פולקסווגן גולף החדשה ארבעה עשורים כמעט (39 שנים אם לדייק) אחרי שהוצגה הגולף המקורית וחילצה את פולקסווגן מעידן החיפושית,
נחת השבוע בארץ הדור השביעי למכונית שהפכה לאייקון. כ-29.5 מיליון מכוניות אחרי, לאף אחד אין ספק בחשיבות המכונית הזו בעולם וכך גם המצב בשוק המקומי. באירופה, כל
פולקסווגן רביעית שנמכרת היא גולף ובארץ מתוכננת לה אף חשיבות גדולה יותר.
בין הצעדים המהותיים שמציגה
פולקסווגן גולף החדשה נמצא השימוש בפלטפורמת ה-MQB, הקלה והגמישה שתשמש (ואף כבר משמשת) שפע דגמים – מהפולו ועד לפאסאט.
עיצוב
על האספלט המקומי הגולף החדשה נראית טוב בהרבה מאשר בתמונות. אמנם אין הפתעות והיא נראית מאוד... גולף, כזו שעוקבת אחרי הנוסחה המוכרת ונעזרת בקורה האחורית הרחבה – אבל מה שמשחק לטובתה הן הפרופורציות: המכונית התארכה ב-5.6 ס"מ, התרחבה ב-1.3 ואיבדה 3 ס"מ בגובה. סרח עודף קדמי מקוצר וחרטום מחודד יותר (בזכות הטיית המנועים לאחור) מסייעים לפרופורציות דינאמיות מבעבר עם אווירה מודרנית בהרבה. עם זאת הבחירה בחישוקי פח רגילים שנראים קטנים (15 אינץ') ופשוטים בגלל חיפויי הפלסטיק מפריעה ופוגמת ברושם.
צילום: רונן טופלברג
גם תא הנוסעים הולך עם הנוסחה המוכרת. אמנם הפרטים השתנו אבל האבולוציה היא כזו שלקוחות העבר ירגישו בה בבית. יש כאן את הפלסטיקה האופיינית והמוקפדת של היצרנית, שנראית מאוד איכותית ויוקרתית כמעט. וגם אם גווני הפנים השחורים-אפורים מדי מצליחים ליצור משהו ענייני.
לתחושה מסייעים בלם היד האלקטרוני וצג המגע המקורי והנאה, אך מאכזב לגלות שלגרסה הבסיסית אין פיקוד על מערך השמע מההגה או בלוטות'. לגרסת ה-1.4 ליטר שפע גדול (מדי) של מתגים נאים על ההגה וגם צג מגע גדול ומתקדם יותר עם שליטה על המערכות השונות.
תנוחת הנהיגה המשופרת טובה, ומאחור המרחב לשניים טוב מבעבר, אם כי המושב מעט נמוך והבליטה במרכז הרצפה (ופתח האוורור) תפריע לנוסע שלישי. תא המטען נוח ושימושי.
בתנועה
בארץ ישווקו גרסאות ה-1.2 וה-1.4 ליטר (105 ו-122 כ"ס), כאשר למרות המידות הדומות מדובר במנועים חדשים וקלים יותר בטכנולוגיית הבלומושן (BlueMotion) החסוכנית (קבוצה 3 בדירוג הירוק). גרסת ה-1.2 מרגישה מעודנת, שקטה ונעימה מבעבר וכרגיל מציעה ביצועים נאותים (זינוק ל-100 קמ"ש ב-10.3 שניות). גם פעולת התיבה (DSG עם 7 הילוכים) שופרה – היא פחות עצבנית מבעבר ותפעול הבורר נכון יותר. היא גם חסכונית למדי עם יכולת לנוע בין 16.5 ל-15.3 ק"מ לליטר במסלול מגוון.
צילום: רונן טופלברג
גרסת ה-1.4 חזקה יותר משמעותית, ונדרשת לפחות מאמץ אך במצבים מסוימים היא מעט רועשת יותר ופחות מעודנת. הביצועים טובים (9.3 שניות ל-100 קמ"ש) והתיבה מראה כאן ניסיון להגיב נכון יותר לנהג עם שמירה על הילוכים נמוכים במצבים מסוימים (בייחוד בירידות). כמובן שהיא פחות חסכונית, ועדיין מציגה תוצאות נאות: בין 14.7 ק"מ לליטר בשיוט ל-11 במסלול מאומץ יותר.
התנהגות ונוחות
על גמישות פלטפורמת הגולף תלמד העובדה שלגרסת ה-1.2 מתלה אחורי פשוט, זול וקל מסוג קורת מתח, לעומת הרב-חיבורי שב-1.4 ליטר. התחושה הראשונית היא שגם הוא עושה את העבודה ומצליח לייצר נוחות סבירה, כאשר הוא מסמן שיבושים קטנים אך מתמודד לא רע עם גדולים ומעניק תחושה יציבה ובטוחה בפניות.
גרסת ה-1.4 מרגישה נוקשה ומדויקת יותר והתחושה היא שבפניות מהירות, או בהאצות חזקות היא אוחזת יותר ומצליחה להעביר את הכוח לכביש באופן נכון יותר.
צילום: רונן טופלברג
בסופו של דבר הטעימה הראשונה מראה ש
הגולף, כהרגלה, מדברת היטב עם קהל הלקוחות שלה. היא מוקפדת, נעימה ומייצרת תחושה איכותית וכמעט יוקרתית. העובדה שלמרות ההתייקרויות בשוק גרסת הבסיס שמרה על מחירה, 130,000 שקלים, ראויה לציון והופכת אותה לנגישה יותר. מצד שני דווקא במכונית כזו בולטים החסרונות המסוימים באבזור (חישוקים, בלוטות' ועוד). גרסת ה-1.4 מתגברת על כך חלקית, אך עם תג של 146,000 שקלים היא נראית מעט יקרה מדי.
עוד הרבה על פולקסווגן גולף החדשה בגיליון הבא (מרץ) של מגזין 'אוטו'.
