הדמיון בין שתי המתחרות הפעם גדול מאשר כרגיל, וכנראה לא במקרה. כבר שנים שהגולף היא "המכונית שצריך לנצח" בשוק משפחתיות ההאצ'בק באירופה; היא הייתה המכונית הנמכרת ביותר באירופה ב-2014, וגם בשנתיים שקדמו לה – ובפער גדול. כך שלא ממש מפתיע שזו המכונית שסימנו בפיג'ו בתור מטרה כשפיתחו את
פיג'ו 308 החדשה (וגם את הקודמת; ולא רק הם).
ולדמיון בהרחבההדמיון בולט כבר בדפי הנתונים, עם הבדל של חצי ס"מ באורך (לטובת
פולקסווגן גולף), הבדל של חצי ס"מ ברוחב וס"מ בודד בגובה (לטובת הצרפתייה). בבסיס הגלגלים נרשם פער גדול יותר – שני ס"מ שלמים – לטובת הגרמנייה. דומות, אמרנו?
ה-308 מגיעה אלינו עם מנוע אחד ובשתי רמות אבזור. למבחן הגיעה רמת הכניסה (אקטיב) – כניסה, לא "בסיס". רמת האבזור הזו מקבילה לגרסאות המאובזרות של המתחרות – והמחיר בהתאם: 133,000 שקלים (לפני מבצעים). כרגע אין ליבואן גרסה שתתמודד, מבחינת המחיר, מול גרסאות הכניסה של המתחרות, ולדעתנו זה בהחלט חסר. ה'אקטיב' כוללת מסך מגע, חישוקים, בקרת שיוט ואקלים, קיפול מראות חשמלי, חיישני גשם ואורות, קישוריות בלוטות' ועוד.
צילום: שחר אלגזי פיג'ו 308.
צג המידע המרכזיהגולף מוצעת בארץ עם שני מנועים, 1.2 ל' ו-1.4 ל' ומספר רמות אבזור. טרנדליין, הבסיסית, דלה באופן מביך ביחס למחיר (כמעט 134,000 שקלים) ומסתפקת במסך מגע, בקרת אקלים ובלם חנייה אוטומטי (עניין נחמד בפקקים). רוצים פריטים מתבקשים כגון שליטה מההגה על מערכת השמע ומחשב הדרך, כניסת USB ובלוטות'? תצטרכו להוסיף עוד 6000 שקלים. אוהבים חישוקים קלים? תצטרכו להוסיף עוד 2400 שקלים, וכך הגיע מחיר רכב ההדגמה ל-142,300 שקלים. יקר.
אותה בלורית שיעראני נפגש עם אלי שאולי בקפה של בוקר ליד מודיעין, אחרי שוויז סידרה לו סיור לימודי בכל רחוב אפשרי בבני-ברק בדרך מפולקסווגן. אני מתחיל לחשוד שהאפליקציה הזו פיתחה אישיות, ומתעללת מדי פעם באנשים בשביל הכיף.
אני מנצל את הלגימות האיטיות של שאולי להתבוננות מעמיקה בשתי המכוניות, שחונות זו לצד זו. הגולף נראית טוב יותר, במיוחד בחלק האחורי. סולידית, אבל יעילה, ובעיקר מכובדת. החישוקים (התקנה מקומית) נראים פשוטים, אבל מעבר לזה היא נאה. ה-308 נראית כאילו עוצבה לפי אותה נוסחה, שאומרת שאסור לגרום לדפיקות לב לאף אחד, אבל זה עובד לה קצת פחות טוב. היא נאה, אבל קצת פחות מלוטשת. מצד שני, יש בה כמה נגיעות נחמדות, שמוסיפות לתחושה הטובה, כמו למשל התאורה בתחתית המראות, שמאירה את אזור הדלת בלילה.
צילום: שחר אלגזי וכך נראה צג המידע בפולקסווגן גולף
הגולף מקבלת את פני הנהג עם תא נוסעים שגווני שחור-אפור שולטים בו, ולמרות זאת הוא נראה טוב. ההגה עטוף בעור, אך הביצוע נראה מיושן. רמת האבזור של רכב ההדגמה טובה, ומסך המגע נוח יותר לתפעול מזה שבפיג'ו. יחד עם העובדה שבגולף אפשר לתפעל לא מעט מערכות גם מחוץ למסך המגע, מתקבלת הנדסת אנוש עדיפה. איכות החומרים בגולף בחלק העליון טובה, אבל בחלק התחתון הסתפקו בחומרים פשוטים. פה ושם אף נשמעו קולות מיותרים מרכב ההדגמה, אולי בשל הנסועה הגבוהה שעבר.
