יש לי חבר שקוראים לו א', הוא גר ב-א' ונוהג ב-א'. השמות המלאים שמורים במערכת (איציק, אשדוד, אוקטביה). וכאשר הוא שמע שאני בוחן את הראפיד, הוא שמח לפחות כאילו מדובר בראפיד של אסטון מרטין. הסיבה? הוא אמור להחליף בקרוב את א', הרכב, ורוצה משהו יותר זול כדי להוריד את שווי השימוש (שהפך להיות לינארי כבר לפני כמה שנים). אז הוא הצטרף לאחד מימי המבחן, החנה א', נכנס לר' ויצאנו לדרך.
הראפיד של
סקודה (ואחותה מבית,
סיאט טולדו) היא תת-משפחתית, גם אם סקודה מתחו את ההגדרות והחליטו שלדעתם מדובר במשפחתית. הראפיד, הראשונה מהצמד שמתייצבת בארץ מוצעת החל מ-103,000 שקלים ל-1.2 ליטר מוגדש עם תיבת הילוכים ידנית ובעתיד תוצע גם גרסת דיזל, 1.6 ליטר. אם תרצו תיבה אוטומטית, תצטרכו כבר לבחור ב-1.4 ליטר – שלכם החל מ-115,000 שקלים. כל הדגמים עם 6 כריות אוויר וציון של 5 כוכבים במבחן הריסוק המעודכן של יורו NCAP.
צילום: שחר אלגזי לראפיד יש את הפנים המוכרות של סקודה. מלפנים העיצוב לא מרגיש חדיש במיוחד, אבל הוא נאה לכשעצמו כשפנסי הערפל המגודלים מוסיפים למראה. במבט מהצד העניינים כבר פחות מרשימים עם חלק אחורי מעט כבד, וכיסויי פלסטיק כעורים משהו לגלגלים (הפתרון בחנות חלקי החילוף הקרובה לביתכם). בחלק מהזוויות הראפיד נראית מעט צרה, או אם נדייק – היא מעט צרה, עם נתון רוחב של 170.5 ס"מ, 6.5 ס"מ פחות מאוקטביה הנוכחית לצורך ההשוואה.
הזמנו את עצמנו להיכנס פנימה, ושם מלפנים פוגשים שמשה קדמית מעט נמוכה שתפריע יותר לגבוהים. תנוחת הנהיגה בסדר, אבל מושב הנהג קצר למדי, ולא ממש נוח בתחושה הראשונית, אם כי עם הק"מ מתרגלים אליו. תא הנוסעים שחור כמעט לחלוטין, ונראה בסדר אבל שליחת יד מגלה איכות חומרים בסיסית. זה אומר שגם בחלקו העליון של הדשבורד תיפגשו פלסטיק נוקשה; בדלתות במקום שבו תצפו למצוא בד, שוב תמצאו אתו אותו פלסטיק קשיח, וככל שתרדו לפרטים, כך תרגישו שקצת חסכו פה. רמת האבזור ממוצעת לגרסת כניסה וכוללת מערכת קול מקורית (נאה יחסית) עם שליטה מההגה, מראות חשמליות וחלונות חשמליים שיענו הכי טוב להגדרה שתיים+אחד+אחד. למה? כי לנהג יש שליטה על שני החלונות מלפנים ואילו מאחור יש כפתור בכל דלת. הילד ביקש שתפתח לו את החלון כי הוא לא מגיע לכפתור? תתכבד ותעצור בצד, או תראה גמישות מפרקית של חסר חוליות. לפחות לנהג יש כפתור שמונע את תפעול החלונות האחוריים. מעולם לא נתקלנו במצב כזה שלא נוצר בעקבות התקנה מקומית, ואין מילה אחרת פרט "למוזר", לתאר זאת. אגב למי שרוצה יותר אבזור, הגרסה הבכירה עולה עוד 4,000 שקלים ומספקת תמורה נאה בדמות חישוקים קלים וגדולים יותר, בקרת שיוט ובקרת אקלים (ולא, אין לה עוד כפתורי חלונות לנהג. בדקנו).
מעבר למושב האחורי מראה שבתכנון נכון אפשר להשיג הרבה, כמו שסקודה כבר הוכיחה עם הסופרב. נכון שבסיס הגלגלים כאן בהחלט נאה, עם 260 ס"מ (2 ס"מ יותר מהאוקטביה הנוכחית), אבל המרווח פשוט מצוין. מרווח הברכיים מעולה, גם לגבוהים, ורק מרווח הראש יהיה מעט חסר אם אתם עוברים את ה-180 ס"מ. מצד שני, בגלל ממד הרוחב יהיה פחות נוח ל-3. אבל 4 מבוגרים ימצאו שפע של מקום בראפיד. אגב אם חששתם שהמקום מאחור הגיע על חשבון תא המטען, תחשבו שוב. לראפיד דלת חמישית שמאפשרת גישה מאוד נוחה לתא מטען שההגדרה הכי נכונה עבורה תהיה "עצום".
