
גם ההאצ'בק עברה ב-2009 מתיחת פנים, אלא שכאן, בנוסף לשינויים הקלים בתא ובעיצוב, הוחלפה תיבת ההילוכים הרובוטית בזו האוטומטית המשרתת גם את הסדאן. ולא פחות חשוב – גם המחיר זכה למתיחת פנים, או שמא דווקא כיווץ פנים, והתכווץ ב-40,000 שקלים.
רמת האבזור הייתה טובה מאשר זו של הסדאן וגם היא כללה 6 כריות אוויר ובקרת יציבות. במבחן הריסוק האירופאי היא זכתה ל-4 כוכבים בתחילת שיווקה, ואחרי מתיחת הפנים נבחנה שוב וזכתה ל-5 כוכבים, כשגם היא צוינה לטובה בהגנה על הולכי רגל.
ההבדלים נמשכים
ההבדלים בין הסדאן להאצ'בק ניכרים כבר ממבט ראשון. העיצוב החיצוני של הסדאן נראה אנמי בהשוואה להאצ'בק – תולדה של השוק האמריקני השמרני. עיצוב הסדאן מצליח להיראות גדול מהממדים האמיתיים שלו בזכות בסיס גלגלים ארוך מהמקובל (270 ס"מ) ועיצוב השמשה הקדמית שנראית כהמשך ישיר לקו מכסה המנוע. את הגרסה ההיברידית ניתן לזהות בעיקר לפי החישוקים הקלים השונים ויציאת מפלט בודדת (לעומת כפולה ברגילה).
את ההאצ'בק, לעומת זאת, אי אפשר לפספס. העיצוב נועז מכל זווית שמסתכלים, החל מהחרטום המחודד, דרך הפרופיל הקרבי שמסתיר את ידיות הדלתות האחוריות ועד לחלקה האחורי, שכולל שמשה אחורית מפוצלת ופתחי אגזוזים משולשים. גרסת הטייפ R רק מחזקת את המראה הספורטיבי הבסיסי עם חצאיות נמוכות, פגושים אגרסיביים וחישוקים גדולים.
בכניסה לתא הנוסעים ההבדלים בין הסדאן להאצ'בק עדיין בולטים, גם אם פחות מאשר בעיצוב החיצוני. לשתיהן עיצוב פנימי הדומה יותר לחללית מאשר משפחתית מן המניין. איכות ההרכבה טובה אך הנדסת האנוש דורשת זמן הסתגלות, והשימוש בחומרים רכים מועט. המושבים נוחים וחובקים את הנהג, בלי קשר לממדיו. ביחד עם אפשרויות כיוון מלאות למושב ולהגה מדובר במקום נוח לבלות בו בנסיעות ארוכות. מעבר למושבים האחוריים מגלה את השוני בין הפלטפורמות – מבחינת רוחב המושב והמרווח לברכיים היתרון לטובת הסדאן, אך ההאצ'בק מחזירה חלק מהנקודות במרווח הראש העדיף. בתא המטען, בניגוד למקובל, לסדאן נפח קטן יותר של 389 ליטר לעומת 485 ליטר בהאצ'בק, שמאפשרת בנוסף רצפת הטענה שטוחה לאחר קיפול המושבים האחוריים.
על הכביש, הסדאן מציעה נוחות נסיעה עדיפה. בעיר היא סופגת שיבושים קטנים באופן סביר אך חובטת בגדולים יותר. בכביש הבינעירוני היא ממשיכה לחבוט מעט על מהמורות גדולות ומורגש חוסר בריסון הגוף על כביש גלי. ההאצ'בק מרגישה נוקשה יותר, ובכלל, בעיר ומחוצה לה. היא מתקשה להתמודד עם שברים חדים ומעבירה יותר מידי מידע לישבני הנוסעים. לזכות ההאצ'בק נרשם יתרון ברור בכל הקשור לבידוד רעשים. למי שבכל זאת שואל, לפני נסיעה בטייפ R נמליץ לבדוק את איכות הסתימות בפה וחיזוק שרירי הישבן – כן, היא עד כדי כך נוקשה.

במוסך
הונדה נהנית ממוניטין אמינות מצוין, שנתמך בסקרי אמינות ושביעות רצון מהעולם. ואכן, כל עוד הרכב תוחזק ברמה סבירה ולא הוזנח תפגשו את המוסכניק כנראה רק לטיפול השנתי. ובכל זאת פטור בלא-כלום אי אפשר.
בשנתיים הראשונות לחיי הדגם סבלה הונדה סיוויק מתושבות מנוע שלא האריכו חיים, עניין שנפתר בזכות תושבות משופרות. במכוניות מאותן שנים כדאי לבדוק גם את סכי השמש, שהיו שבריריים יחסית. בכל המודלים נרשמת רגישות של חיישן כרית האוויר הקדמית לנוסע, שתקלה בו גורמת להדלקות נורת התראה. בזמנו היצרנית הציעה להחליף אותה על חשבונה – שווה לבדוק אם זה בוצע.
בהאצ'בק חשוב לבדוק שהידית לפתיחת מכסה הדלק פותחת אותו כראוי. במכוניות הידניות, רעשים בעת לחיצה על דוושת המצמד נפתרים בדרך כלל על ידי שימון מוט הדוושה – בדקו שזה אכן כך. רעשים מאזור הגלגלים הקדמיים בזמן נסיעה נובעים בדרך כלל מכריות סוף מהלך בבולמים שסיימו את חייהן. אם בלם היד לא נתפס כשמרימים אותו יחד עם לחיצה על כפתור השחרור, הונדה תחליף את כל מכלול בלם היד על חשבונה. בנוסף, בדקו את ידית ההילוכים בתיבה הידנית או הרובוטית, הן נשחקות בקלות.

המערכת ההיברידית מתגלה כאמינה מאוד ולא נמצאו בעיות חוזרות. המצבר המיוחד קיבל אחריות ל-5 שנים, אולם החלפתו מחוץ לאחריות היא עסק לא זול.
לסיוויק נרשמו שתי קריאות תיקון במהלך השנים. ב-2006 להאצ'בק – התעורר צורך להחליף חלק מהמתלה האחורי. ב-2007 נקראה הסדאן – הלקוחות הוזמנו למוסך לבדיקת תקלה שעלולה לגרום להפסקת פעולתם של אורות הבלימה.
סיכום
