ניסאן נוט 2013הנוט היוצאת היא מכונית די נחמדה בסך הכול – מרווחת למדי לארבעה, נוחה, זריזה וחסכונית. ובכל זאת, בטח קשה לכם להיזכר מתי ראיתם אחת על הכביש בפעם האחרונה. לא, אין לכם בעיית זיכרון. הפעם האשמה היא בנתוני המכירות – היא פשוט אף פעם לא "תפסה", כנראה בגלל שילוב של תמחור גבוה (בתחילת דרכה היא עלתה כמו מכונית משפחתית) עם אבזור לקוי (שתי כריות אוויר בלבד ומושב שלא מתכוונן לגובה בגרסת הבסיס, למשל).
על הטעות הזו, כך מתברר כבר בשלב המצגות, ניסאן לא מתכוונים לחזור – רשימת האבזור הסטנדרטי בשתי הגרסאות הבכירות (היחידות שמגיעות כרגע עם תיבה אוטומטית. רציפה אגב) עשירה בהחלט וכוללת שליטה מההגה על מערכת השמע, בלוטות', בקרת אקלים, בקרת שיוט, חיישן אורות ובעיקר מערכות בטיחות לא אופייניות לקטגוריה – אתרעת סטייה מנתיב ושטח מת במראות, ומערך מצלמות שנותן תמונת "עין ציפור" בתמרוני חנייה, ויודע להתריע על תנועה בסביבת הרכב. בגזרת המחיר מכריזים אנשי ניסאן העולמית על "מחיר מקביל לפיאסטה", כשהם זונחים את ההגדרה כ"מיקרוואן" וממצבים את הנוט כ"סופרמיני מרווחת". אם זה מה שעזר להם להחליט לתמחר אותה כמו סופרמיני, לי אין תלונות...
ניסאן נוט: מבחן דרכים (השקה)
צילום: מנהל

היה מנוע?
בטח שהיה – אבל לא כזה... את מנוע ה-1600 הקונבנציונאלי של ניסאן נוט הקודמת מחליפה בדור החדש גרסה מוגדשת-על של מנוע ה-1200 שפגשנו במיקרה (בנוט הידנית יוצע גם המנוע האטמוספרי, כמו גם מנוע דיזל שכנראה לא רלוונטי עבורנו). מגדש-העל הזה עוזר ל-1.2 ל' להרגיש כמו 1.4 ל', והתוצאה הסופית – בגרסה הידנית שהייתה זמינה בהשקה – מספקת, אבל לא הרבה יותר מזה. אז מה הרווחנו? צריכת דלק כמובן, כמיטב האופנה העכשווית. במצב הרגיל, בנסיעה שעיקרה בינעירונית אבל לאו דווקא עדינה, התקבלה צריכת דלק של 16 ק"מ לליטר. במצב אקו (שמוסיף ללוח המחוונים "פס חסכון", כמו גם "מד לחיצה על הדוושה") העסק השתפר קמעה ל-18 ק"מ לליטר. בהחלט נתונים נאים בתנאים האמורים.

ומה עם השאר?
הנוט מציעה עמדת נהג מרווחת למדי, ולמרות העדר יכולת לכוון את ההגה לעומק, מצאתי בקלות תנוחת נהיגה נוחה. תפעול המצמד ותיבת ההילוכים קל ונעים – וכן, זה רלוונטי גם עבורנו, לדברי נציגי היבואן. עיצוב הפנים מקורי וחביב, עם יחידת בקרת אקלים עגולה וגדולה במרכז קונסולה מרכזית בשחור-פסנתר עכשווי, אבל הפלסטיקה קשיחה ופשוטה, ופה ושם מבצבץ גימור זול.
היתרון הגדול האמיתי מחכה במושב האחורי. זה ניתן להזחה ומציע במצבו האחורי מרווח רגליים עצום. גם מרווח הראש נדיב, ובסך הכול אפשר לאחסן שם בקלות שני מבוגרים מגודלים. השלישי כבר יסבול מחוסר מקום – בכל זאת מדובר בפלטפורמת סופרמיני... אגב, למרות זניחת התואר "מיקרוואן", עדיין מחכים שם צמד מגשים מתקפלים. תא המטען בינוני כאשר המושב מוסט לאחור, אבל נדיב למדי כאשר המושב מוסט לפנים – וגם אז מרווח הרגליים יספיק לילדים ונערים דקי גו.
ניסאן נוט: מבחן דרכים (השקה)
צילום: מנהל

ובתנועה?
המתלים משלבים בין רכות בסיסית לנוקשות ראשונית. התוצאה היא התמודדות בינונית עם שיבושים קטנים וחדים, אבל גיהוץ יעיל של גלים וספיגה לא רעה של שיבושים גדולים. מצד שני, הרכות הזו מורגשת בהחלט בסיבובים, עם זווית גלגול נדיבה, כאשר תנוחת הישיבה הגבוהה עוד מעצימה את החוויה. אבל זה בסדר – יחד עם הגה אילם וכיול בסיסי לתת היגוי, כנראה שבמילא לא תנסו לנהוג מהר מדי בכבישים מפותלים.
בכביש המהיר צוברת ניסאן נוט נקודות בזכות בידוד רעשים טוב – המנוע אומנם מגרגר בנעימות תחת עומס, אבל בשיוט הוא נעלם לחלוטין, רעשי הכביש נשארים מחוץ לתא ורעשי רוח מורגשים רק במהירות 120 קמ"ש ומעלה. כך ששיוט במהירות 110 קמ"ש, למשל, היא חוויה שקטה להפתיע.

אז מה, הפעם ילך?
הנבואה, כך מספרים לי, ניתנה לשוטים, אז הרשו לי להעריך במקום להתנבא. אם אנשי היבואן יגשימו את תוכניותיהם – למכור את הנוט במחירים מקבילים לסופרמיני, ברמות אבזור נדיבות, אזי יש לדור החדש של הנוט סיכוי טוב להצליח היכן שקודמו דשדש. הנוט מציעה אופציה משפחתית נוחה, מאובזרת וחסכונית – ואם כל זה יוצע בעשרים וחמש או שלושים אלף שקל פחות ממשפחתית ממוצעת, הרי שיש לה את כל הנתונים להצליח.