עבור חלק מהישראלים זאת הפעם הראשונה בה הם מוזנקים למרוץ שלא על אדמת ארץ הקודש. לא פשוט, ובכל זאת הכל עבר חלק. המקטע הראשון של ראלי יוון קצר יחסית ביחס לשאר הימים, אך מצד שני אידיאלי כדי להכניס את המשתתפים לתלם – כאן לא מדובר במרוצי מדבר להם הם רגילים מישראל, ביוון השבילים צרים, העצים תוקפניים והאבנים חדות (גם אם האקלים, הצמחייה והשבילים מזכירים את אזור הכרמל הירוק כל ימות השנה).
גלעד בנאי, האיש שלנו בקטגוריית M1, עד 450 סמ"ק הוזנק בין הראשונים על גבי ה-KTM. בדרך הוא נאלץ לעצור ולהגיש עזרה לבחור שוויצרי "שהמסלול היה לו צר מדי" וניסה לבדוק תעלה עמוקה בסמוך. הוא עיכב את גלעד בכמה דקות עד שהאחרון שכנע אותו שאין שום דרך ששני אנשים ימשכו אופנוע אחד מתעלה בעומק 2 מטר. בהמשך, התברברות קלה גרמה לו לאבד זמן יקר ולמצוא את המקום ה-77 הכללי.
דורון וינטר, גם הוא ב-KTM אך בקטגוריה אחת מעל (500 סמ"ק), זינק תחת המספר 79 בפעם הראשונה בחייו על אדמה זרה. עוד בטרם הזינוק, ספר הדרך המושאל והעתיק (המכשיר שאמור להריץ מול עיניו את הגלגלת הארוכה שמגלה לו לאן עליו להפנות את הכידון), החל עושה בעיות כשבאמצע הדרך גם קרע את הנייר המפה. אבל דורון, נחוש מתמיד, התיישב על זנבו של מתחרה אחר, כזה שאפשר לסמוך עליו, ומצא עצמו בסוף היום במקום ה-68 הכללי.
צילום: אייל גונן
רז והלל מנבחרת פוינטר, על גבי הצוללת הצהובה, החלו את היום כמוזנקים שניים. הלל, על כיסא הנווט, בדרך כלל לא טועה בניווט אך הפעם הוא טעה בבחירת מנת ארוחת הבוקר. לא פחות מ-5 פעמים הצוות נאלץ לעצור ולפתוח את הדלת הימנית כדי לאפשר לו להקיא. מסתבר, שמחלת הנווטים המתחילים יכולה לעיתים גם לתקוף את האריות הותיקים ביותר... בסופו של יום, בזכות ניווט נטול טעויות הם התמקמו במקום השני אחרי צוות יווני חמוש בפאג'רו Q שעושה היסטוריה כ-T1 הראשון שנולד ביוון ויישר קו לתקן FIA.
ניצן ועידו שקל מגלים שעיצוב הכלי הכחול כמיטב הטרופי-טראק האמריקני מסתיר את הפינות החשוכות תחת הגלגלים הקדמיים ומשאיר את ניצן לנחש ובעיקר להאט כדי לא לספוג את כל הגבשושיות והתעלות שמסכנות את המתלים מלפנים. בנוסף, המגבים מוגבלי התנועה בשיתוף מפשיר האדים שנעדר מהרכב, משאירים לו שדה ראייה מצומצם כחרך ירי. נכון לכתיבת שורות אלו צוות שקל ממוקם המקום השמיני.
שי שפירא והראל גולסט מבצעים היכרות ראשונה עם ניווט בעזרת ספר הדרך. אצל הצמד הרגוע, הבליינד-דייט הזה עובר חלק ורק הגשם שהחל לרדת פתאום מאלץ את שי להרים את הרגל מהגז מחשש לבדיקה מקיפה של התעלות העמוקות (מדי) בצידי הדרכים. הפאג'רו האדום, בודד בקטגוריה הסטנדרטית T2 מתברג בין כל אבי-הטיפוס ומוצא את מקומו תחת מספר 6.
צילום: אייל גונן
רגע לפני הכניסה אל מגרש החנייה מגלים הצוותים שתחנת שטיפה מקומית נמצאת ממש מעבר לכביש וציוותי הסיוע מתנפלים על רכב שזה עתה נוקה ועדיין מטפטף מים. ואם כבר הזכרנו את האנשים שעמלים מאחורי הקלעים ואחראים לכל מה שקורה סביב המרוץ נציין את אריה וקובי, חמושים בדיפנדר ועוקבים בקנאות ובדאגה אחרי הפאג'רו האדום. על גבי סיפון הספרינטר הבולגרי ניתן למצוא את אסן, הנהג הנאמן וסמוך אליו את ויקו אסולין, האחד והיחיד ששום ראלי בין-לאומי לא שלם בלעדיו.
ביום השני לראלי יוזנקו המתחרים ל-3 קטעי קישור ושני מקטעים מדודים.
נותני החסות:
פוינטר, טלפארמה, UPS, גילת לווינים, ליוגב, תנועה מערכות, קולומביה, מגע ביטוח, אוטוויק, רפע עמירה ובניו, מולטיפק, יובל, נוימן, השביל הירוק
