פורשה ניצחה במירוץ 24 השעות של לה-מאן (13-14.6), קטעה שרשרת הצלחות של אודי ורשמה את ניצחונה ה-17 בהיסטוריה במירוץ הנחשב הזה – 17 שנים לאחר ניצחונה האחרון. ניקו הולקנברג, נהג הפורמולה 1, חצה ראשון את קו הגמר בפורשה 919 מספר 19, וניתן היה לראות את ראשי פורשה, בהם גם יושב הראש מטיאס מולר, פורצים בבכי נרגש. אפשר להבין אותם; מאז 1998 לא זכה היצרן המצליח בהיסטוריה של לה-מאן בניצחון.
צילום: מנהל על המדרגה הגבוהה פורשה, הגבוהה פחות גם פורשה, בנמוכה אודי ומצד ימין לירן חולצה אפורה
יוני, חודש ו-24 שעות
כרגיל בתחילת חודש יוני מופנות עיני חובבי הספורט המוטורי לעיר לה-מאן, ולמירוץ 24 השעות האגדי שנערך בה כמעט כל שנה מאז 1923. מירוץ הסיבולת (Endurance) ה-83 של לה מאן עמד בסימן קרב קשה בין שתי קבוצות גרמניות ששייכות לקונצרן פולקסווגן. מדובר באודי שהפכה לשליטה במסלול זה בחמש השנים האחרונות (2010-2014) ומולה פורשה, שרשמה במסלול זה יותר ניצחונות מכל קבוצה אחרת. גם בשנה שעברה היה הקרב בין השתיים צמוד, אבל אז הוא הוכרע לזכות אודי.
המירוץ בלה-מאן שפע כהרגלו דרמות, רגעים מרגשים ותמונות מדהימות, כמו הנהיגה הלילית או הקצב בו עוקפות המכוניות המהירות את אלה שבקטגוריות האיטיות. וכאילו רק כדי להלחיץ את אנשי פורשה החל לקראת הסיום לרדת גשם באזורים שונים של המסלול.
צילום: מנהל תמונה יפה של המכונית שחצתה את קו הסיום במקום השני. אנחנו חושבים שזה בגלל שיש לה צבע של בנות
מתחילת המירוץ ברור היה שהקרב האמיתי על הניצחון בקטגוריה הבכירה אכן יהיה בין אודי לבין פורשה. אודי לא התאמצה במקצה הדירוג אך מהר מאוד הסתבר שהיא לא מתכוונת לוותר במירוץ. אבל אם בשנה שעברה נהנו באודי מתקלות בפורשה השנה זה היה הפוך. וכך, מאמצע הלילה, השתלטה המכונית של הולקנברג (שנהג יחד עם ארל באמבר וניק טאנדי), על המקום הראשון ולא נטשה אותו למעשה עד לסיום.
גם המקום השני היה שייך לפורשה בעוד אודי נאלצה להסתפק במקומות השלישי והרביעי לפני מכונית שלישית של פורשה (של ניל ג'אני, שהשיגה את הקפת הדירוג המהירה ביותר במסלול הנוכחי; 3:16.887 דקות). אודי, אגב, קבעה את הזמן המהיר ביותר במירוץ עצמו, עם 3:17.475 דקות. טויוטה, אחת הפייבוריטיות בשנה שעברה וזו שניצחה באליפות העולם 2014 במירוצי סיבולת, נאלצה להסתפק במקומות השישי והשמיני בקטגוריה.
צילום: מנהל 24 שעות. זה כולל גם לילה
פורמולה בלה-מאן
רבים ציפו שפורשה מספר 17 – עוד 17 עבור פורשה – של מרק וובר האוסטרלי, לשעבר נהג קבוצת פורמולה 1 של רד-בול, תחצה ראשונה את קו הסיום. אבל במקום זאת הם קיבלו נהג פורמולה עכשווי, הולקנברג מפורס-אינדיאה שהוביל את הצוות שלו לניצחון כאשר זו לו הופעתו הראשונה במירוץ תובעני זה; הצוות של וובר נאלץ להסתפק במקום השני בפיגור של הקפה אחת. הפער הקטן יחסית בין המכוניות אמר שפורשה ואודי לא האטו את הקצב בשלבי הסיום. זאת למעט בהקפה האחרונה, בה הורו בפורשה להולקנברג להמתין למכונית השנייה כדי שיחצו יחד את קו הסיום.
צילום: מנהל נשבר רצף הניצחונות. אודי מחזיקה ב-13 ניצחונות מ-15 השנים האחרונות. פורשה מחזיקה בשיא הכללי
כמה מספרים מחכימים
הצוות של פורשה סיים את המירוץ לאחר 24 שעות – ו-395 הקפות מסלול עם יתרון של 13:475 דקות (השיא של אודי מ-2010 עם 397); הצוות השני סיים עם 394 הקפות ואילו אודי הסתפקה ב-393 הקפות.
אורך המסלול הוא 13.626 ק"מ, וסך כל המרחק שעברה המכונית המנצחת – פורשה 919 היברידית השוקלת 870 ק"ג – הוא 5383.46 ק"מ. המהירות הממוצעת במירוץ של הצוות המנצח עמדה על 224 קמ"ש. המהירות הגבוהה ביותר נרשמה בהקפות הדירוג, 258 קמ"ש וקבע אותה כאמור ניל ג'יאני.
צילום: מנהל טויוטה הגיעה רק למקום השישי. הישג?
לא פחות מ-263,500 צופים היו במירוץ, שיא בלה-מאן.
בקטגורית האב טיפוס המשנית (LMP2) ניצחה קבוצת אורקה הוותיקה שהשתמשה במנוע של ניסן וסיימה 358 הקפות. שברולט קורבט ניצחה בקטגוריית GTE-PRO עם 337 הקפות. אסטון-מרטין כמעט והבטיחה ניצחון מרשים בקטגוריית GTE-AM. ואולם שעה לפני הסיום העבירה תאונה מוזרה את הבכורה לפרארי 458 איטליה GT2 שהקיפה את המסלול 338 פעמים ב-24 שעות.
