הכתבה התפרסמה במגזין האופניים we:Ride.
www.weride.co.ilמחיר האופניים במבחן: 16,000 ש"ח (13,600 ש"ח לחברי מועדון סלאלום)
'קונה' הוא אחד ממותגי האופניים שנדמה כאילו תמיד היו שם. מאז שהתחלנו לרכוב (וזה היה עמוק בתוך המאה הקודמת) תמיד פגשנו בשבילים אנשים על Kona. פעם על הרדטיילים (יפים להפליא) מכרומולי, ולאחר מכן רובם על אופני ש"מ מאלומניום, עם מתלה 4 זרועות "מזויף" – פשוט, אמין ויעיל מאוד.
בשנים האחרונות פרנסי קונה ניסו לצאת מהתבנית המוכרת שלהם, עם מספר ניסיונות למתלים מתוחכמים יותר (ע"ע ה-magic link למשל) שהניבו הצלחה בינונית. לכן חזר המותג בשנת הדגם הקודמת למקורות והציג את סדרת דגמי ה-Process, שעושה שימוש במתלה הותיק והמוכר, עם דגש מיוחד על יחס הכיווץ בכל שלב של המהלך. ההקפדה הזו עומדת בבסיס מהלכי המתלה האחורי ה"מוזרים" של סדרה זו – 111, 134, 153 ו-167 מ"מ, בהתאמה לקוטר הגלגל והיעוד.
מ'סלאלום', אחד היבואנים הותיקים בשוק המקומי, קיבלנו למבחן את הפרוסס 153 – אופני אנדורו\אול-מאונטן המצוידים בגלגלי "27.5. יתכן שלפני 3 או 4 שנים הם היו מוגדרים כ'פרירייד', אבל הפרירייד פחות או יותר מת, אז אנדורו אמרנו כבר? פרירייד או אנדורו, מדובר בדגם המאובזר פחות מבין שני דגמים בעלי אותה שלדה ומהלך מתלה.
יצאנו לשבילים עם הרבה אופניים (15.2 קילו על השביל), ציפיות גדולות מהחלקים ברכיבה בקטעים בהם הגרביטציה לצידנו, וחשש מסוים לקצב שנצליח לייצר בעליות.
צילום: אלון רון Highlights● מתלה אחורי rocker independent המספק מהלך של 153 מ”מ
● בולם קידמי פייק RC 160 מ"מ
● זווית צינור ראש 66.5 מעלות
● זווית צינור כסא 74 מעלות
● אורך תמוכות שרשרת 425 מ"מ
● משקל "רטוב" - כולל פדלים – 15.2 ק"ג
הנתונים הם למידת מדיום
חלקים בולטיםהשלדה של הפרוסס היא קלאסיקה של קונה, שלדת אלומניום מסיבית, מתלה סינגל-פיווט עם לינק לשליטה ברמת הפרוגרסיביות ומיסבים גדולים בכל נקודה אפשרית. השלדה משדרת חוזק, אמינות וקלות אחזקה, גם אם נראה שזה בא במחיר של כמה גרמים נוספים. הגאומטריה של הפרוסס עדכנית לגמרי, טופ טיוב ארוך (600 מ"מ למידה מדיום), תומכות שרשרת קצרות במיוחד (425 מ"מ) ויחד עם קומבינצית סטם קצר וכידון רחב עם מיתוג של קונה, הם מהווים הכרזה ברורה לייעוד של האופניים האלה.
מנהל המוצר של קונה בחר חלקים בחוכמה ברב המקרים; הבולם הקידמי הוא הפייק RC המצויין של רוקשוקס, שאינו כולל את כל מצבי הכיוונון של אחיו היקר יותר, אך חולק איתו את הצ'ארגר דאמפר המעולה, ולמעשה רב הרוכבים לא יחושו בהבדל בין הדגמים. הבולם האחורי של רוקשוקס היה חלק ועבד היטב בירידות, אך נדרשנו להציבו במצב הנעול כמעט בכל עליה בשל נדנוד המתלה. הבחירה במוט הכסא המחווט פנימית של KS גם היא מהמוצדקות, זהו אביזר חובה על אופניים אגרסיביים, ויפה לראות שלא התפשרו על דגם ביניים.
צילום: אלון רון הטענה העיקרית שלנו בתחום האבזור נוגעת לגלגלים, מדובר בסט המבוסס על נאבות מיסבים פתוחים ברמת Shimano Deore, המשודכות לחישוקים WTB i25 רחבים וכבדים עד מאוד; להוסיף חטא על פשע, החישוקים עטופים בצמיגי מקסיס מיניון 2.3 שמנמנים וכבדים מאוד בפני עצמם. התוצאה הסופית היא סט גלגלים עמיד ואמין למדי, אך כבד מאוד, המקשה על התנהלות עם האופניים בכל תוואי שאינו ירידה משמעותית.
