בהתחלה לא היה דבר. זאת אומרת היה הכל, כמעט. מכוניות קטנות, מכוניות משפחתיות, מכוניות ספורטיביות ופאר, היו מכוניות. אבל לא היתה אחת שמשלבת שימושיות עם ביצועים ומחיר שפוי והגיוני. ופתאום, בוקר אחד, היתה מכונית כזו. כאשר פולקסווגן המציאה את הקומפקטית החזקה, וגם ארזה ושיווקה אותה כמו שצריך באמצע שנות השבעים, היא קבעה למעשה סטנדרט. סטנדרט שיצרנים מכוונים אליו כבר ארבעה עשורים.

העניין עם יצרני ענק הוא, שכשהם מכוונים במשך כל כך הרבה זמן, הם פוגעים. עם הזמן מעמדה של פולקסווגן גולף GTI נשחק. עדיין מוערכת, עדיין חבילה טובה ועדיין הסטנדרט, אבל כבר לא בודדה בצמרת. והמתחרים תוקפים, עם יותר כח, יותר יכולת. לא תמיד מצליחים להציע חבילה שלמה כמו זו של ה-GTI, אבל הם שם, נוגסים, לפעמים יותר לפעמים פחות.
פולקסווגן גולף R מבחן דרכים
צילום: אילן קליין
ואם ה-GTI היא הסטנדרט לקומפקטית החמה, ה-R אמורה לבוא ולסתום לכולם את הפה. לכל היותר ספורטיביות ויותר קיצוניות. ובמחירה היא עומדת ראש בראש עם יוקרתיות רבות יכולת. זאת אומרת שה-R היא לא רק סופר גולף, אלא אולי תשובה למכוניות חזקות ויקרות מגרמניה, כאלו שהגולף ה-GTI הסטנדרטית לא היתה יכול לעמוד מולן מעולם.

מן המוכן
אז הגולף R אמורה להיות התשובה לכל אלו שהרימו את הראש, לכל אלו שלקחו את הקומפקטית החמה והפכו אותה ללוהטת. גם האות R משדרת מסר מאוד ברור. הו–R–דת כפפות אם תרצו. לא שניתן לדעת זאת מבחוץ. הצבע השחור די בולע את השינויים שעבר גופה של הגולף הזו בכדי להכיל את השינויים שנעשו בה. בלבן או צבע בהיר אחר היא תיראה טוב יותר, אגרסיבית בטוח. בשחור בולע-כל הזה היא נראית כמו גולף מאובזרת. אפילו הגלגלים האופציונאליים שעל מכונית המבחן, בקוטר "19, לא בולטים ונראים טבעיים למדי ומתאימים לקווים שלה. שום דבר כאן לא נראה חריג.

כניסה לתא הנוסעים מגלה סיפור דומה. במבט ראשון זו גולף סופר מאובזרת, ורק פרטים ספורים, כמו כיתוב R קטן על ההגה או ספידומטר שמגיע למהירויות ששמורות למכוניות מיוחדות וחזקות בלבד, מסגירים את העובדה שזו גרסת-על לקומפקטית של פולקסווגן. תא הנוסעים של ה–R לא דרש פיתוח ארוך.
פולקסווגן גולף R מבחן דרכים
צילום: אילן קליין

את המנוע, 2 ליטר עם 300 כ"ס, אנחנו מכירים ממכוניות אחרות של הקונצרן (S3, לאון קופרה) וגם את תיבת ה-DSG עם ששת ההילוכים. מערכת ההנעה הכפולה – דור חמישי של האלדקס – הופיעה גם כן בדגמי הקונצרן בעבר. אלו, בגדול, שלושת הגורמים שמבדילים בין הגולף הזו ל–GTI (ובכלל). וכולם קיימים על המדף של הקונצרן.

