מתחרות בולטות: טויוטה ספייס ורסו, ניסאן נוט, קיה סול (וגם קטגוריית התת-משפחתיות בסכנה)
גרסה: 1.4 ליטר טורבו-בנזין, Enjoy
המריבה לא מושכת את העין מיד, גם אם ניכר כי באופל ניסו להקנות למריבה עיצוב מעט פחות מרובע ומשעמם, בעיקר עם קו חלונות ה"שבור", שמעניק שדה ראיה נדיב ליושבים מאחור. מעבר לכך העיצוב אינו נראה מיוחד, עד שפותחים את הדלתות – מתי לאחרונה נתקלתם בדלתות הנפתחות לאחור (ואני יוצא מנקודת הנחה כי רובכם, כנראה, אינם הבעלים של הרולס רויס גוסט היחידה בישראל...). גם השמשה האחורית, שנמתחת מטה בצמוד לפס שחור עבה, מעניקה לאחורי הרכב מראה מעט יותר צעיר. התוצאה חביבה בסך הכול, אבל לא יותר.
תא הנוסעים אינו מחדש הרבה ביחס למוכר מאופל – מלבד תצורת הדלתות. דלתות אלו יהיו נוחות במיוחד למשפחות צעירות עם ילדים קטנים (משלב הרתימה למושב בטיחות ועד למעבר לישיבה "כמו גדולים"). המרווח מצוין מלפנים, ומאחור לשלושה בוגרים ממוצעים יהיה יותר מקום מבמשפחתית ממוצעת. איכות החומרים לא מרשימה, עם חומרים קשים ופשוטים למגע, אך הרכבתם מרגישה אחידה ומוצקה. קיימים מגוון תאי אחסון ברחבי התא אך רובם קטנים יחסית, וממוקמים בצורה לא תמיד נוחה (מחזיק הכוסות הבודד, למשל, ממוקם נמוך ובתוך חלל צר). גם תא האחסון/משענת יד, שנע על מסילת אלומיניום נאה (ומהווה מקור גאווה לאופל), לא מתוכנן בצורה נוחה במיוחד. תא המטען זה כבר סיפור אחר – גדול (400 ליטר), שימושי, עם טבעות עיגון ובעל נפח טעינה של מסחרית עם קיפול המושבים האחוריים והשטחתם.
התנהגות ובטיחות: 4
התנהגות המריבה בטוחה, צפויה ומשרה ביטחון – גם כשנוהגים בה בצורה רחוקה (מאוד) מכוונת המשורר. המתלים מרסנים את המרכב בצורה נאותה, גם כשפני הכביש היו גליים, עם סלילה לא אחידה וקצב נסיעה גבוה מהממוצע. יפה. הנטייה הטבעית להרחבת קו הפנייה (תת-היגוי) אינה מוגזמת, ועזיבת דוושת התאוצה עושה בדיוק את מה שהיא אמורה, עם החזרת המרכב לדרך היישר. כנ"ל בנוגע לבקרת היציבות, רק שהיא לא באמת מאותגרת על ידי יחידת ההנעה בשום שלב... עניין שדווקא עומד למריבה לרועץ הוא ההגה הכבד מדי במהירות נמוכה (שבאופן מוזר נהיה קל יותר ככל שהמהירות עולה), אנחנו אמנם אוהבים זאת, אבל על הנהג/ת הממוצע זה בהחלט יכול להעיק.
מנוע וביצועים: 2.5
על הנייר נשמע כי יחידת הכוח מציעה די והותר: 1.4 ליטר ומגדש טורבו לניפוק 120 כ"ס ב-6,000 סל"ד, ו-17.8 קג"מ בטווח בין 1,750 ל-4,800 סל"ד. אלו עוברים לכביש דרך תיבת הילוכים אוטומטית עם שישה הילוכים. לרוב לא תתקלו במחסור בביצועים, אך במקביל, ועם קצת יותר עומס (נוסעים, כבודה, תוואי הררי וכדומה), ניכר שקשה למנוע לסחוב את שעל גבו. כמו הרבה מנועי טורבו מודרניים, הוא במיטבו במרכז קשת הסל"ד, כשהחל מ-4,500 סל"ד נראה שהוא מתרכז בעיקר בייצור יותר רעש. חשוב לציין כי רכב ההדגמה היה חדש לחלוטין (קיבלנו אותו עם כ-150 ק"מ על השעון), וככל שנצברו הקילומטרים הורגש שיפור מסוים בביצועים. תיבת ההילוכים תפקדה בצורה פחות משכנעת, עם מעיין רעד מסוים (לא תמיד) ולא ברור בתחילת נסיעה, איטיות בהעברת ההילוכים ולא פעם חוסר אחידות בפעולתה.
תמורה: 4.5
מחירה של אופל מריבה עומד על 111,900 שקלים (על מערכת מולטימדיה תצטרכו להוסיף 2,500 שקלים). מחיר זה שם אותה במקום טוב מול המתחרות בסגמנט המיניוואנים הקטנים (טויוטה ספייס ורסו – 107,500 שקלים, סיטרואן C3 פיקאסו – 112,900 שקלים), שמולם יש לה יתרון גודל ושימושיות מובהק. אופל מריבה מציעה חלופה חכמה למשפחתית הקלאסית, עם יתרונות פרקטיים במחיר נמוך בהרבה. ככזו, היא בהחלט מהווה איום רציני על השמרנות של הנהג הישראלי.
בעד: התחליף הכי טוב שפגשנו עד היום לניוד משפחתי במרכב "לא משפחתי".