צילום: שחר אלגזי לראפיד מנוע 1.4 ליטר מוגדש המספק 122 כ"ס ו-20.4 קג"מ הזמינים מסל"ד נמוך ותיבת ההילוכים בעלת מצמד כפול עם 7 יחסי העברה. אגב אם אתם תוהים למה לא מביאים את השילוב 1.2 ליטר עם תיבה רובוטית, התשובה היא פשוטה – הוא לא קיים. ואיך היא נוסעת? בדיוק כמו שמצפים ממספרים כאלו – בזריזות. בכל מה שקשור לביצועים הראפיד תשמח להאיץ אם רק תבקשו, ונמליץ לממהרים באמת לבחור במצב הספורט בתיבה. אם כי גם במצב הרגיל היא בהחלט עובדת יפה – וכן, קצת-קצת מתבלבלת בעיר. אגב אם תרצו לבחור רכב אחר בקונצרן עם המנוע הזה (ודומיו) תצטרכו לשלם עוד כמה עשרות אלפי שקלים, כשהקרובה ביותר היא האוקטביה בעוד 20,000 שקל.
בכל הקשור לצריכת דלק הראפיד הרשימה עם 18.5 ק"מ לליטר בנהיגה רגועה מחוץ לעיר ובסה"כ בימי המבחן עמדה צריכת הדלק על 13 ק"מ לליטר נמוכים למדי. בהקשר ישיר לצריכת הדלק, אם תרצו לתדלק את הראפיד תגלו שפתיחת מכסה התדלוק מתבצעת עם מפתח ההנעה, מה שלא נתקלנו בו כבר מזמן ברכב חדש.
במבחן הנוחות העירונית הראפיד הבהירה די מהר שזה לא אחת מהחוזקות שלה. בעיר, על שיבושים קטנים היא מרגישה עסוקה אבל יחסית בסדר (למרות צמיגים לא קרביים במידה של 185/60-15). אבל ברגע שפוגשים בור או בליטה לא חביבה בכביש, בלא מעט מהמקרים היא פשוט מעבירה חבטה מורגשת לתא הנוסעים. כאשר המהירות עולה המצב מעט משתפר, ומחוץ לעיר הוא טוב עוד יותר. שם היא גם לא מחבבת את השיבושים הקטנים, ומרגישה קצת עסוקה ברוב הזמן, אבל מתמודדת יפה עם שיבושים גדולים. שם גם תרגישו שהיא קצת רכה, ואם תגזימו עם המהירות היא כבר עלולה להגיע לסוף מהלך המתלה.
בכל הקשור לרעשים, מחוץ לעיר הורגשו רעשי רוח וכביש ככל שהמהירות עלתה. שום דבר נורא, אבל מורגש. ומה לגבי הנאה מנהיגה? ובכן, קודם כל יש כאן יופי של מנוע שיאפשר לכם לצבור קמ"שים בקלות. ההגה קל מדי אבל בסדר, האחיזה בסדר גם כן למרות צמיגים לא גדולים, והיא חביבה לנהיגה אך התחושה מנותקת ועם זוויות גלגול קיימות. כך שהיא בסדר עם נהיגה מהירה, רק אל תגזימו, במיוחד לא בכבישים חלקים שם קל יותר לקבל תת היגוי אם תרצו להוריד יותר מדי כוח לכביש.
סיכוםסקודה ראפיד מביאה לקטגוריה של התת-משפחתיות
אס חזק בדמות הביצועים והחיסכון בדלק שמספק המנוע המוגדש שלה. אח"כ היא מוסיפה גם מרווח נאה, במיוחד מאחור, ותא מטען עצום. אבל היא מרגישה פחות שלמה ממשפחתית מהמניין מולן מייעדת אותה היבואנית. אח"כ מתווספים גם נושא הנוחות החסרה, במיוחד בעיר או המוזרויות בדמות כפתורי החלונות. כך שבסוף היום התחושה כאן דומה לזו שעולה במבחנים לכל קטגוריית התת-משפחתיות.
צילום: שחר אלגזי
נושא המחיר הופך את הראפיד כמו גם את אחיותיה לקטגוריה, ללא מספיק זולות מהמשפחתיות, אבל הפער הגדול נמצא במה שהן מציאות לרוכשיהם. לא פעם, לאלו שמקבלים אותן בליסינג אין אפשרות בחירה בין הדגמים מכיוון שאלו נקנים לפני החלטת ההנהלה וסופרי האפונים בחברה. גם מול אותן תת-משפחתיות הראפיד מתייצבת עם חסרון בדמות פער מחיר של כ-5,000 שקלים וכאשר סופרים בציים בעשרות יחידות, זה מורגש במיוחד.
אבל עד שנפגיש אותה עם אותן מתחרות, קל לקבוע שגם במקרה הזה המאמץ למשפחתית מהשורה בתוספת מחיר של כ-10%, שווה כל שקל.ומה עם א'? הוא סיכם את דעתו על הראפיד כמכונית עם מנוע, הסכים שגם המרווח ותא המטען מרשימים. אבל יותר מכל, הוא שמח לחזור לא', האוקטביה שלו. א' החליט שהפער בין האוקטביה היוצאת לראפיד החדשה לגמרי, לא מצדיק את הפרש המחיר (וכנגזרת ממנו את שווי השימוש), ולי נשאר רק להסכים איתו.
