לבן
צח כשלג היה ה-S1000R שהמתין לי במתקן המסירה במינכן. האופנוע אולי לבן, אבל הנשמה שלו שחורה, אפלה. עוד שנייה וחצי נהיה כבר על האוטובאן במהירויות שיגרמו לי להצטער על זה שאין לו מיגון רוח. אין לב.מ.וו הזה בעיה לשמור על מהירות גבוהה, אבל מי שייקח אותו לנסיעות שיוט מהיר, יעשה לו עוול. אבל אין לי כרגע המותרות של חיפוש כבישים מסולסלים, יען כי עליי להגיע אל גרמיש, עיירת סקי פעילה בזמן שהיא מוקפת שלג לבנבנן, ומנומנמת למדי בימי קיץ אלו.
.JPG)
צילום: אריאל אלסיבוני, ב.מ.ווגרמיש, עיירת סקי פעילה בזמן שהיא מוקפת שלג לבנבנן, ומנומנמת למדי בימי קיץ אלו
שחורהאספלט השחור משתלב בירוק האירופאי מסביב, מכה בעיניים ומזכיר לי מסלולי מירוץ. אפילו בתחנת הדלק הפשוטה ביותר יש אספלט טוב יותר ממה שאנו מורגלים לו בכבישים אצלנו. זה מקבל משמעות יתירה כשאתה רוכב על אופנוע עם יחס הספק משקל של פרארי אנזו. ככל שגרמיש מתקרבת, תחנות הדלק מתמלאות יותר ויותר. יותר ויותר אופנועים. אופנועים של ב.מ.וו. אפשר להתחיל להבין מה מחכה בגרמיש מתמונת המצב על הכבישים מסביב. נחילי דו"ג מכל מין סוג וצבע מתנקדים אל העיירה. ב.מ.וו מצפים ל-40,000 אופנוענים בפסטיבל הזה. דמיינו איך מרגישים הכבישים בדרך למקום מפגש עם ממדים כאלו.
צילום: אריאל אלסיבוני, ב.מ.ווב.מ.וו מצפים ל-40,000 אופנוענים בפסטיבל הזה
חום
שלושה כרי דשא אדירי מידות אמורים לאכלס את כל באי הפסטיבל. האמת שהשם הרשמי הוא "ימי האופנועים של ב.מ.וו" או משהו כזה, בתרגום חופשי מאוד. אני אצמיד לימים אלו את השם "פסטיבל ב.מ.וו", כי זהו שם ראוי יותר לחגיגה הזו. אל כרי הדשא אותם הזכרתי מופנים כל באי הפסטיבל ואלו הופכים את הגבעות הירוקות לשדות אופנועים אין סופיים - ככל שהעין רואה. תחת הדשא מתחבא בוץ חום וטובעני, ולכל רוכב מחולקת חתיכת עץ עליה יוכל להעמיד את רגלית האופנוע. המון אנשים, המון רוכבים. סדר מופתי.
.JPG)
צילום: אריאל אלסיבוני, ב.מ.וואה, היה גם את הבחור הזה...
אדוםזה מרגיש כאילו השמש התלבשה נמוך וחזק על גרמיש, וזה נעים אחרי רכיבה רטובה וקרירה בגשם שוטף. עורה של האוכלוסייה המקומית אינו רגיל לתופעות הללו, ורוב באי הפסטיבל נצבעים אט אט בצבע אדום בוהק. אבל לא משנה כמה חם - כל הרוכבים מסביב לבושי ציוד מגן מכף רגל ועד ראש. ואני מתכוון מכף רגל ועד ראש - מגפיים, מכנסי רכיבה, מעילים, כפפות, קסדה ומגיני גוף. כולם.
.JPG)
צילום: אריאל אלסיבוני, ב.מ.ווהחברה הגיעו מצויידים
ירוקאוהלים מלאי כל טוב. מועדונים המציגים בגאווה את סיפורם, סדנאות החושפות את יצירותיהן האחרונות, יצרני ביגוד וציוד בכל פינה, מופעי ראווה. ערב רב ואין סופי של עניין בתוך עניין שואב אותנו לעוד סיבוב, לעוד שאלה. להיזכר בתמונות משם, ברכיבה בהרים שסביב גרמיש, גורם לי להפוך לירוק. מקנאה. מקנא בעומק, בתרבות, שלא תהיה לנו לעולם. ולמה שרק אנחנו נאכל את הלב? הביטו בתמונות והצטרפו אלינו. בתאבון.
צילום: אריאל אלסיבוני, ב.מ.ווהיסטוריה על שני גלגלים
.JPG)
צילום: אריאל אלסיבוני, ב.מ.וו הפסטיבל בגרמיש הוא כולו שיר הלל לחטיבת האופנועים של ב.מ.וו
.jpg)
צילום: אריאל אלסיבוני, ב.מ.וו לילה טוב גרמיש, נתראה בפעם הבאה
