סיטרואן DS3 אומנם עברה לא מזמן מתיחת פנים קלה, אך מכיוון שזו לא צפויה להגיע אלינו בזמן הקרוב, החלטנו שלא לחכות לה וכן לבחון בינתיים את גרסת החצי-קבריו שלה. למה חצי? כי הגג נפתח כאן כמו קופסת סרדינים, מה שאומר שהקורות נשארות במקומן, ורק המרכז והחלון האחורי מתקפלים. בתמורה לגג החצי-נפתח, משלם הרוכש עוד 26,000 שקלים, מה שמביא את מחיר המכונית ל-162,500 שקלים.
ההופעהגם חמש שנים אחרי הצגתה, ה-DS3 נראית לנו מכונית נאה. המשחק של הקורות והחלונות השחורים עם הצבע הלבן של הרכב מוסיף לא מעט, שלא לדבר על הגג הנפתח והמרשים למראה, במיוחד מאחור. תא הנוסעים הוא המוכר מה-DS3 הרגילה – וכאן הוא מפגין את גילו, עם מסך קטן ורדיו שהוא לא חלק מהקונסולה.
צילום: מערכת אוטו הגג נפתח כאן כמו קופסת סרדינים, מה שאומר שהקורות נשארות במקומן
האבזור כולל בקרת שיוט וקישוריות בלוטות', אבל בקרת אקלים אינה ברשימה משום מה. המרחב מלפנים מצוין בכל המדדים, ולכך מתלווה תחושה אוורירית ונעימה. המרחב מאחור סביר, בהתחשב בממדים, אבל הכניסה מסורבלת. תא המטען מציע נפח סביר, אך סובל מפתח הטענה זעיר באופן מגוחך.
הגג הנפתח מוצע רק בצמוד לגרסת ה-1.6 ל' האוטומטית. המנוע מציע הספק סביר, 120 כ"ס, אבל הוא רועש בסל"ד גבוה; אבל לא רק שם. התיבה, עם ארבעה הילוכים בלבד ותפקוד לא מצטיין (ולפעמים ממש לא נעים), פוגעת בפוטנציאל הביצועים. מצב הספורט בתיבה משפר את המצב, ואז הביצועים מגיעים לרמת "בסדר" – אבל לא יותר. צריכת הדלק בשיוט עמדה על 17.5 ק"מ/ל' ובימי המבחן הממוצע הייתה 12.5 ק"מ לליטר. סביר.
צילום: מערכת אוטו רדיו שהוא לא חלק מהקונסולה מסגיר את גילה
בגלל הגגאבל אנחנו כאן בגלל הגג. הפתיחה חשמלית, ואפשר לעצור אותו בכל נקודה לאורך הדרך. בשלב האחרון, גם החלון האחורי מתקפל – והראות לאחור נעלמת לחלוטין. חווית הנהיגה עם גג פתוח דומה יותר לנסיעה עם גג שמש גדול מאוד, מאשר לנסיעה במכונית פתוחה אמיתית, אבל זו עדיין חוויה חביבה.
ישיבה מאחור עם גג פתוח מרשימה יותר, אבל היא חוויה רוחנית למדי – אפילו מדי. ובכלל, נראה שהמכונית הזו יותר מגניבה למתבונן מבחוץ, מאשר לאלה שבפנים, בניגוד למצב בקבריולה קלאסית. נסיעה בין עירונית עם גג פתוח היא עניין רועש למדי, אבל בעיר רמת הרעש בהחלט סבירה. כשהגג סגור הוא מייצר מדי פעם חריקות, ובידוד הרעשים שלו פחות טוב מזה של גג רגיל, אך אלו נמוגים מתחת לרעש העסוק שהמנוע מייצר גם בשיוט רגוע.
נוחות הנסיעה בעיר ממוצעת בלבד ונדמה שמדי פעם הרכב יותר מקפץ מאשר משכך. מחוץ לעיר ה-DS טוב על שיבושים קטנים, אבל גם כאן הוא עלול לקפץ על בינוניים. הצד הדינאמי בסדר, אבל לא יותר; ההגה קל מדי, הבלמים התעייפו מהר והמנוע, כאמור, רועש. אבל זה לא הרעיון: הורידו קצב, פתחו את הגג, ואז הכל מסתדר.
צילום: מערכת אוטו תא המטען מציע נפח סביר, אך סובל מפתח הטענה זעיר באופן מגוחך
כן ולאולמרות הכל, אהבתי את
סיטרואן DS3 קבריו הזו. בנסיעה רגועה בעיר, עם גג פתוח וחלונות פתוחים הרוח מתקבלת בברכה, המנוע פחות רועש ומתקבלת תחושה נעימה ושונה מזו שברכב רגיל. ברגעים האלו בהחלט תחייכו מאחורי ההגה.
הבעיה היא שבשאר הזמן היא יותר נופלת בין הכיסאות מאשר רוקדת על שתי החתונות, ולא מצליחה להציע חוויה של קבריו במחיר (מעט) יותר נגיש. השילוב של יחידת הנעה לא מרשימה, נוחות לא מבריקה, ותוספת מחיר לא מבוטלת לעומת הגרסה הרגילה, גורם ל-DS הנאה, המציעה גם חוויה ייחודית, להיות פחות קוסמת.
צילום: מערכת אוטו
