נוסחת המיסוי הירוק הייתה אמורה להתעדכן בינואר – שינוי שהיה אמור לשנות משמעותית את דירוגן של מכוניות רבות, וגורר תוספת מס של אלפי שקלים למכונית, וקרוב לוודאי גם העלאת המחיר לצרכן. הנוסחה החדשה הייתה רעה במיוחד למנועי הדיזל, וגם הדיזלים החסכוניים ביותר היו נדחקים אל מרום ציוני הזיהום, כאילו היו איזה רכב פנאי מגודל וזללן. זה כבר הוכרז רשמית על ידי משרד האוצר, היבואנים כבר נערכו (למשל לובינסקי וקרסו, שהכריזו שייבאו מלאי גדול של רכבי דיזל מראש וישלמו עליו את המיסים עוד השנה, כדי להימנע מתשלום המס המעודכן והגבוה יותר) וההבטחות לעליות מחירים ברוב המכוניות העממיות התחילו להיכנס למערכת השיקולים של קוני הרכב.
אלא שכמו שאומרים – שום דבר לא נגמר עד שהגברת השמנה לא שרה. ובמקרה הזה, הגברת השמנה היא השר לאיכות הסביבה, שאמור לחתום על עדכון נוסחת המס, ונזכר פתאום להעלות הסתייגויות ודרישות לשינוי. אפשר רק לנחש כי הבחירות שהוקדמו משחקות תפקיד בהתעוררות הזו – הרי איזה שר (או חבר כנסת( ירצה להצטייר בעיתונות כזה שחתם על העלאת מחירי המכוניות רגע לפני הבחירות (עדכון הנוסחה היה אמור להיכנס לתוקף בראשון בינואר. שלושה שבועות לפני הבחירות)?

הציניקנים יגידו שזה השיקול העיקרי, אם לא היחיד, ל"תקיעת" עדכון הנוסחה, ושהיא בטח תעבור בלי בעיה מיד אחרי הבחירות. אבל אנחנו אומרים שלא ממש משנה לנו למה נעצר העדכון – העיקר שהמס לא ישונה, וסכר תחרות המחירים הנוכחית לא ייפרץ, ויביא לשיטפון של עדכוני מחיר. כלפי מעלה כמובן.

ומה יהיה אחרי הבחירות? יכול להיות שתתחלף ממשלה והעדכון יתמסמס לו בתוך המהפך; יכול להיות שהאיראנים יתקפו ובין הנשורת הרדיואקטיבית NOX-ים יאבדו משמעות; יכול להיות שאיזה פרופסור יגלה ש-HC בכלל מגדיל את תוחלת החיים וגורם לעורך לזהור מבריאות... או בגרסה החסידית – עד אז יכול להיות שהפריץ ימות או שהסוס ימות.