שפע אפשרויות כוונון מקל על מציאת תנוחת נהיגה טובה, והמרחב טוב בכל המדדים. במושב האחורי תמצאו מרווח ברכיים ומרווח ראש טובים, אבל פתחי מיזוג בין המושבים ו"מנהרת הינע" פוגעים בנוחות הסעת נוסע שלישי.
ה-308 ממשיכה את הפילוסופיה הייחודית של פיג'ו לגבי תנוחת נהיגה, זו שהוצגה כבר ב-208. ההגה קטן וממוקם נמוך יחסית, המושב מעט גבוה ואת המחוונים אמורים לראות מעל ההגה, במקום דרכו. התחושה בהתחלה מוזרה, גם לשאולי הקומפקטי וגם לאנשים גדולים כמו עבדכם הנאמן. אבל אחרי כמה מאות ק"מ לא רק שמתרגלים, אלא מגלים שיש משהו בקטע הזה.
צילום: שחר אלגזי "ההגה קטן וממוקם נמוך יחסית, המושב מעט גבוה ואת המחוונים אמורים לראות מעל ההגה"
גם ב-308 התא מעוצב בגווני שחור-אפור, אבל נגיעות כסופות מוסיפות קצת אור והעיצוב מקורי יותר מזה שבגולף, גם אם לא כולם התחברו אליו (ניצן, למשל, טוען שהקונסולה המרכזית מזכירה לו כרס בירה. עולם האסוציאציות שלו בעייתי, אנחנו מסכימים). מסך מגע נאה בראש הקונסולה המרכזית מוטה לכיוון הנהג ותפעול כל המערכות נעשה אך ורק משם, למעט הווליום וטיפול באדים בשמשות. על הנייר זה אולי נראה כמו רעיון נחמד, אבל במציאות זה עובד פחות טוב ויכול לפעמים לעצבן. גם תפעול המסך עצמו, כאמור, פחות נוח מזה שבגולף. לפיג'ו חסרים תאים וגומחות בתא הנוסעים, מה שהגולף מציעה בשפע.
איכות החומרים בחלק העליון בפיג'ו טובה מאוד, אבל בחלק התחתון, כמו בגולף, תמצאו פלסטיק פשוט. המרחב מלפנים טוב, אבל במעבר למושב האחורי הפיג'ו מאבדת נקודות מול הגולף. המרווח לרגליים הוא בסדר ולא יותר, ובפירוש פחות טוב מזה שבגולף, ומרווח הראש מסתפק ב"בסדר". התחושה כאן פחות אוורירית, אבל אדם ממוצע יתמקם בספסל האחורי בלי בעיה.
תא המטען, בשתי המכוניות, גדול ושימושי עם עדיפות קלה לפיג'ו בנפח, ולגולף באפשרויות הסידור.
צילום: שחר אלגזי דף הנתונים מציף נקודת דמיון נוספת בין המכוניות: המנוע; 1.2 ל' ומוגדש בשתיהן. ויש גם הבדלים: בגולף מדובר במנוע 4 ציל' המספק 105 כ"ס ו-17.8 קג"מ; ב-308 הוא מסתפק ב-3 ציל', אבל מפיק 130 כ"ס ו-23.4 קג"מ. בגולף משלימה תיבה דו–מצמדית עם 7 היל' יחידת הנעה יעילה, המספקת כוח זמין ותחושה זריזה, בעיקר במצב ספורט. התלונות היחידות נוגעות לתחושה מאומצת בסל"ד גבוה ורעידות קלות במהירות נמוכה.
בפיג'ו נמצא תיבה פלנטרית עם 6 הילוכים, ויתרון הסוסים והמומנט מורגש מיד, גם אם הפער פחות גדול מהצפוי. הפיג'ו מרגישה קלילה יותר (והיא באמת קלה יותר, ב-80 ק"ג), והפער בתאוצות מורגש יותר ככל שהמהירות עולה. הפיג'ו ניצחה את הגולף בכל בדיקות התאוצה, גם מעמידה וגם בגלגול, בפער שיכול להגיע למספר מטרים בסוף התאוצה.
