השינוי החיצוני, כאמור, קל: פנסים שונים (פנס יחיד במקום צמד), תאורת לד בפגוש ותוספת ניקל לגריל. השינוי בחזית קטן, התוצאה קצת יותר נאה.
הסיפור דומה גם בתא הנוסעים, עם תחושה של "דומה, אבל משודרג". לוח המחוונים דיגיטלי ומאפשר לבחור בין שלושה מצבי תצוגה, ושינויים לא גדולים נצפו גם בקונסולה המרכזית. ברכב ההדגמה הותקן מסך גדול יותר בגודל 7 אינץ' (במקום 5 אינץ'; תוספת של 6500 שקלים), מצלמת רוורס (שלא הרשימה באיכותה) ו-GPS (ב-7000 שקל). לצורך תפעול מערכת הניווט, דבר הנעשה דרך מסך המגע, הותקן עליו כיסוי פלסטיק שגורם לשפע השתקפויות מטרידות.
גרסת המבחן היא המאובזרת יותר, ותמורת סכום לא צנוע (30,000 שקל) תקבלו גם גג שמש פנורמי, פתיחה וסגירה חשמלית לתא המטען ומערכת בטיחות להתרעה מפני התנגשות ושמירת נתיב (האחרונה על ידי צליל לא חזק במיוחד); מוזר שהרשימה לא כוללת פנסי קסנון. נו, שויין.
רכב ההדגמה התהדר במדרגות צד נאות, שמפריעות בשטח וגם מבטיחות שתתלכלכו מהן בכניסה וביציאה מהרכב (אם באמת לכלכתם אותו בשטח); אנחנו היינו חוסכים את 5600 השקלים הנדרשים בעבורן.
המנוע, כאמור, מחלץ בעזרת מגדש טורבו 245 כׁוחות סוס (ב-5600 סל"ד) מ-2.0 ליטר, ומציע את כל המומנט שלו, 35.7 קג"מ, כבר ב-1500 סל"ד. יחד עם תיבה זריזה ועתירת יחסים, מתקבל כוח זמין ושופע בכל מצב, ושיפור משמעותי לעומת יחידת ההנעה המוחלפת. אלא שכל הכוח הזה עובר לגלגלים הקדמיים בגרסה זו, ואלו מעט מתקשים להתמודד עם שפע המומנט. כאשר הנהג מאיץ בהתלהבות מתקבלת לוחמת הגה מורגשת, במיוחד אם ההגה אינו ישר לגמרי.
נראה שאנשי וולוו לא נגעו במתלים במסגרת מתיחת הפנים; אלה עדיין מעט נוקשים מדי במהירות עירונית, ומדי פעם מעבירים חבטה קלה אל המרכב. לא משהו בלתי נסבל, אבל קיווינו לשיפור.
מי שיתייחס ל-XC60 כאל רכב מדרכות, יופתע לטובה בשטח – גם עם הנעה קדמית בלבד. מרווח הגחון הנאה (23 ס"מ) והמתלים שומרים את הגחון גבוה מעל מהמורות השביל, תורמים לביטחון ומאפשרים קצב נאה גם על שבילים פחות מפולסים. הוולוו שומרת על התחושה הנעימה גם על השבילים, בעיקר כשהקצב עולה – מוצלח לטיול שבילים משפחתי, עם יכולת להגיע איתו רחוק מהצפוי.
אז כן, למרות שנושא נוחות הנסיעה הבינונית בעיר לא שופר (וחבל שכך), ה-XC60 היה, ונשאר, אחד הכלים הטובים בקטגוריה הצפופה הזו - במיוחד כאשר לוקחים בחשבון את המחיר.