוד). הבדלי המחיר בין הפיאט המעוצב ובין המתחרים בעלי רמות אבזור דומות מגיע עד לאלפי שקלים (נכון לכתיבת שורות אלו, ה-2008 מבית פיג'ו משווקת ב-115 אלף שקל בלבד) וזה לא מעט. אמנם אומרים שלחיוך אין מחיר, אבל כמו שאני גיליתי, כל אחד ומערכת היחסים שלו עם מנהלת הבנק.
לעדכונים בזמן אמת בעולם הרכב
ערוץ הווטסאפ של

פיאט 500X מבחן דרכים
צילום: אלכסנדר סלזניוב