ועדיין
תא הנוסעים זהה לזה של הגרסה האוטומטית, למעט ידית ההילוכים והדוושה השלישית. המושבים נוחים ומרווחים, אך הבד לא מרשים למראה ומגע, והמרחב מספק מלפנים ומאחור. תא המטען מציע רצפה שטוחה ונפח שימושי של 430 ליטר.
בתוך הסבך הגוש-דני, בדרכי למערכת ביום חמישי סואן וחם מהרגיל, אני שמח לגלות שדוושת המצמד קלה ונעימה לשימוש. גם פעולת ידית ההילוכים בסך הכל בסדר; עם מהלך קצר למדי ודיוק טוב, אך מדי פעם היא מגלה סרבנות ליציאה מההילוך בו היא נמצאת; אנו חושדים שמדובר בבלאי ספציפי של רכב ההדגמה, שעבר כבר 30,000 ק"מ, המון במונחי רכב הדגמה.
לייעוץ חינם עם מומחי אוטו על כל הדגמים חייג ל-3262* או לחץ כאן
שיוט על 100 קמ"ש מתקבל בכ–2500 סל"ד נינוחים. ב–120 קמ"ש, בערך 3000 סל"ד, המנוע כבר מתחיל להיכנס לתחום הרועש, וזה פחות טוב. לא היינו מתנגדים להילוך שישי, שבוודאי היה משפר עוד יותר את צריכת הדלק הטובה: 14.1 ק"מ/ל' במבחן. הביצועים בהחלט טובים, כצפוי מ-120 כ"ס שמניידים 1175-ק"ג-לפני-נוסעים. למרות ששיא המומנט מתקבל גבוה, המנוע מושך גם בסל"ד נמוך, ויכול לחסוך החלפות הילוכים. בסל"ד גבוה הוא עובד חלק וללא מחאה.
גם בסעיף הניהוג סוזוקי קרוסאובר לא נופל. התחושה קלילה, תגובות השלדה מדודות וההתנהגות צפויה ובטוחה. הנוחות סבירה בעיר כל עוד הכביש לא מאתגר במיוחד. מחוץ לעיר חסר מעט ריסון, ועל כביש גלי הרכב הרכב מתנדנד קלות.
100,000 שקלים עולה סוזוקי קרוסאובר בגרסתו הידנית – כ-20,000 שקלים פחות מזו האוטומטית. אבל לא כל ההנחה מגיעה מהתיבה; גרסה זו מוותרת גם על חישוקי סגסוגת, בקרת אקלים, מסילות גג, פנסי ערפל, קיפול חשמלי למראות, ציפוי עור להגה, כפתור התנעה ועוד כמה פריטים קטנים.
למרות זאת, אם האופנה הנוכחית של "כאילו-פנאי" קורצת לכם ואין לכם בעיה להעביר הילוכים בעצמכם, או שאתם אפילו נהנים מזה – קחו בחשבון את הקרוסאובר הידני.