מתכון מוכר

תא הנוסעים, קיבל מושבי ספורט (משולבי עור) אוחזים ונאים יותר. כאשר גם דיפוני הדלתות זכו למנת עור. הקונסולה המרכזית עטופה בפלסטיק כסוף "מוברש", וכך גם ידיות הדלתות, בהן שולבו גם פסים דמויי קרבון. בלילה תוכלו להתרשם מחבילת תאורה העוטפת מלמטה את סביבת ידית ההילוכים, ומאירה באדום עדין גם את מתגי החלונות. בסך הכול התחושה בתא נעימה, למרות הצבעים הקודרים, אבל אחרי זמן מה מקבלים את ההרגשה שמישהו חסך עליכם – אין מראה בסוכך השמש של הנהג, בזה של הנוסע יש מראה אבל אין תאורה, ומשום מה כפתורים עקרים בקונסולה מתעקשים להזכיר לנו שאנחנו לא קיבלנו חיבור בלוטות' או USB למערכת השמע.
תמימות דעים
למרות האמור בפתיחה, כל חברי המערכת הסכימו שה-GTC נראית מצוין. הפרופורציות המורחבות מצטרפות לעיצוב ליצירת יציבה שרירית ודינאמית, כשרוב הבוחנים טוענים שדווקא הזנב הוא החלק הנאה והמושקע יותר, בעוד החרטום דומה מדי לאסטרה הרגילה. הדבר היחיד שהפריע לנו היו הגלגלים; למרות מידה מכובדת של 235/50-18, הם פשוט נראים קטנים.

נו, והאופי?
גם באסטרה המשפחתית יכולנו להרגיש כי השלדה מכוילת נכון, למרות רכות מתלים והגה קל ומנותק לחלוטין. ה-GTC לוקחת את הבסיס המוצלח צעד קדימה, גם אם לא עד הסוף. השינוי במערך המתלים עשה נפלאות ליכולת הפניה – זוויות הגלגול נמוכות, תגובות השלדה מצוינות ואפילו ההגה משתתף בחגיגה ומצליח להעניק לנהג קמצוץ פידבק ודיוק. ואז מגיעים למנוע. הוא נחמד והכל, ומספק בהחלט בנהיגה יומיומית, אבל הוא פשוט קטן על השלדה הזו, בטח עם צמיגי הענק האוחזים הללו, ופשוט לא מצליח לייצר עומס שיאתגר את האחיזה. תיבת ההילוכים עובדת נעים רוב הזמן, על חשבון הזריזות, ולא ממש עוזרת למצות את המנוע. הוסיפו לזה צליל לא נעים בסל"ד גבוה, והאכזבה מיחידת ההנעה מובנת.

האחיזה והריסון מגיעים, כמובן, על חשבון הנוחות, אך להפתעתנו זו לא נפגעה באופן אנוש. לא פעם הופתענו לטובה מיכולת המתלים לשכך מפגעים קטנים עד בינוניים, למרות שעבודתם מורגשת לרוב. מכסי ביוב או שיבושים החורגים מדעת הישר, כבר יעברו בשידור ישיר אל ישבנכם – אין ארוחות חינם... צריכת הדלק עמדה על 8.6 ק"מ לליטר, נחמד בהתחשב בתנאי המבחן, כשבשיוט ראינו גם 15.3 ק"מ לליטר. בהחלט סביר.
יופי, אופי – והמחיר?
אופל אסטרה GTC עולה 150,000 שקלים. אם נשווה זאת אל המתחרות העיקריות, פולקסווגן שירוקו ורנו מגאן קופה, נמצא כי המחיר זהה לראשונה עם תיבה ידנית (מנוע 1.4 ליטר, 122 כ"ס), ומעט גבוה משל השנייה עם תיבה רציפה (מנוע 2.0 ליטר, 143 כ"ס). בשלושת המקרים אלו גרסאות הנעה לא מלהיבות והבדלי הביצועים אינם מהותיים. האסטרה GTC היא מכונית טובה בפני עצמה המשלבת עיצוב מושך עם יכולת דינאמית ואבזור נאה. אבל מכוניות מסוגה רוכשים מהלב ולא רק מהראש, אז אם אתם בכיוון – אל תוותרו על סיבוב ב-GTC.