בהתחלה האופנוע הזה הרגיז אותי, והרושם הראשוני היה שזה אופנוע מעצבן. המראה שלו לא מספיק ייחודי, ואם מורידים את לוגו הפרופלור כחול-לבן שעליו אפשר להתבלבל בקלות ולחשוב שהוא דוקאטי מולטיסטרדה.
והיה עוד. השם שלו, XR? אתם רציניים? מכל צירופי האותיות, כל מה שהצלחתם להגיע אליו הוא דווקא צמד האותיות שמזוהה כל כך עם אופנועי השטח של הונדה??
אשמת איטליהלמעשה, הכל באשמת האיטלקים. כשהושק אותו מולטיסטרדה 1200 לפני חמש שנים כתבתי שמדובר באופנוע שמשנה את כללי המשחק, שאחריו כבר לא יהיה אותו דבר, שנפתחה כאן ליגה חדשה. המולטי, שהוא אופנוע טורר-אדוונצ'ר – הקטגוריה שפעם נקראה "דו-שימושיים-גדולים" וממנה נשארה רק המילה "גדולים" – נטל לעצמו מנוע ספורט טהור מדוקאטי 1198 ואיתו פתח, על 150 כוחות הסוס שהיו לו אז, פער של עשרות סוסים ממי שהיו אמורים להיות המתחרים שלו.
צילום: מנהל
היה ברור שהמתחרים יהיו חייבים להגיב. ראשון היה ק.ט.מ אדוונצ'ר 1290, ועכשיו מגיע ב.מ.וו S1000XR. וכולם, כיום, מתמקמים בדיוק באותה משבצת שעליה מוטבע מספר הקסם החדש: 160 כוחות סוס.
נעצור לרגע לאתנחתא קומית-רומנטית-היסטורית, ונזכיר שלימאהה סופר טנרה 750 ה"מפלצתי" של שנות השמונים היו 75 סוסים בלבד; פחות מחצי. לסוזוקי DR Big 800 ה"בהמתי" של אז היו 54 כ"ס.
צחקנו? נמשיךאת ה-XR אנחנו לוקחים לסיבוב קצר בגבול גרמניה-אוסטריה, בעיירת הסקי גרמיש-פטרנקירשן. בכל שנה, בסוף שבוע אחד שלפני הקיץ, הופכת עיירה זו למוקד מפגש של עשרות אלפי רוכבים של ב.מ.וו. ה-XR (ואני כנראה אתרגז מחדש בכל פעם שארשום את צמד האותיות הזה) נמכר רק חודשים ספורים, אבל כבר מפגין נוכחות גבוהה במגרשי החנייה מפוצצי הבוקסרים. ב.מ.וו שכפלה את הפטנט של דוקאטי וק.ט.מ והציבה באופנוע את מנוע הסופרבייק שלה, S1000RR; ארבעה צילינדרים בשורה שעברו שינויים ממתנים לרכיבת כביש נינוחה יותר, או שמא – קיצונית פחות.
צילום: מנהל
תנוחת הישיבה גבוהה וזקופה, משהו בין המולטי ל-1200GS. המושב נוקשה למדי, אבל הוא נוח לפחות לאחר רכיבה בת שעה וחצי ולוח המחוונים נקי וברור; יותר יפני מבווארי. הדבר האמיתי מתרחש כשמתחילים לרכוב על האופנוע ואת זה באמת קשה להסביר במילים.
אומר זאת כך: וואוומספיק לקפוץ לרגע לסרטוני יוטיוב שבהם נשמעים רוכבים גונחים מהתלהבות, מקללים במבטא קוקני או מזכירים שוב ושוב את שמו של ישו. כי האופנוע הזה פשוט מרגש. המנוע עולה בסל"ד ומייבב בצווחה נפלאה, אני מקפיץ ומוריד הילוכים בעזרת הקוויק שיפטר, ללא מצמד, ולמשחק הזה מתלווה לעיתים בקפייר משמח. התאוצה שלו ברוטלית ממש, ובקו האדום של 11,000 סל"ד נדמה שמתחילים לחוות חוויות פסיכודליות עם צבעים חדשים.
צילום: מנהל
ה-XR אוהב לרדת בעיקולים, נעזר במתלים קשוחים במידה הנכונה והבלמים נושכים ועוצרים הרבה לפני שתכננתי. וכשכל הפסטיבל הזה מתרחש סביב ישבני ואוזניי, אני שוכח שאני על כלי "טורינג". וכל זה מעלה את השאלה, מדוע צריך להתייסר ולהתכופף על כלי ספורטיבי, כשיש כאן בחור שנותן כמעט הכל בתנוחת ישיבה זקופה שתהיה חביבה גם על בת הזוג מאחור.
למעשה זה אופנוע ספורט של ממש עם שלדת אלומיניום ומערכת ABS מהדור החדש שמסייעת במניעת הזדקרות בבלימה בתוך עיקול. בנוסף, המתלים מתכווננים אלקטרונית, יש ארבעה מצבי כוח ובקרות החלקה ואפילו בקרת שיוט מיותרת.
צילום: מנהל
אם תרצו נקודות חולשה, אזי נציין את הרטט שיש בטווח סל"ד השיוט שעלול להביא לנימול קל של אצבעות הידיים ולעייף ברכיבות ארוכות במיוחד. אבל הבעיה המרכזית של האופנוע הזה שהוא עלול לגרום להביא אותך למחוזות הטירוף, למהירויות לא רציונליות, זה אופנוע בועט, אלים לעיתים, טיל בליסטי ומשמח – שקשה להישאר עליו רגועים.
תמורה ופרידה
המחיר שלו, עומד בארץ על 145,000 שקלים, ומוזר ככל שיישמע הוא תחרותי במונחים מקומיים. אנשי ב.מ.וו יצרו כאן כלי מרגש כשהם מסתכלים למתחרים מבולוניה ללבן של הפנסים, משהו שקורא לקרב של משקף מול משקף.
זה סיפור שהתחיל באופנוע שהרגיז והסתיים בפרידה קשה, סיפור על ידידות מופלאה אך קצרה מדי. עכשיו הוא ירגיז את המתחרים
צילום: מנהל