על השבילטוב, אז מהמשקל של הפרוסס אי אפשר להתחמק. לא שזה משקל חריג לאופנים אגרסיביים בקטגוריית המחיר הזו, אבל מה לעשות שרכבלים הם עניין נדיר בארץ הקודש, וגם חברים עם טנדרים אין לנו הרבה, אז יצא שבילינו אחוז נכבד מתקופת המבחן בעליות, וזה לא פיקניק.
חייבים לציין שהם מטפסים באופן סביר מאוד ביחס למהלך, הזוויות והמשקל שלהם. אומנם הנדנוד מהמתלה מעט איכזב אותנו, אך מעבר למצב הנעול למחצה בבולם האחורי שיפר את העניין משמעותית. הקושי העיקרי בעלייה נבע ממשקל הגלגלים – יתכן ומעבר לסט גלגלים וצמיגים מעט פחות כבד היה משפר משמעותית את המצב. במפרט הנתון, עדיף במקרים רבים לרדת להילוך הסבתא (מקרה נדיר שבו שמחנו על סט-אפ של 2x10), להודות על כך שתנוחת הדיווש בישיבה היא מוצלחת למדי, ולדווש בנחת ובסבלנות על סוף העליה.
צילום: אלון רון אבל מי שסוג האופניים האלה מעניין אותו, לא באמת מתעניין במהירות בעליה, ולכן הפסקה הבאה – על החוויה בירידות – חשובה הרבה יותר. הפרוסס הם אופניים אגרסיביים מאוד: זווית הראש המתונה, יחד עם מהלך המתלה הנדיב והצמיגים הרחבים והדביקים, מייצרים סוג של מרבד קסמים בקטעים האלימים ביותר של השביל. לא היינו קרובים להוציא את האופניים מאזור הנוחות שלהם, ולמעשה רק בקטעים מאוד מסויימים (התלולים והאגרסיבים ביותר) הרגשנו שהצלחנו בכלל להכניס אותם לאיזור הנוחות שלהם, עד כדי כך שהצטערנו שלא הצלחנו להגיע למנרה בתקופת המבחן הקצרה שעמדה לרשותנו. כל עוד הירידה תלולה מספיק, האופניים מרגישים חיים וזריזים מאוד, קל מאוד ל"משוך" אותם לבאני הופ או להרמת גלגל קידמי מעל למכשול, ובאופן כללי הפרוסס אוהבים לבלות באוויר וממריאים ונוחתים בקלות מרשימה.
בקטעים הטכניים פחות והזורמים יותר של הסינגלים, חשנו שהפרוסס הם קצת אוברקיל; כנראה שברובם המוחלט של השבילים הפופלריים בארץ עדיף לבחור את הפרוסס 134 או 111, אלו ככה"נ יהיו זריזים ויעילים יותר על השבילים הללו. עם זאת נציין שיכולת הסיבוב של הפרוסס 153 מצוינת – הציר המרכזי הנמוך, יחד עם תומכות השרשרת הקצרות, מייצרים מכונת סיבובים מדויקת ויעילה במיוחד. הצלחנו לשמור על מומנטום גבוה בסיבובים, מה שהיה חשוב במיוחד באופניים כבדים יחסית המקשים על האצה לאחר סיבובים.
צילום: אלון רון סיכוםהפרוסס הם אופני אנדורו\אול-מאונטן\פרירייד טובים למדי, שיספקו ביטחון רב ומרווח טעות גדול במיוחד לרוכב עליהם; אלא שיש לקחת בחשבון שאלו אופניים אגרסיביים מאוד, המצטיינים בעיקר בשטחים אלימים ותלולים למדי – אם הרכיבות הקבועות שלהם מתרחשות בבן שמן, פארק קנדה או בשבילי קק"ל אחרים, כנראה שטוב תעשו אם תבחרו באחד מדגמי הפרוסס האגרסיביים פחות.
לעומת זאת, אם אתם רוכבים שאינם ממהרים בעליה, אוהבים ירידות טכניות, קפיצות משמעותיות ומהירות באופן כללי, ואולי אפילו חוטאים בגיחה לראנים במנרה כמה פעמים בשנה, אלו יכולים להיות זוג יחיד שיענה על הדרישות שלכם, ואפילו במחיר הגיוני למדי.
צילום: אלון רון