ענין ה-300 כ"ס שווה מבט נוסף. אודי S3, כנראה המתחרה הישירה ביותר של ה-R הזו, מוצעת בחו"ל עם 300 כ"ס, אבל מגיעה לארץ רק עם 280 כ"ס במפרט המיועד "למדינות חמות". ה-R, שיושבת על ציוד הנעה דומה עד זהה, משווקת בחו"ל עם 300 כ"ס ומגיעה לארץ עם 300 כ"ס; לא מדינות חמות ולא נעליים. אז יכול להיות שלאודי יש מדיניות תקיפה יותר בנוגע למכוניות שלהם, או שאולי הסוסים של ה-R נוטים להתחמם פחות.

בכל מקרה, לוהטים או לא, נתון אחד קופץ מדף הנתונים: 4.9 שניות מ-0 ל-100.
פולקסווגן גולף R מבחן דרכים
צילום: אילן קליין

סע בסבבה
בוא נוריד את זה מהלב אל הנייר כבר עכשיו. אם חשבת שה-R מתחברת ל"טיRוף" או אולי מסמלת רמת טיRלול מסוימת שתחדור לתוך המוצר המדויק והמשובח הזה שנקרא גולף – חשוב שוב. וזה ברור כבר בנסיעה המנהלתית מתוך גוש דן ובכביש שש.

זו גולף – עגולה מאוד ונעימה. במצב ‘קומפורט' בבורר, הנוחות טובה (יחסית, תכף ארחיב), העברות ההילוכים חלקות ונעימות ואפילו רעש המנוע עדין מאוד. בידוד הרעשים מעולה. יש רעשי כביש שמגיעים מהצמיגים אדירי המידות וזהו. הנוחות לא מושלמת – איך אפשר עם צמיגי הענק האלו? – אבל היא טובה בהחלט. אפילו מחשב הדרך מספר שאנחנו עוברים כרגע 14 ק"מ על כל ליטר של דלק. הגולף לא מתאמצת בשיוט הנינוח הזה ב–100 קמ"ש ו–2250 סל"ד. רגוע.

אתה בטח מצפה לשמוע עכשיו שברגע אחד ולחיצת כפתור הופכת ה-R למפלצת יורקת אש. רוטנת, צועקת, שוברת, דורשת ממך תשומת לב בצורה מופגנת ויד רמה בשביל לנהוג אותה מהר.
פולקסווגן גולף R מבחן דרכים
צילום: אילן קליין
אז זהו, שלא. היא לא עושה את זה. שים אותה במצב ‘רייס' (דהיינו מירוץ) והיא מתקשחת קלות. אפשר להרגיש עכשיו את פני הכביש דרך המתלים, רעד שנקבע על ידי צפיפות גרגרי האספלט. ההגה כבד יותר ובעיקר החלפות ההילוכים מהירות יותר, רועשות יותר, והמנוע הופך להיות ווקאלי במיוחד – צליל גרוני, צלילים שאנחנו אוהבים. אבל היא עדיין מכונית מהירה ומפרגנת, ולא איזו רוצחת יורקת אש. גולף נשארת גולף גם כשיש לה R בשם.

עד הקצה
לפני הרבה שנים, כשהגיע הדור החמישי של ה-GTI לישראל, יצאנו למבחן השוואתי בין אחת סטנדרטית לאחת משופרת. שם טבענו לראשונה את הביטוי ‘מכונית של 80%'. הכוונה היא שעד 80% עומס ומחויבות היא מכונית מרשימה מאוד – אבל ב-20% הנותרים היא מתחילה להתפזר.

אני מאוד לא אוהב את הביטוי הזה ואת העובדה שמשתמשים בו היום בתכיפות גבוהה. מה אלו אותם 80% עבור נהג אחד ומהם עבור אחר? הלא לא מדובר במשהו מדיד, וההתייחסות המספרית הזו שגויה. טעות, טועים, טעינו.
פולקסווגן גולף R מבחן דרכים
צילום: אילן קליין

אבל אם אנחנו נמשיך עם הטעות הזו, וה-GTI ודומותיה הן מכונית של 80% אז ה-R היא בלי ספק מכונית של 110%. ארבעה ברידג'סטון פוטנזה במידות 35\235 ומערכת הנעה כפולה חכמה מאוד, אומרים שאתה נשאר דבוק לכביש בצורה מעוררת השתאות. נדמה שהאחיזה אין סופית. אפשר להרגיש את מערכת ההנעה מנתבת כח לגלגלים האוחזים ומייצרת עבורך משיכה. כרגיל במצמדים מסוג זה, קשה לצפות את אופן פעולת המערכת או להסתמך עליה בכדי לייצר סימנים שחורים על האספלט, אבל את מה שמהערכת הזו אמורה לעשות – לייצר מהירות בטוחה – היא עושה בצורה מצוינת.

