וזאת רק טעימה עיתונאי רכב זוכה במהלך הקריירה לטוס מספר רב של פעמים לחו"ל. זו אמת ידועה. לרוב יהיו אלו השקות אותן מקיימות יצרניות הרכב במקומות שונים בעולם; לעיתים רחוקות יותר – טיסות לאירועים כגון מרוצי מכוניות או תערוכות רכב בינלאומיות. אני חייב להודות שאחרי למעלה מ-20 שנה במקצוע, חלקן של הנסיעות האלו זכורות לי רק במעורפל וחלקן נשכחו זה מכבר. לעומתן יש נסיעות שחרוטות בזיכרוני ולא תמחקנה משם.
הסיבות לכך שאני זוכר דווקא נסיעה אחת ולא אחרת, הן שונות ומגוונות. לעיתים זה בגלל המכונית שהושקה, לעיתים מיקום ההשקה (גוואדלופ שבקריביים למשל), זו יכולה להיות דרך מאתגרת או יפה במיוחד או אנשים מעניינים במיוחד אותם פגשתי במסגרת הנסיעה, או עמיתים איתם נסעתי מהארץ.
כך למשל, את ההשקה של ה-PT קרוזר, לא אשכח לעולם. נסעתי אליה כמגיש מטעם תוכנית הטלוויזיה 'אוטו בראש', אברהם פורת ז"ל נסע ככתב המגזין. בהשקות, כמו בהשקות, הזמן תמיד קצר, ובעיקר כשצילום וידאו מעורב – העבודה מרובה. אני התחלתי מייד לעסוק בנהיגה מול מצלמת הטלוויזיה. בזמן הזה עסק פורת בנהיגת מבחן מדוקדקת שבעקבותיה ידע – והעביר גם לי את הידע – את כל מה שהיה צריך לדעת על המכונית. למחרת נעזרנו בפורת כדי לצלם ממכונית למכונית וכך הופיע גם פורת עצמו אל מול המצלמה בעודו מתבדח עם עוברים ושבים התמהים על המכונית הכל כך שונה למראה. כשחזרנו וצפינו בפרק המשודר, החלטנו שנשוב וניסע יחד כצוות. אולם פורת עלה לטיסה במסוק, ממנה לא שב, ויותר לא זכיתי להתענג מחברתו.
צילום: מנהל אברהם פורת ז"ל
עוד נסיעה שלא תימחק מזיכרוני, היא הפגישה הראשונה עם מפעלי פורשה בגרמניה. זו הייתה נסיעת היכרות לעיתונות הישראלית, כשחברת מכשירי תנועה החלה לייבא את מכוניות הספורט טהורות הגזע לישראל. במסגרת הנסיעה נהגנו על הבוקסטר החדשה, ביקרנו במפעל ובמרכז הפיתוח של החברה וזכינו להרצאות מפיו של המהנדס הראשי ושל מנכ"ל החברה דאז, ד"ר וידקינג. הפגישה עם המנכ"ל שהצליח להבריא את פורשה מכמעט פשיטת רגל היתה מאלפת, שלא להגיד מעלפת. הוא חשף את דרכי הפעולה בהם נקט, שכללו הזמנה של צוותי ייעוץ הנדסיים מחברת טויוטה, ואימוץ חלק מתרבות הייצור היפנית. הוא דיבר על הכול והרשים אותנו בצורה בלתי רגילה.
זו הייתה הפעם האחרונה בה זכיתי לדבר עם וידקינג בגובה העיניים. בפעמים הבאות בו ראינו אותו מדבר זה היה המנכ"ל המצליח ביותר בתעשייה, מוערך, בטוח בעצמו ויהיר. הופעותיו הפומביות תמיד היו בבחינת "שואו" גדול שרק העצים את החוויה הראשונית של פגישה אינטימית עם האיש הזה, שישב כמעט שעתיים עם קבוצת עיתונאים ישראלית ופרש כמעט את כל משנתו בפנינו.
והייתה כמובן ההשקה של פורשה קאיין, בחרז שבספרד. גשם הפך את מסלול השטח לבוצי וחלק. ישבתי לצידו של וולטר רוהל, נהג המרוצים האגדי שהפליא לנהוג תוך כדי החלקה רציפה במהירות מסחררת. חווייה. לא אשכח את איירטון סנה האחד והיחיד, חולף כמטר ממני וכסנטימטר מהקיר ביציאה מכיכר הקזינו במונטה קרלו. ויש עוד הרבה, למשל, ההשקה של ה-306 במדבר סיני, הפטרול בפטרה, השקות של 911 וקיימן, נהיגה על אגמי הקרח של לפלנד וביקור ראשון במפעלי ההרכבה המדהימים של יפן.
צילום: מנהל אולי, ביום בו אתלה סופית את המפתחות, אנסה לספר לעצמי ולכם את כולם. לא בטוח. אבל היום פתחתי בזה רק כדי לספר לכם שלאחרונה חוויתי את אחת הנסיעות האלו, שנערכה אך ורק כדי להיכנס לפנתיאון ה"בלתי נשכחות" של כתבי הרכב. זה היה אירוע בו נכחו לא יותר מ-100 עיתונאים מכל העולם והוא נערך לכבוד חגיגות 40 שנה למחלקת הספורט ומותג M של ב.מ.וו. אלו היו יומיים של שכרון חושים, כשעשרות מכוניות ב.מ.וו M, מהראשונות ועד האחרונות, נאספו כדי להוכיח לנו שיש קו מקשר שהחל לפני 40 שנה וממשיך עד היום. את הכתבה על האירוע תקראו בגיליון הבא של אוטו, כאן אוסיף רק שהאירוע התקיים בנורבורגרינג. והמבין – יבין.
