רנו קפצ'ור
"כששמעתי את השם קפצ'ור לראשונה, הזדעזעתי. האסוציאציה הראשונה שניקרה בראשי הייתה שבי (Captivity)." אומרת אורלי ג'יאגו (Jégou), ממחלקת השיווק של
רנו. "חשבתי לעצמי, מי הגאון שחשב על כך? הוא כנראה לא יעבוד כאן יותר. אבל כשראיתי את הרכב עצמו, דעתי השתנתה לחלוטין; לא 'שבי' כי אם 'תפיסה', 'אחיזה'. זה הרבה יותר מתאים לרכב אופנתי שכזה. ושלא תחשוב שנושא השם בא בקלות, אנו מיחסים לכך חשיבות רבה. כמעט שנה לוקח לנו לסגור על שם לדגם. זה אולי נשמע הרבה, אבל ישנם המון שלבים לעבור החל מהעלאת הרעיון לשם עצמו, בדיקת זכויות יוצרים, קבוצת מיקוד ועד בדיקת השם בשפות שונות כדי לא לפגוע באיש. בעניין הזה, אני ממש הייתי בשוק כששמעתי את משמעות השם ג'וק בעברית. לא ידעתי אם לצחוק או לבכות במיוחד שעיצוב הרכב באמת מזכיר משהו מעט חרקי."
זו אינה הפעם הראשונה ובוודאי לא האחרונה שהשם ג'וק הוזכר בימי ההשקה ולא בכדי. ניסאן הייתה הראשונה לעלות על הראיון של רכב פנאי קטן ללא יכולת פנאי בכלל. כמעט שנתיים הוא מבלה בודד בפסגת טבלת המכירות, ללא מתחרים ישרים כשהיטי של סקודה הוא היחיד שיכול להוות איום מסוים מבחינת מחיר (גם בארץ) למרות שממדיו גדולים במעט. אבל החגיגה הסתיימה. קונצרן GM הוציא שלישיית דגמים כמעט זהים תחת מותג שברולט (טראקס), אופל (מוקה) וביואיק (אנקור), פיגו ממש בקרוב תחל בשיווק ה-2008 ורנו עושה זאת כעת עם הקפצ'ור והסיבה שלשמה נתכנסנו.
הקנקן
אז נתחיל במראה המציג את שפת העיצוב החדשה של רנו. חיצונית הקפצ'ור מציג אבולוציה מוגבהת למכונית עליה היא מבוססת, הקליאו החדשה. יחד עם קו החצאיות המודגש והחישוקים הגדולים והייחודיים לדגם שיגיעו גם אלינו (16 ו-17 אינץ', תלוי ברמת האבזור), המכונית נראית מעולה. אבל אז במהלך הנסיעה פגשנו, כך סתם במקרה, בדרך, באופל מוקה. השוואה חטופה ביניהם וההבדל ניכר מייד. בעוד שרנו בחרה במראה המאופק, ניסאן במראה החריג, אופל הלכה על מראה הגברי. המוקה נראה גדול יותר, חסון יותר, מסוקס יותר מהשניים האחרים. בסגמנט שבו המראה משחק תפקיד מרכזי, הבחירה של רנו גורמת להרמת גבה. האם היות ומדובר ברכבי "כאילו" שטח, אין צורך במראה חריג או מגודל? האם הם יודעים משהו על קהל היעד שאנחנו פספסנו? מעניין. מצד שני זה כנראה מה שאמרנו גם כשהוצג הג'וק ותראו מה הוא עשה בתחום.
בתא הנוסעים נמצא שוב את ההקשר לקליאו. זה מתחיל בקווים הכללים של הדשבורד ומסתיים בפרטים הקטנים של לוח המחוונים החצי דיגטלי שנראה במציאות פחות מיוחד ומעט מקושקש. איכות החומרים טובה, אבל חבל שקפיצת הדרך שעשו המשפחתיות החדשות מהשורה עם החומרים הרכים והספוגים, טרם הגיע לסגמנט הזה שכליו נמכרים במחיר דומה. במקום פלסטיק שמנמן מחומר גמיש, נמצא אפילו בחלק העליון של הדשבורד פלסטיק דק וחלול. איכות ההרכבה טובה ויש במכונית גם מספר גימיקים מעניינים. למשל תא הכפפות, שבמקום דלת נפתחת מציע מגירה היוצאת כולה. בנוסף לנוחות שהיא מקנה, היא גם ענקית (11 ליטר) וגם מקוררת. גימיק נוסף הינו חבילת ZIP, בה בד הריפוד מהמושבים ניתן לקילוף והחזרה באמצעות רוכסן. נחמד, וגם פרקטי. ניסיון נוסף ליצור משהו מעניין, נמצא במושב האחורי; במקום כיסים בגב המושב הקדמי נמצא רצועות גומי אלכסוניות בצבע הרכב, האמונות על שמירת החפצים. אבל מה לעשות שמלבד פריט דק ורחב כמו ספר למשל, שאר החפצים יפלו בין הרווחים.
רנו קפצ'ור אינו מפגין עושר רב, אבל גם ברמה הבסיסית כולל את כל מה שהורגלנו אליו, כשהגרסה המאובזרת תציע בין היתר גם בקרת אקלים ואת מערכת ה-R-link החדשה של רנו הכוללת: מסך בגודל 7 אינץ', ניווט, מולטימדיה, תקשורת, ומחשב הדרך.
