שברולט קורבט סטינגריי (C7)
אולי לא הבחנתם, אבל בצד השני של הגלובוס (פלוס-מינוס) חככו ידיים בשקיקה לקראת הקורבט החדשה. הם עקבו אחרי כל שביב של הדלפה, תמונות ריגול ועשו שימוש בדמיון שלהם בשביל לאייר ניחושים. בכל זאת, לא בכל יום יש שברולט קורבט חדשה – הראשונה הוצגה ב-1953 והנוכחית (C6) כבר סוגרת 9 שנים. אבל
שברולט עשתה את מירב המאמצים בשביל לשמור על הסוד הגדול ולמרות שלכולם כבר היה איזשהו מושג איך תיראה הקורבט, ההתלהבות בכל זאת הגיעה לשיאה בשעה 2:00 לפנות בוקר (שעון ישראל), עת שודרה מסיבת העיתונאים שחשפה את הדור השביעי של הקורבט, C7, הנושא שם היסטורי – סטנגריי (Stingray, טריגון בעברית) – כדי להדגיש את כך שהפעם מדובר במכונית מיוחדת ששוברת את כל השיאים של עצמה.
VIDEO
הקנקן
עבור רבים וגם באופן מעט היסטורי, העיצוב של הקורבט חשוב ממש כמו הביצועים שלה. עם שם כמו סטינגריי, שהיה שייך במקור לאחד הדורות היפים והמזוהים של האייקון האמריקני, ל-C7 יש הרבה ציפיות לעמוד בהן.
ניתן לזהות כאן השראה ממכונית קונספט שהציגה שברולט
לפני כ-3 שנים ונשאה גם היא את השם סטינגריי. אם ההיא נראתה כמו קורבט מהעתיד, המכונית המוצגת בפניכם כיום נראית מעט יותר שפויה, פחות תזזיתית ויותר זוויתית. במבט מהצד, אין ספק שמדובר בקורבט – עם הצללית המוכרת, החרטום המוארך ותא הנוסעים המשתפל ממש עד קצה המכונית. במבטים משאר הכיוונים מתגלים אינספור אלמנטים, מוצלחים יותר ומוצלחים פחות (תלוי את מי שואלים) – וללא ספק ייחודיים לרוב.
חזית המכונית, למרות קימורים רבים ובליטה משמעותית על מכסה המנוע, היא אולי האזור הסולידי ביותר בקורבט החדשה. ניתן לזהות כאן זכר למכוניות אחרות כמו המתחרה הגדולה מבית –
דודג' (SRT) וייפר החדשה , שהוצגה בשנה שעברה – וגם למתחרות שמעבר לאוקיינוס ולכיוון ארץ המגף – מה שבולט יותר כשהיא צבועה אדום ופחות בצבעים אחרים.
חלקה האמצעי של המכונית מתאפיין מבנה המוכר (חיצונית) של תא הנוסעים, עם זימים מגודלים בצדדים, תקרת "דאבל-באבל" (עשויה סיבי פחמן וניתנת להסרה) ומראה רחב במיוחד כשתא הנוסעים נעשה צר הרבה משאר המכונית לקראת המעבר לאחוריים.
כאן אנחנו מגיעים לאזור השונה והאגרסיבי יותר בעיצוב של הקורבט. אינספור זוויות וקימורים חדים מאפיינים את עכוז המכונית. שברולט מוותרת על החלון האחורי המופרד שהיה בסטינגריי המקורית וגם בקונספט מלפני מספר שנים. שני זוגות הפנסים – עוד אלמנט מזוהה – זוכים לזוויות חדות יותר גם כן (בדומה לשאר דגמי שברולט הנוכחיים). לבסוף בולטת רביעיית האגזוזים, שעשויה להיות שנויה במחלוקת בכל הנוגע למראה.
צילום: מנהל
בכל הנוגע למידות, הקורבט החדשה גדולה במעט מקודמתה. בסיס הגלגלים שלה הוא 271 ס"מ (לעומת 268.5 ס"מ) והאורך הכללי עומד על 449.5 ס"מ (תוספת של 6 ס"מ). רוחבה 187.7 ס"מ (עלייה של 3 ס"מ) וגובהה 123.5 ס"מ – הנמכה של כסנטימטר, בהתאם לגרסה.
מה שבתוכו
בדורות הקודמים של הקורבט, היו העיצוב והאיכות של תא הנוסעים לעוכרה. כבר שנים שהקורבט רוצה להתחרות במכוניות ספורט מאירופה, וגם אם הביצועים וההתנהגות השתפרו פלאים, דווקא תא הנוסעים היה אחד הדברים שעצרו מבעדה, לפחות לדעת הקהל. אחת הסיבות הייתה שזו אחת הדרכים לשמור על מחיר הקורבט נמוך משל אותן מתחרות. אבל שברולט הרגישה שהיא מסוגלת ליותר – ומבטיחה שיפור ניכר ב-C7. במסיבת העיתונאים שנערכה אתמול ניתן לראות גם את האחראית על עיצוב הפנים כשהיא מספרת על כמה רחוק המחלקה שלה נאלצה ללכת בשביל לייצר תא נוסעים נאה, נעים ואיכותי – ושעדיין לא יפגע במחיר האטרקטיבי שהקורבט מוצעת בו.
