אמנם המרוץ התחיל אתמול, אבל הסטייג' השני הוא זה שמסמל את תחילת התחרות עם קטעי נהיגה ארוכים יותר ומאתגרים לא פחות. היום החל בקטע קישור של 65 ק"מ, המשיך בקטע מדוד של 89 ק"מ וקטע קישור נוסף באורך של 54 ק"מ וקינח בקטע מדוד שני באורך של 58 ק"מ. הצוותים הישראליים נשארו פחות או יותר באותם המקומות אבל אנחנו רק בתחילתה של התחרות ועוד דרך רבה לפנינו.
בתחרות מהסוג הזה הקטעים המדודים קצרים יחסית אולם מאוד אינטנסיביים. לנהג אין רגע דל, הישורות מועטות, הסיבובים מרובים ועבודת ידיים על ההגה וידית ההילוכים אינטנסיבית. הנווט, מצידו השני של הקוקפיט, מחויב לעקוב ולחפש כל פנייה או נקודת ציון בסיפור הדרך. בגלל שהסטייג'ים קצרים ויכולת תיקון בעיות הניווט קטנה מאוד כל טעות קטנה עולה בדקות רבות ובאיבוד מקומות כמעט מיידי.
צוות פוינטר הוזנק לתחילת היום השני אחרי הצוות היווני שהגיעו ראשונים ביום הקודם. המקומיים, כדרכם בקודש, לימדו את רז היימן, הנהג הישראלי, פרק בנימוס מקומי ולא עזר שהצוללת הצהובה נצמדה, צפרה, הפעילה כריזה ואף ניסתה לעקוף כאשר הפאג'רו Q הלבן עצר בעמדת המארשל. חוקי המרוצים כנראה לא ממש נוגעים לו... את המקטע הראשון הם מסיימים במקום הראשון. הלל סגל ממרום מושב הנווט המשיך לעשות, בסטייג' הראשון, את מה שהוא עשה אתמול באותו המעמד – לנווט מושלם ולהקיא. רק הפעם הצוות השתפר, במקום לעצור רז האט מעט ואפשר לנווט שלו לפתוח את הדלת ולהוציא את הראש החוצה. במקטע המדוד השני ההקאות כבר החלו להשפיע ואיתם הגיעו כמה טעויות שאפשרו ליוונים להשיג שוב את הזמן הטוב ביותר והצוללת הצהובה הידרדרה למקום השישי בסטייג' אך נשארה שנייה בכללי.
צוות שקל ובעיקר עידו שקל הנווט, החל את היום בצורה מושלמת. ניווט מדויק ונהיגה נחושה של ניצן שקל, נהג הרכב, הביאו את הצוות למספר עקיפות ורגע לפני שתחושה יותר מדי טובה נחה בקבינה הכחולה הגיעה אבן אחת והרסה הכל. מעבר צר בשביל, צר מדי מתברר, גרמה לשפשוף בצמיג האחורי ימני. מכאן החלה סאגה ארוכה, מתישה ובעיר מתסכלת. הכל השתבש שלב אחרי שלב. הג'ק לא נכנס תחת הגלגל השטוח ולאחר מאבק וחפירה הצליחו השניים להרים את הרכב. האומים אמנם נפתחו בקלות אך הגלגל נשאר דבוק לסרן וסירב בכל תוקף להיפרד. רק אחרי מאבק שכלל הרבה בעיטות, המון קללות ופטיש ניאותו הברזלים להיפרד זה מזה ואפשרו לצוות, אחרי עיכוב של כמעט עשרים דקות, להמשיך הלאה למקום השביעי הכללי. בסוף היום, על מגרש החנייה הוחלפה צירייה אחורית ותפוח משולש עליון.
הפאג'רו האדום של החל את היום מהר, אולי קצת מהר מדי. סיבוב מהיר ובלימה חזקה תוך כדי עיקול, גרמו לכיבוי מנוע המיצובישי. כשזה חזר לשירות, תוך כשנייה וחצי, הטורבו חדל מלגדוש. הצוות דידה הלאה ולאחר כמה דקות, בעיקר מהפחד מנזק, עצר בצד, יצאו מהרכב ובדקו תחת מכסה המנוע. לא נמצא כל סימן לצינור שברח או כבל שנעקר ממקומו. שי שפירא הנהג והראל גולסט הנווט חוזרים לכיסאות, מבצעים כיבוי והדלקה ולומדים על בשרם שמחשב הרכב היפני לא תמיד מתנהג כצפוי, הפעם זה לטובתם והם ממשיכים לתת בגז עד למקום הראשון, נכון לעכשיו, בקטגוריה ושישי בדירוג הכללי.
לגלעד בנאי האופנוען, היום לא כל כך האיר פנים. כל אמצעי הניווט, ספר הדרך ומד המרחק קרסו בשלב זה אחר ביחד או לחוד. בהתחלה הגלגלת החשמלית הפסיקה לעבוד וחייבה אותו לסובב את ספר הדרך ידנית, לאחר מכן כפתור התיקון במד המרחק חדל מלתפקד ואם זה לא מספיק, חיישן הגלגל של מד המרחק איים ליפול והכריח את גלעד פעם אחד פעם לעצור וליישר אותו חזרה. כ-4 ק"מ לסיום הייאוש החל לכרסם והאופנוען הוותיק הימר על הקוליסים שעל השביל, הימור שהצליח להביא אותו אל קו הסיום אך הוא מידרדר למקום ה-83 בדירוג הכללי.
דורון וינטר נכנס לעניינים והחל להרגיש בבית. וינטר, הסתגל לתוואי ולקצב העבודה ואפילו קיבל מחמאה ממתחרה אנגלי שהתיישב לו על הזנב והשתמש בו כמורה דרך. את היום הוא מסיים במקום ה-47 ובטבלה הכללית ניתן למצוא אותו במקום ה-50.
צוות הסיוע למד גם הוא פרק ביוונית מעשית. מכשיר הניווט שמותקן בספרינטר הליווי כיוון את הצוות אל העיר המיועדת, מה שלא ידע המכשיר הקטן שאת הכביש סחף הגשם. סיבוב לאחור ונסיעה מכביש אחר עיכבה אותו בכחצי שעה. הצוות מצדו לא הגדיל להבין שבדרך חזרה, מכשיר הניווט עשה את אותה "הטעות". הסיבוב גזל להם יותר משעתיים על כבישיה הצרים והמפותלים של יוון.
נותני החסות:
פוינטר, טלפארמה, UPS, גילת לווינים, ליוגב, תנועה מערכות, קולומביה, מגע ביטוח, אוטוויק, רפע עמירה ובניו, מולטיפק, יובל, נוימן, השביל הירוק