סבסטיאן פטל חוגג אליפות
עם וותק של 6.5 שנים בזירת הפורמולה 1, סבסטיאן פטל כבר זכה בארבע אליפויות עולם – הישג שהוא כמעט בדיוני. מספר הניצחונות שלו (36) נמצא רק מאחורי
שמות גדולים כמו שומאכר, פרוסט וסנה, והוא גם שלישי במספר הקפות הדירוג המהירות. וכן הוא רק בן 26.
כשהוכתר כאלוף לראשונה בשנת 2010, הוא הפך לאלוף העולם הצעיר ביותר בהיסטוריה (כשהוא בן 23 שנים ו-134 ימים), ובהתאם לכך גם הצעיר ביותר שזכה בשתיים, שלוש וארבע אליפויות ברציפות.
ההתחלה הגרמני הצעיר, שהחל להתחרות בגיל שמונה במרוצי קארטינג (ואף היה אלוף אירופה), הגיע לראשונה למסלולי הפורמולה 1 עם קבוצת ב.מ.וו. עימה הפך בשנת 2007 (בגרנד-פרי של ארצות הברית) לנהג הצעיר ביותר שהשיג נקודות בזירה (שיא שהיה שייך קודם לג'נסון בטון). באמצע אותה שנה הוא כבר גויס לקבוצת טורו-רוסו, הקבוצה שאמורה להיות ה"אקדמיה לנהגי מרוץ" עבור רד-בול.
צילום: מנהל פטל (משמאל) עם קבוצת ב.מ.וו בשנת 2007
במרוץ הגשום ביפן הוא כמעט והביא להם פודיום ראשון כאשר היה במקום השלישי. אבל דווקא כשהמכונית הקוצבת הייתה על המסלול הוא פגע מאחור במכונית רד-בול, של מי שלימים יהיה חברו לקבוצה...מרק וובר.
בשנת 2008, במסלול מונזה שבאיטליה (שוב עם קבוצת טורו-רוסו), הוא הפך לנהג הצעיר ביותר שזכה בהקפת הדירוג המהירה ביותר ויום אחרי כן זכה גם בניצחון (הישג שהיה שייך קודם לפרננדו אלונסו). אחרי ההישג הזה הוא זכה בגרמניה לתואר "ביבי שומי"...
המעבר לרד-בולבשנת 2009 הצטרף פטל לקבוצת רד-בול, וכבר בעונה הראשונה עם הקבוצה סיים במקום השני בדירוג הנהגים הכללי. בכך הפך לנהג הצעיר בהיסטוריה שהגיע למקום השני באליפות הפורמולה 1. אחרי עונה כה מוצלחת, הוא פתח את עונת 2010 עם הרבה ציפיות. ההתחלה לא הייתה קלה – פטל היה מהיר בהקפות הדירוג, אך סבל מתקלות רבות וגם ביצע טעויות של טירון, ביניהן כמה ניסיונות עקיפה יומרניים. אבל הברק היה שם, וכך גם המהירות: עם עשר הקפות הדירוג המהירות העונה – הוא בפירוש נראה מהיר מכל האחרים. והפרטים החלו להתחבר עבורו בסיום המוחץ והדרמטי. בפעם השנייה בהיסטורית הגרנד-פרי וכמו
ג'יימס האנט ב-1976, פטל הוביל את הדירוג רק פעם אחת – בסוף המרוץ האחרון. מאז הוא לא נטש את המקום הראשון.
צילום: מנהל פטל מתחרה עבור קבוצת 'טורו-רוסו'
בשנת 2011 המשיכה קבוצת רד-בול לשלוט באליפות, ובשנת 2012, אחרי שכבר ירד למקום האחרון במרוץ האחרון של העונה (שהתקיים בברזיל), הצליח פטל (עם מכונית פגועה) לסיים במקום השישי ובכך להשיג מספיק נקודות כדי לזכות באליפות. הוא סתם את הפיות לאלו שאמרו כי המכונית אחראית להצלחה (ולא הוא), וזכה באליפות בפעם השלישית ברציפות.
העונהעונת 2013 החלה ברגל שמאל מבחינת תדמית, כאשר במרוץ במאלזיה פטל לא ציית להוראות הקבוצה ו"גנב" את הניצחון מבן קבוצתו מרק וובר. רבים מאוהדי הספורט סימנו באותה נקודה את פטל כאיש הרע והכתם לא נשכח. אבל בהמשך ראינו פטל בוגר וטקטי יותר, שמקשיב יותר להוראות ומבצע כשצריך.
צילום: מנהל
נקודת הציון הדרמטית ביותר עבור פטל ורד-בול הייתה כנראה ה
מרוץ בבריטניה. פטל, שהוביל לאורך המרוץ, לא סיים אותו בגלל תקלה בתיבת ההילוכים, אבל פרסת הצמיגים שהתחוללה שם עם "פיצוצים לא מבוקרים", סמנה שינוי. פירלי נאלצה לשנות את הצמיגים למחוזקים – דומים לאלה של עונת 2012 ואלה התאימו ליכולת של מכוניות רד-בול. יחד עם שיפורים שערכה הקבוצה בפגרת הקיץ (ולימוד מהיר של פטל איך לנצל את היתרונות), הפכה המכונית החזקה שלהם לבלתי מנוצחת. זה אומר שישה ניצחונות רצופים לפטל, שהצטרפו לארבעה שהשיג במחצית הראשונה והכריעו את הקרב על האליפות העונה שלושה מרוצים לפני סופה.
ולחשוב שבמחצית הראשונה עוד חשבנו שפטל ורד-בול אינם כה דומיננטיים השנה...
צילום: מנהל סבסטיאן פטל. מחכה לעונת 2014