למראית עין, לפחות, ניתן לראות את השיפור. עיצוב הפנים נותן תחושה יוקרתית יותר, סביבת הנהג משדרת הנעה לפעולה ונראית כמו סימולטור ברחבת משחקי ארקייד – במיוחד עם הגימור האדום והשילובים של סיבי פחמן (אופציונלי, כמובן, ויש גם עור נאפה וזמש ברשימת התוספות) – וגם המסך שמחליף את לוח המחוונים מזכיר משחקי מחשב, עם צבעים המתחלפים בהתאם למצב הנהיגה ואפשרות למדידת זמני תאוצה והקפות של מסלולים. לרוכשים תהיה האפשרות לבחור בין מושבים סטנדרטיים שבאופן טבעי נוחים יותר לנסיעות יומיומיות או ארוכות, לבין מושבי ספורט קלים ואוחזים.
צילום: מנהל
בקונסולה המרכזית, המוטה כלפי הנהג, תמצאו מסך מגע בגודל 8 אינץ' עם מערכת המידע והבידור של שברולט. בקרת האקלים מפוצלת, והשליטה בצד הנוסע נעשית מתחת לפתח האוורור הימני כך שתהיה מופרדת ממרכז השליטה של הנהג. יש כאן גם חיבור USB, חריץ לכרטיס זיכרון (SD) וכמובן אפשרות למערכת שמע איכותית עם 10 רמקולים.
גוף החימום
משמיצינו את מה שחשוב במכונית, הגיע הזמן למה שבאמת חשוב – ההנעה. זהו מקור הגאווה האמיתי של הקורבט. מתחת למכסה המנוע שוכן, כמיטב המסורת, מנוע V8 רב עוצמה. המנוע החדש, בנפח 6.2 ליטר, מספק 450 כ"ס (לעומת 400 כ"ס בגרסה הסטנדרטית של הקורבט C6) ו-62.2 קג"מ (כפי שהיה לגרסת ה-Z06 של הדור הקודם) הזמינים ב-1,000-4,000 סל"ד. משודכת אליו תיבת 7 הילוכים ידנית שמעבירה את הכוח לגלגלים האחוריים כמובן. ברשימת התוספות תמצאו, או שהאמריקנים ימצאו, גם תיבת 6 הילוכים אוטומטית עם מנופי שליטה מאחורי ההגה.
שלדת המכונית עשויה אלומיניום והיא קלה וקשיחה יותר מזו של קודמתה. חלוקת המשקל מתייצבת על 50/50 בדיוק ולמרות ששברולט לא מפרטת מה המשקל הסופי, היא מצהירה שהיחס כ"ס-למשקל טוב משל מתחרות כמו פורשה 911 קאררה או אודי R8.
שברולט גם מבטיחה ביצועים, התנהגות ואחיזה העולות על המתחרות. היא עושה את זה, בין השאר, עם גוף ממוקד אווירודינמיקה וקירור, דיפרנציאל מוגבל החלקה שמווסת את חלוקת המומנט בין צמד הגלגלים האחוריים, עם בלמים בקוטר 320 מ"מ מלפנים ו-338 מ"מ מאחור שנעשים מחורצים וגדלים ל-345 מ"מ מלפנים בגרסת הביצועים שנקראת Z51 ומציעה אי-אלו שיפורים ושדרוגים (קוטר הדיסקים מאחור נותר זהה לגרסה הרגילה). גודל החישוקים עומד על 18 אינץ' מלפנים ו-19 מאחור בסטינגריי הרגילה, ועל 19 אינץ' מלפנים ו-20 מאחור ב-Z51.
מים רותחים
סביר להניח שאתם כבר להוטים לשמוע את המספרים, אלה שמגדירים כמעט כל מכונית ספורט. אז ככה – כל הטכנולוגיה הזו, השיפורים, ההורדה במשקל – מניבים תאוצה ל-96 קמ"ש (60 מייל לשעה) בפחות מ-4 שניות ו... זהו. לכל השאר נצטרך להמתין בסבלנות. ככל הנראה, ערימות המומנט הזמין מסל"ד כה נמוך הופכות את הקורבט החדשה למכונת נהיגה הרבה יותר ממעניינת, במיוחד כשנזכרים בעובדה שגם קודמתה עשתה עבודה לא רעה בכלל על מסלול.
חייבים לזכור שבניגוד למתחרותיה, הקורבט שומרת באופן מסורתי על רמת מחירים שנחשבת לסבירה. הדור הקודם נמכר במחירים התחלתיים של כ-50,000 דולר לגרסת הבסיס (וגם חצה את קו ה-100,000 דולר בגרסאות-העל). זה אומר שהיא זולה יותר גם מפורשה קאיימן, זולה בהרבה מה-911 וגם מהמתחרה מבית דודג', וכמובן שאין בכלל מה לדבר על אודי R8 או על כל אחד מדגמי פרארי. כל זה עוזר, וצפוי להמשיך לעזור עת יפורסמו המחירים, לשמר את תואר חביבת הקהל בקרב האמריקנים.
צילום: מנהל עם הסטינגריי המקורית
ומה לגבינו? גם הפעם לא נראה שיש לנו הרבה למה לצפות. ייבוא סדיר של הקורבט לישראל נשמע כמו רעיון לא סביר, וגם אם זה כן יקרה – המחיר כמובן יהיה הרבה פחות אטרקטיבי. ובכל זאת, כפי שקרה עם הדורות הקודמים, בסופו של דבר יעשו כמה יחידות את דרכן ארצה ואנחנו נזכה ליהנות מהן – גם אם במבטים בלבד – גם כאן.
