גיוס הנסיינים יסתיים רק בשנת 2020, כך שהשלב השלישי בניסוי יסתיים רק בעשור הבא ("אורכו יהיה עד עשר שנים" נכתב במסמך הבקשה למידע של נתיבי איילון), והשינוי במסים, שעשוי להוזיל מאוד את המכוניות בישראל ואולי גם את הדלק, יתרחש לפיכך רק עוד שנים ארוכות.
מתכונת הניסוי לא תשתנה - הנסיינים יקבלו תמריצים כספיים של אלפי שקלים כדי להימנע מנסיעות בשעות העומס, ובמידת האפשר- גם מאזורי העומס.
נתיבי איילון פירסמה בקשה למידע (RFI) בו היא מבקשת לבחור ספקים לניסוי והיא תתקשר, לבסוף, עם שלוש חברות, לכל היותר, שיספקו שירות - כלומר, גיוס נסיינים, חישובי זכאות וביצוע תשלומים, והן יצטרכו להתקשר עם יצרנים של ציוד ניטור, שיאספו את הנתונים מכלי הרכב.
ספקי הניטור יתקינו במכונית מערכת המיועדת להתחבר למערכות המכונית המחוברת (Connected Car). כלומר, מארגני הניסוי חוזים כי מרבית המכוניות יהיו מחוברות לאינטרנט, וישדרו ויקבלו מידע כל הזמן. עם זאת, בחברה מדגישים כי המידע יהיה חסוי - חישוב עלות הנסיעה ייעשה בתוך המכונית, כדוגמת מונה במונית, ולמערכת ישודר רק הסכום שיש להוריד מהמענק או להוסיף לו.
גיוס הנסיינים ייעשה בהדרגה. הוא יתחיל ב-5,000 בשנה הראשונה, יימשך ב-10,000 בשנה השנייה ויגיע ל-35 אלף בשנה השלישית, עד ל-100 אלף נסיינים.
לרשות כל מתנדב יהיה "תקציב" לנסיעות של 5,200 שקל, וממנו יורדו תשלומים על נסיעות שבוצעו בשעות השיא, ובאזורים מרכזיים. נסיעה בפריפריה דווקא תזכה את הנסיין בסכום נוסף. בסוף השנה, יוכל כל מתנדב לקבל עד 2,000 שקל מתקציבו, שלא נוצלו.
החישובים של הקנסות והפרסים, שיילקחו מאותו תקציב, מבוססים על חלוקה של שעות היממה, ושל שטחי המדינה, לשלושה. היממה תחולק לשעות שיא (מ-6:45 בבוקר עד 9:30, ושוב מ-15:30 עד 18:30), שעות שפל (9:30 עד 15:30 ושוב מ-18:30 עד 20:00) ושעות הפנאי מ-20:00 עד 6:45, וכן ימי שישי ושבת והחגים.
בצפון, נסיעה בין קריית אתא לחיפה תעלה 25 שקלים, כל זאת בשעות השיא. הקנסות יקוזזו מהמענק, שאותו יכול לקבל הנסיין בסוף השנה, ולא ישירות מכיסו. עם זאת, בטווח הארוך, ברור כי הניסוים בוחן הטלה של מס נסועה.
למרות הרתיעה ממס כזה, הוא עדיף בהרבה על שיטת המיסוי הנוכחית, שכולל מס כבד על הבעלות (מיסי קנייה ואגרות) וגם על השימוש (דלק). מיסוי "חכם" כזה, יוטל רק על הנהגים שמשתמשים במכונית למרות שיש להם חלופות, בדוגמת תחבורה ציבורית, ולא על תושבי הפריפריה שחייבים להשתמש במכונית. בנוסף, אם הנהגים יסיטו מעט את שעת הנסיעה ויצאו לעבודה מאוחר יותר, הם יוכלו לחסוך לעצמם לא רק את העומס, אלא גם מסים. אולם, מסוי כזה יוכל לעבוד רק אם הוא יחליף את מס הבעלות, ובכך יוביל להוזלת המכוניות.
במדינה בה אין תחבורה ציבורית בשבת, ובאמצע השבוע היא אינה יעילה מספיק, החזקת מכונית היא עדיין הכרח. אולם, הורדת המיסים על מכוניות, במקביל לפיתוח תחבורה ציבורית יעילה, תאפשר לנו לרכוש מכוניות חדשות יותר, אך לנסוע בהן פחות, ולא בשעות השיא.
שר התחבורה, ישראל כ"ץ, מיהר להוציא תגובה לתקשורת בה הוא מכריז כי "כמי שמוביל את מדיניות הממשלה בנושאי התחבורה אני מודיע באופן נחרץ וחד משמעי כי לא יגבה שום 'מס נסועה' על כלי רכב, בהווה או בעתיד ואין שום כוונה לגבות או לאשר תשלום אגרות כלשהן מנהגים עבור השימוש בכביש". ואולם, בראש הועדה הבוחנת את שיטות המיסוי החדשות עומד סמנכ"ל רשות המיסים, ולא נציג משרד התחבורה, ולמשרד אין מעורבות במיסוי המוטל על מכוניות ועל הדלק, ועל השימוש בהם.
לכתבות נוספות באתר:
"המכונית האוטונומית של גוגל תהיה על הכבישים בעוד 5 שנים"
מלחמה בשחקים: איירבוס ובואינג במאבק צמוד על ההובלה