הגודל כן קובע
אניני עיצוב יעקמו אפם מול הלטיטיוד – "העיצוב מעט מסורבל", יסננו ואולי יוסיפו "הקווים חסרי תחכום", אבל מול האדם הפשוט היא עוברת את מבחן החנייה בהצלחה רבה. הסוד לכך הוא בגודל – זו מכונית גדולה (אורכה 489 ס"מ, 5 ס"מ יותר ממונדיאו!) והעיצוב, עם גריל הכרום המגודל, עוד מחזק את תחושת הגודל. עיצוב הפנים עוקב אחר אותו עקרון: בסדר, אבל לא מרגש או מיוחד בשום צורה, עם אלמנטים שיתנו הרגשה מוכרת לכל מי שנהג במכונית של רנו מהשנים האחרונות שימו לב, למשל, לאזור מערכת השמע/בקרת אקלים בקונסולה, שזהה לחלוטין לזו שבפלואנס/מגאן/סניק.
בשורה התחתונה, בגרסת הצבעים הבהירים שקיבלנו למבחן מתקבל רושם מכובד בהחלט, אפילו בלי מסך מערכת הניווט שאמור להיות מותקן בכלים שיימסרו ללקוחות. החומרים טובים גם הם ברובם, אבל ההרכבה לא תמיד מצטיינת בדיוקה. שוב, כמו העיצוב – טוב בסך הכל, אבל חסר את ה"מייל האחרון" הנדרש כדי ליישר קו עם הטובות בקבוצה. האבזור נדיב וכולל יציאת מיזוג יעילה לאחור, בקרת אקלים מפוצלת, בקרת שיוט, חישוקים קלים, חיבורי USB ו-AUX (שממוקמים בחוכמה בתוך משענת היד) ועוד.
המרווח, כיאה למידות, נדיב – מלבד זה המוקצה לראש. גבוהים, או כאלו שמעדיפים לשבת גבוה, יגלו שהגג נמצא בקרבה מטרידה לפדחת – לא מעט באשמת גג השמש שגונב סנטימטרים יקרים מהמרחב האווירי. מאחור המצב טוב אף פחות, ומי שגובהו ממוצע ומעלה כבר בבעיה. מזל שיש כל כך הרבה מרווח לרגליים, ואפשר "לנזול" מעט קדימה במושב... גם הרוחב הפנימי נדיב, ולא הייתה שום בעיה למקם שני בוסטרים רחבים וסלקל במושב האחורי. בעלי המשפחות ישמחו לשמוע שתא המטען רחב וארוך מאוד, וקלט את העגלה המשפחתית בלי שום קושי.
ניגון אחר
מנוע הדיזל של הלטיטיוד מציג מספרים מרשימים – 175 כ"ס ו-36.7 קג"מ הם נתונים נאים מאוד למשפחתית גדולה – ולכן מפתיע לגלות נתון תאוצה רשמי של 9.9 שניות ל-100 קמ"ש. עם הספק כזה וזמינות מומנט כזו, ציפינו ליותר (שזה בעצם פחות). במציאות, התחושה רוב הזמן שרירית, עם תגובה נאה ללחץ על הדוושה, כמצופה ממנוע דיזל עם נתונים כאלו.
למרות הגודל והמשקל, הלטיטיוד לא מרגישה מסורבלת מדי כשהכביש מתפתל. אומנם יש מעט זוויות גלגול, אך האחיזה גבוהה וההתנהגות ניטראלית, ולמרות הגה ושלדה אילמים לחלוטין, אפשר לצלוח כבישים צדדיים בקצב גבוה ובביטחון. מהצד השני של משוואת המתלים מתקבלת איכות ספיגה טובה, והלטיטיוד התמודדה בהצלחה עם רוב מה שהכביש הישראלי סיפק לה כדרך, ובהחלט זכאית לתואר 'מכונית נוחה'.
אגב, למרות המימדים המכונית מציעה קוטר סיבוב טוב יחסית – נקודה שמהווה בדרך כלל בעיה לא קטנה במכוניות גדולות כאלו בנהיגה עירונית.
מארש המהפכה?
האם הלטיטיוד תתברר כצעד מבריק כמו הפלואנס דיזל, ותצליח להמיר לדיזל גם את דרג המנהלים המקומי? היא בהחלט מרווחת ומצוידת מספיק כדי לא להתבייש מול שום מתחרה, והעיצוב מכובד מספיק כדי לא להרתיע אף מנהל משיקולי תדמית. אך לחובתה עומדת בעיה מהותית בתחום העידון, עם רעשי דיזל שעוטפים את הנהג כמעט בכל מצב. היינו יכולים לסלוח לה בקלות אם היתה מציעה את אותו יתרון מוחץ בתחום הדלק כמו שמציעות אחיותיה הקטנות בקטגוריות הרלוונטיות. אבל היא לא.
ואם לוקחים בחשבון את העובדה שרוב המכוניות בסגמנט הזה נמכרות לציי הרכב, שם הלקוח לא משלם בעצמו את חשבון הדלק, ובדרך כלל בכיר מספיק כדי שלא להיות תחת לחץ של מסגרת דלק חודשית - נראה לנו שהתשובה לשאלה שבפתיחת הפרק היא שלילית.