גם יחידת ההנעה מרשימה מאוד, אבל לא מדהימה באופייה. יש כאן כל הכח שאדם יכול לרצות, זמין ובשרני בכל מקום על קשת הסל"ד. רק בסל"ד הגבוה, לקראת המנתק, יורדת התפוקה והמנוע הזה מבהיר לך שאין שום סיבה להתדפק עימו על הקו האדום. לא מתחבאים שם עוד סוסים או עונג סמוי – רק צריכת דלק גבוהה יותר (7.6 ק"מ לליטר ממוצע לאורך המבחן). תגובות השלדה מהנות מאוד, אבל הכוכבת כאן היא המהירות האבסולוטית והיכולת של האוטו הזה לקצר כל כביש בצורה נינוחה למדי, גם אם לא תמיד מהנה.
פולקסווגן גולף R מבחן דרכים
צילום: אילן קליין

הצמיגים הקדמיים במכונית המבחן היו עייפים מאוד. האם זה אומר משהו על נטייתה לתת היגוי? או שזה אומר משהו על אלו שנהגו בה לפנינו? שאלה מצוינת. אני יכול להגיד לך שה-R מתנהגת צפוי, מהיר ובטוח. תת ההיגוי במגבלות היה ברור. אני מניח שצמיגים טובים יותר מלפנים היו משפרים את הנטייה הזו.
לעדכונים בזמן אמת בעולם הרכב
ערוץ הווטסאפ של

חבילה עוברת
הגולף R היא מכונית מרשימה מאוד. אבל היא עדיין גולף. מי שראה את הסרטון של אוג'ייה נותן איתה גז במסלול כחלק ממסע קידום המכירות לדגם, יכול לחשוב שבפולקסווגן הלכו עד הסוף וייצרו מפלצת כיס. אבל גם באותו הסרטון רואים את אוג'ייה רץ רחוק, מהר ומדויק עם ה-R. מעט העשן שמופיע בסרטון הזה, מופיע לשבריר שניה ומקורו בכלל בצמיגים הקדמיים. אז ה-R עשוי לגרום לחובב הרכב לצפות למשהו אחר – אבל לא.
פולקסווגן גולף R - מבחן דרכים (2.0 ל' טורבו, DSG)
צילום: אילן קליין

פולקסווגן עשו עם ה-R בדיוק מה שהם היו צריכים ורצו לעשות איתה. זו קודם כל גולף. ואח"כ זו מכונית שיכולה לגרום לנהג שלה לטוס בקצב מטורף בכל כביש. והיא עושה את זה בצורה עגולה, נעימה ונינוחה. בלי דרמה. כמו פולקסווגן גולף GTI רק עם יותר כח, יותר אחיזה, יותר יכולת.

היריבה הגדולה ביותר לטעמנו מגיעה מבית; אודי S3 היא מכונית מחמיאה יותר מבחינת עיצוב וחומרים, בייחוד בתא הנוסעים. גם המחיר דומה למדי. מלבד האודי, ה-R צריכה להתמודד גם עם מכוניות מלהיבות ממנה בקטגוריה. אבל את פולקסווגן לדעתי זה לא מעניין. ל-R יש תפקיד אחד בלבד: לשמור על לקוחות שטעמו GTI ופזלו לכיוונים אחרים, בבית, בתוך החבילה היעילה הזו שהם אוהבים.

אבל החבילה הזו יודעת להגיע ל-100 קמ"ש ב-4.9 שניות.
פולקסווגן גולף R מבחן דרכים
צילום: אילן קליין