עבור המעטים מבינכם שניזונים ממקורות מידע חוץ מ'אוטו', היה נדמה לרגע שהעולם עצר מלכת. לרגע אחד, כמה דקות של תהילה, נשאו כולם את מבטם אל עבר האי הבריטי – מהסיבה הלא נכונה. הרבה דברים טובים יצאו מהממלכה המאוחדת, אנחנו נזכרים בכמה מהם שבאמת צריכים לעניין אתכם.
נהגים אגדיים
קצרה היריעה מלהכיל את לוגמי התה הרבים שתרמו לפרק הענקי של בריטניה בספרי ההיסטוריה של הספורט המוטורי. אבל, ללא ספק, השם הכי בולט באותו פרק הוא אחד סר סטירלינג מוס (Stirling Moss) – מהאגדיים שבנהגי אנגליה, אירופה והעולם בכלל. מוס התפרסם
כשנהג עבור מרצדס, ונודע בקרב רבים כנהג הכי טוב שמעולם לא זכה באליפות. הוא נודע גם כג'נטלמן ואדם של כבוד, כשב-1958 הפסיד את האליפות ליריב בריטי אחר (מייק הות'ורן), לאחר שהגן עליו והציל אותו מאיבוד 6 נקודות. מוס הפסיד את האליפות בהפרש של נקודה בודדת. בין הישגיו של מוס נמצא שיא מרשים במרוץ מילה מיליה (Mille Miglia) המפורסם, אז במתכונתו המקורית, כשב-1955 הוא מנפץ את שיא המסלול עם 10 שעות, 7 דקות ו-48 שניות, במהירות ממוצעת של כ-157 קמ"ש על הכבישים הציבוריים של אז.
ה-מכונית של ג'יימס בונד
נכון, ל-007 היו הרבה מכוניות במרוצת הסרטים, אבל אין ספק שהמפורסמת שבהן הייתה אסטון מרטין DB5. זוהי ה-מכונית של ג'יימס בונד – כלומר, המכונית הפרטית של הדמות בסדרת הסרטים. היא הופיעה ביותר סרטים מכל מכונית אחרת והיא נחשבת לאחד הדגמים הכי אייקוניים של אסטון מרטין. חוץ מזה, היא גם מכונית בפני עצמה עם עיצוב מהמוכרים בעולם, 282 כ"ס, מהירות מרבית של כמעט 230 קמ"ש (כאן זה שנות ה-60', כן?) ותג מחיר של למעלה מ-4,000 ליש"ט (אז, כמובן). כיום, אגב, הן נמכרות במאות אלפים.
צילום: מנהל לבריטים, כאמור, היסטוריה מוטורית מפוארת. הרבה יצרניות מפורסמות במיוחד יצאו מכאן. יצאו, ולא חזרו. אבל ההוכחה האמיתית לכך שמדובר באומה של חובבי רכב היא תופעת היצרנים הקטנים. הרבה משוגעים לדבר יוזמים פרויקטים לבניית מכונית משלהם, וחלקם אפילו עושים מזה ביזנס. בין המוכרים – קייטרהאם (שהתפרסמה, צמחה ויצאה מהמחסן), אריאל (שעדיין מעסיקה עובדים בודדים), ווסטפילד ועוד. אלו מתמחות, בין השאר, ב'מכוניות ערכה' (Kit cars) שנועדו להרכבה עצמית, ועוזרות להאכיל את תאוותם של הבריטים לימי מסלול.
צילום: מנהל ב-1992 הציגה מקלארן את ה-F1, והשאר היסטוריה. לעבדכם הנאמן פינה חמה בלב למכונית-העל ששמרה על מעמדה בצמרת במשך שנים רבות. היו לה עיצוב מתקדם ונאה במיוחד לאותן שנים (ויפה גם מהרבה מכוניות מודרניות), מנוע V12 של ב.מ.וו שסיפק למעלה מ-600 כ"ס ונתוני ביצועים כמו 3.2 שניות ל-60 מייל (97 קמ"ש) ו-386 קמ"ש מרביים. ה-F1 הייתה ייחודית במובנים רבים, עם מושב נהג שממוקם באמצע (וקצת קדימה) עם מושבי נוסעים משני צדיו, תא מנוע מצופה זהב ועוד. את שיא המהירות המרבית למכונית סדרתית היא החזיקה זמן רב, וגם היום מעטות הן המכוניות שמציגות נתון גבוה יותר. רק כ-100 מכוניות יוצרו, מה שהפך את ה-F1 לפריט אספנות יוקרתי ויקר ששייך גם היום, אחרי למעלה מ-20 שנות קיום, לחובבי רכב עשירים במיוחד.
צילום: מנהל באי בריטי אחר, שנקרא מאן (Isle of Man), קיימת תרבות ענפה של ספורט מוטורי. חוץ מהיותו מקום מוצאם של הבי-ג'יז, האי מאן נודע בכך שבחלק מכבישיו אין הגבלת מהירות. זהו גם ביתו של מרוץ ה-TT (ראשי תיבות של Tourist Trophy), שנחשב לאחד ממרוצי האופנועים היוקרתיים בעולם והוא מתקיים, במתכונת כזו או אחרת, מתחילת המאה ה-20. המתכון למרוץ המרהיב כולל מרכיבים כמו כבישים צרים, מהירויות גבוהות ועם כל הצער שבדבר – גם תאונות קטלניות (בעיקר באימונים, שהיו פתוחים בעבר לכל דורש, וכיום רק לנהגי מרוץ עם ניסיון כלשהו). התוצאה – קטעי רכיבה מרהיבים וסרטונים שחובה לצפות בהם, כמו זה שלפניכם, למשל (תשקיעו בצפייה, זה כדאי).
