ביום 18.5.13 נכנסה לתוקפה הנחייה חדשה של בית המשפט העליון בעניין דו"חות שכרות. על פי ההנחיה, שניתנה על ידי הרכב של 3 שופטים, בראשות השופטת עדנה ארבל, כל נהג המקבל דו"ח בגין נהיגה בשכרות, יקבל במצורף לדו"ח ובסמוך לאחר בדיקות השכרות שנערכות לו, שתי הודעות בזו הלשון: "לידיעתך: כלל בדיקות השכרות שנעשו לך ובכלל זה בדיקת המאפיינים עשויות לשמש כראיה נגדך לצורך הוכחת אשמתך בעבירות המיוחסות".
הודעה שנייה: "עם קבלת כתב אישום זה, באפשרותך להיוועץ עם עורך דין בדבר המשמעויות המשפטיות של כתב האישום."
הנחיית בית המשפט העליון האמורה כלולה בפסק דין שניתן במסגרת ערעור המדינה על זיכוי נהג מנהיגה בשכרות על סמך בדיקת המאפיינים שנערכה לו (בדיקה הכוללת מספר מבחני ביצוע שאמורים לאמוד את מידת השפעת האלכוהול).
כתב האישום והערעורשופט בית המשפט המחוזי במחוז מרכז, ד"ר אחיקם סטולר, קבע שהיה על השוטר בשטח ליידע את הנהג שהוא זה עתה כשל בבדיקת מאפיינים שנערכה לו, להסביר לו את המשמעות המשפטית של כישלונו ואף למסור לו העתק מטופס בדיקת המאפיינים; משלא נעשה כן, קבע השופט סטולר – אין כל תוקף לבדיקת המאפיינים הכושלת, ויש לזכות את הנהג מכל אשמה.
הערעור העקרוני שהגישה המדינה על פסק הדין המחוזי התקבל במלואו, בסייג אחד: ביהמ"ש העליון הורה, כי תוך תקופה של 3 חודשים, תמסור המשטרה לנהג המואשם בנהיגה בשכרות את ההודעות האמורות.
משטרת ישראל לא מצייתתוהנה, למרות שקביעת בית המשפט העליון ניתנה בהסכמת המדינה, והגיעה המועד הקובע, לא טרחה המשטרה לנצל את תקופת ההיערכות, להכין טפסים מתאימים ולצרף אותם אל מאות דו"חות השכרות המחולקים מדי שבוע בכל רחבי הארץ.
לאחרונה, קיבל בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה, את טענת כותב שורות אלה (עו"ד שלומי בר), כי המשטרה לא מסרה ללקוחו את ההודעות האמורות, ובכך הפרה את הנחיית בית המשפט העליון. בית המשפט קבע, תוך קיצור הפסילה המנהלית שהוטלה על הנהג השיכור ל-15 יום, כי הטענות יידונו לעומק במסגרת הדיון לבירור אשמתו של הנהג.
למיטב ידיעתי, זו תהיה הפעם הראשונה שבית המשפט יעסוק בשאלה ששאלנו כאן – מדוע המשטרה אינה ממלאת אחר פסיקת בית המשפט העליון.
ניתן להתווכח עם ההיגיון שבמסירת הודעה לנהג בדבר המשמעות המשפטית של בדיקת המאפיינים שנערכה לו, דווקא אחרי שכבר ביצע את הבדיקה, ולא לפני שהחל בביצועה.
עם זאת, ברור לחלוטין שעם פסק הדין עצמו לא ניתן להתווכח ואסור להימנע מלקיים את האמור בו, במיוחד כאשר מדובר במשטרת ישראל האמונה על אכיפת החוק.
מה המשמעות?השאלה הנשאלת היא, כמובן, מה המשמעות של אי מילוי המשטרה אחר הוראות פסק הדין? האם דינם של דו"חות השכרות להתבטל לחלוטין או שבתי המשפט יסתפקו רק בהתעלמות מבדיקת המאפיינים שבוצעה לנהג, במקרים בהם כשל בבדיקה?
באשר לפגיעה בזכות ההיוועצות בעורך-דין, בית המשפט העליון כבר פסל בעבר קבילותן של הודאות נאשמים בחקירה לאחר שלא הוסברה להם זכות זו. מה משמעות הדבר כאשר מדובר באי יידוע בדבר זכות ההיוועצות לאחר קבלת דו"ח שכרות?
עוד מוקדם לדעת, אך כותב שורות אלה סבור כי מדובר בסוגיה משפטית בעלת משמעות רחבה ביותר, שתעסיק את בתי המשפט בעתיד, וזאת לפחות עד שהמשטרה תתעורר ותתחיל לציית לפסיקתו המחייבת של בית המשפט העליון, פסיקה שניתנה בהסכמת המדינה ובערעור שהיא בעצמה הגישה.