צילום: שחר אלגזי "נאה, אבל קצת פחות מלוטשת. מצד שני, יש בה כמה נגיעות נחמדות, שמוסיפות לתחושה הטובה"
המנוע של הפיג'ו מגרגר מעט בסל"ד נמוך, אבל מדובר בצליל שמרבית הבוחנים אהבו, ובסל"ד גבוה הוא שקט משמעותית ממנוע הגולף. תיבת ההילוכים בפיג'ו עובדת מצוין במצב ספורט, אך בלעדיו היא קצת נלהבת מדי לטפס להילוכים גבוהים, מה שגורם למנוע לרטון בצליל בס עסוק, שמורגש בתא הנוסעים. בנוסף, לעיתים נדירות התיבה לא חלקה כמצופה, והבורר עצמו פחות נעים לשימוש מאשר בגולף.
לשתי המכוניות מערכת דימום/התנעה, אבל בעוד זו שבגולף עובדת בסדר בסך הכל, המערכת בפיג'ו להוטה מדי לכבות את המנוע, וזה מעט מעצבן. בסעיף צריכת דלק הופתענו לגלות הבדלים משמעותיים ביום המבחן: 11.4 ק"מ לליטר בפיג'ו לעומת 13 ק"מ לליטר בגולף, זאת אחרי שבשיוט השגנו תוצאה זהה של 17.2 ק"מ לליטר. הבדל זה נובע כנראה מהיעילות הגבוהה יותר של תיבה נטולת ממיר מומנט.
בכבישי הכפרבבדיקת הנוחות העירונית הגולף הפגינה יתרון על הפיג'ו בטיפול בשיבושים קטנים, אבל הייתה טובה פחות בהתמודדות עם שיבושים בינוניים וגדולים, בעיקר בגזרת המתלה האחורי, ועל כך הוסיפה פעולת מתלים רועשת. בשורה התחתונה: ה-308 הייתה המכונית השקטה והנעימה יותר בעיר.
צילום: שחר אלגזי "הגולף נראית טוב יותר, במיוחד בחלק האחורי. סולידית, אבל יעילה, ובעיקר מכובדת"מחוץ לעיר דווקא הגולף הייתה שקטה יותר בתחילה, עד שמגיעים למהירות שיוט של כביש 6, ואז רמת הרעש בשתיהן דומה. על כבישים משובשים הפיג'ו מרוסנת יותר במפגש עם גלים, אם כי גם הגולף מציעה ריסון סביר. במהירויות כאלו, ולמרות הרכות הבסיסית, דווקא הגולף הייתה פחות טובה על שיבושים קטנים, כך שגם מחוץ לעיר, גביע הנוחות מוענק ל-308.
בכל הקשור להנאה מנהיגה, הגולף עושה את העבודה – ולא מעבר. היא מציעה התנהגות "עגולה" ונינוחה, אוחזת ובטוחה. היא בסדר, ורק ההגה מרגיש ארוך וקצת אלסטי בהשוואה לזה שבפיג'ו. ה-308, לעומתה, מרגישה כמעט קרבית. ההגה מהיר הרבה יותר ודורש הסתגלות מסוימת, וה-Turn in עדיף משמעותית. בנוסף, היא גם תשמח לתת לזנב שלה לפסוע – עד שבקרת היציבות הבלתי מתנתקת משביתה את השמחה. המנוע של הפיג'ו הוא גם שותף טוב יותר לנהיגה נמרצת, בזכות יתרון ההספק והשקט. בשתיהן לא היינו מתנגדים לתפעול התיבה דרך פקדים מאחורי ההגה.
צילום: שחר אלגזי באופן לא מפתיע, מדובר בשתי מכוניות טובות. כיום, בניגוד למצב במפגש הראשון איתה, אפשר לקבל את
פולקסווגן גולף ברמת אבזור ראויה, אבל חבילות האבזור הופכות את הגולף למכונית יקרה – כמעט 10,000 שקלים יותר מהפיג'ו, שמאובזרת ברמה דומה. וזה הרבה כסף.
אבל לא זו הסיבה שבגללה נבחרה
פיג'ו 308 פה אחד (גם אם לא בפער גדול) למנצחת במפגש הזה. הפיג'ו נוחה יותר בעיר ומחוצה לה, חזקה יותר ומהנה יותר לנהיגה. זה מספיק כדי לכפר על היתרונות הקלים במרווח, בצריכת הדלק ובתפעול מהם נהנית הגולף. ועכשיו הוסיפו לכך את יתרון המחיר, וקיבלתם מנצחת ברורה.
צילום: שחר אלגזי 
