למרות שהמושג "מתיחת פנים" רומז על שינויים חיצוניים, הרי שבמקרה דנן זה לא העיקר. יש הבדלים, ואם תשימו רכב אחד ליד השני בוודאי תגלו אותם, אך בשורה התחתונה האופטימה הייתה יפה לפני, והיא יפה גם אחרי, לפחות מבחוץ. מבפנים היא עדיין מרגישה איכשהו מעט פשוטה יותר ממובילות הקבוצה, למרות שהעיצוב הבסיסי, עם הקונסולה שפונה לעבר הנהג, דווקא לטעמנו. בתחום המרווח, מלפנים ומאחור, אין שינוי - מימד האורך נדיב למדי, מימד הגובה קצת פחות - המס שמשלמים על העיצוב דמוי הקופה. תא המטען גדול מאוד.
עדיין מרגישה מעט פשוטה ביחס למתחרות
גם יחידת ההנעה לא עברה עדכון ראוי לציון - המנוע הוא עדיין 2 ליטר אטמוספרי, עם הזרקה עקיפה ו–165 כ"ס, והתיבה היא עדיין פלנטרית עם שישה הילוכים, וזה עדיין עובד במציאות קצת פחות טוב ממה שזה נשמע על הנייר. התחושה היא שחסר קצת "בשר" בסל"ד נמוך ובינוני, כך שכל דרישה לתאוצה משמעותית מלווה בהורדת הילוך (לא הכי זריזה) וסל"ד גבוה ורועש. המשמעות היא שאם תתעקשו, האופטימה תספק ביצועים סבירים בהחלט, אך זה יעלה לכם ברעש ותחושה עסוקה מצד המנוע. שאר הזמן התחושה מעט כבדה, ולא נענית במיוחד. ועוד בענייני רעש, נרשמו גם רעשי כביש ברמה גבוהה מהרצוי, ושיוט מהיר הוא לא עניין מעודן ושקט כראוי למכונית "מנהלים".
אז למה בכל זאת יש סיבה לאופטימיות? כי נראה שסוף סוף מישהו במחלקת המתלים של קיה התאפס על עצמו, ושם לב שבטעות הרכיבו לה לפני כן מתלים רכים מדי בשתיים או שלוש דרגות. כיול המתלים החדש אומנם רחוק מלהיות מצוין, אבל הוא כבר מספק ריסון סביר של המאסה, בלי אותן זוויות גלגול מוגזמות ותנועות מרכב מרתיעות בהן פגשנו בגרסה המקורית של האופטימה.
כל דרישה לתאוצה משמעותית מלווה בהורדת הילוך וסל"ד גבוה ורועש
זה אומנם בא על חשבון הנוחות, עם אופי "קוריאני" קלאסי, שמתקשה על שיבושים חדים כגון שברים פתוחים באספלט או טלאים מרושלים, בעיקר במהירות עירונית, אבל מספק איכות נסיעה סבירה על כבישים סבירים, גם אם הם מעט גליים. הוסיפו לזה הגה שנפטר מהנטייה לשנות משקל במפתיע, עוקב אחר חוקיות שלא הצלחנו להבין, והוא עכשיו "סתם" אילם ולא הכי מדויק, כמו עוד הרבה יותר מדי הגאים ביבול האחרון של עולם הרכב.
העדכון שעברה קיה אופטימה טיפל בצורה יעילה בבעיה הבוערת ביותר - כיול המתלים וההגה הלא מוצלחים של הדגם הקודם. היא אומנם לא קפצה אל ראשות החבורה, אבל כבר לא נשרכת מאחור, והיכולת הדינאמית היא כבר לא "דיל ברייקר". האבזור עדיין נדיב יחסית והעיצוב החיצוני הוא אחד המוצלחים בקטגוריה. היא אמנם עדיין לא אחת הטובות בקבוצה, אבל היא כבר יכולה להרים את הראש כמתחרה ראויה.