צילום: יואל שורץ, יצרן
סביבת נהג נאה ומיוחדת
בכל הנוגע למרווח, לא חסר דבר. גם הביצוע של רנו להרחקת הנהג מהנוסע, מדגיש יותר את האווריריות בתא מאשר כחוסר ברירה בשל הממדים הצנומים. מאחור יש מקום הולם לזוג, אבל אין מצב לשלישייה. המושב האחורי נוח, אולם הוא שטוח לחלוטין וחסר תמיכה. לטובת הגדלת נפח תא המטען, המושב והמשענת נעים יחדיו על מסילה, והשינוי בין המצבים דרמתי למדי. תא המטען מציע פתח גדול ורחב ומצע שטוח לחלוטין של 377 ליטר עם עוד 27 ליטרים בתא תחתון ניסתר. הזזת המושבים לפנים תגדיל את נפח התא ל-455 ליטר, אבל חבל שרנו, בהיותה יצרנית כל-כך מודולארית, לא חשבה על פתרון של הזחת חלק מהמושב האחורי לטבת שינוע מטען ונוסע שלישי.
מה שבתוכו
ישיבה במושב הנהג מגלה כי ברז כיוון המשענת לא נמצא במקומו הטבעי, אלא מופעל באמצעות יד ימין (עדות נוספת לקרבת המושב לדלת וליצירת המרווח בין המושבים). המושב עצמו נוח אך למשענת חסרה מעט תמיכה צידית. שילוב התיבה ל-D, לחיצה על דוושת התאוצה והקפצ'ור מפגין השתהות ביציאה מהמקום. באחת הצמתים בהמשך היום, בתנועת צהריים פקוקה, ההשתהות הזו גרמה ללבי להחסרת פעימה רגעית. מלבד הגיהוק הראשוני, יחידת הכוח הזו, בנזין בנפח 1.2 ליטר (120 כ"ס) בשילוב תיבת הילוכים אוטומטית כפולת מצמד, עובדת כראוי. ליטוף הדוושה מייצר דחף מספק וההילוכים נעים מעלה ומטה ברכות ומהירות אופיינית לתיבות שכאלה. מעניין לציין שבהתנהלות פקוקה אין את הרגשת "הטלטול" שיש לתיבות מתחרות. רמיסת הדוושה לצורת עקיפה, מגלה שאון מנוע נוכח גם אם אינו מהזן הטורדני. ככל שעולה המהירות נגלה כי רעשי הדרך מוחרשים למינימום, אבל ככל שחלפו הק"מ, משהו אחר צף ועלה, נוחות הנסיעה. לא מדובר כאן במכונית לא נוחה כי אם במכונית בעלת נוחות סבירה ולא יותר מזה. לא משהו אליו הורגלנו מרנו. ובכל זאת, הקפצ'ור מפגין שילוב של בולמים רכים הסופגים רעידות קלות, אבל מקפץ על מתליו וחובט בנוסעיו כשהמהמורות גדלות אך במעט. כשהמהירות עולה העסק משתפר, אבל המתלים שלא הרשימו בסעיף הנוחות, אינם מגיעים לכדי ביטוי גם הפעם. לקפצ'ור יכולת דינמיות גבוהות בזכות צמיגיו השמנמנים (205/55/17), וכיול בטוח שגורם לאף לפרוץ לפני הזנב, אבל הוא מציג זוויות גלגל גדולות שיחד עם קיפצוצי המתלים גורמים לנהג להרפות מהדוושה. בנוסף, ההגה המדויק, אינו מציע תקשורת כלל וקורה A השלוחה לפנים חוסמת את שדה הראיה באופן מפריע ממש.
מילא, הקפצ'ור אינו מתוכנן לחרוך אספלט, מצד שני הוא גם אינו חיית שטח. אין לו הנעה כפולה ועם מרווח גחון של 17 ס"מ הוא יפגין בשטח את אותם ביצועים של רכב ליסינג. אז מה הוא כן?
צילום: יואל שורץ, יצרןשילובי צבעים וחישוקים ייחודיים לדגם
קנקן בתפירה אישית
ככלי רכב, הקפצ'ור רחוק מלהיות מושלם. אבל ככלי עירוני, אופנתי בעל מראה מעט מוגבה הוא עונה בדיוק על דרישות הסגמנט. ייחודו של הקפצ'ור, נמצא ביכולת הביטוי העצמית מפרטי האבזור. לא לחינם מחלקת השיווק של רנו מציינת את סיטרואן DS כמתחרה, שכן כמוה גם הקפצ'ור מגיע עם שלל תכשיטים ייחודיים כמו 3 צבעי גג, 10 שילובי ריפוד, 3 קישוטי הגה, 2 צבעי דשבורד, וכל זה עוד לפני 9 הצבעים החיצוניים החוזרים על עצמם במספר מקומות אסטרטגיים גם בתוך תא הנוסעים. ממש תאווה לעיניים. גם אצלנו הוא יוצע החל מהחודש הבא, עם שלל האלמנטים האופנתיים ועם שני מנועים לבחירה: 0.9 ליטר (90 כ"ס) ותיבה ידנית ברמת גימור בסיסית ו-1.2 ליטר (בה נהגנו) בשתי רמות גימור.
המחיר מבטיחים רנו, מקביל למשפחתית וזול במעט מהג'וק.
