
"פעלתי בעמק הסיליקון ואני מכיר את התהליך הזה היטב" אומר ת'ורנלי, "הוגים רעיון, יוצרים ומקימים אותו ואז צריך להתמודד בשוק האמיתי. בטר פלייס עשתה את הצעד הראשון. בנינו את הדברים הגדולים ופרשנו את הרשת. זו המדינה הראשונה בעולם שניתן לנוע לכל אורכה באופן חשמלי. כעת אנחנו צריכים לעבוד וללמוד מהלקוחות שלנו. המיקוד שלנו יהיה פשוט- פשוט-פשוט: הלקוח צריך מסר וקו ברור מהחברה. וכעת אנחנו צריכים לעבוד צעד-צעד".
ואחרי המסרים הגרנדיוזיים של שי אגסי הגישה של ת'ורנלי נראית צנועה יותר. הוא מסרב לנקוב בצפי מכירות (למעט 4,000 מכוניות בשנה הבאה, נתון שכבר ננקב בעבר ע"י בכירי בטר פלייס), אך מדגיש שההסכם עם רנו לרכישת 100,000 כלים יכובד על ידי שני הצדדים. הוא בייחוד מדגיש את נושאי שיתופי הפעולה העתידיים. "במונחים גלובאליים אנחנו חברה קטנה ולכן נצא נשכרים ככל שנעבוד יותר עם גופים גדולים. זה מה שקרה כאשר עבדנו עם רנו. באוסטרליה אנחנו עובדים גם עם ג'נרל מוטורס, מיצובישי, וג'נרל אלקטריק, ואפילו עם חברות דלק, בנקים ואביזרים". בין השורות ניתן להבין ששיתופי הפעולה בינתיים, יהיו מכירת שירותי טעינה ללקוחות של מותגים שונים (מה שכרגע אינו נושא בוער בארץ).

צלם: רונן טופלברג
לשאלה מדוע אף יצרנית עולמית לא אימצה את דרכה של בטר פלייס משיב ת'ורנלי: "עד היום הצלחת המכונית החשמלית הייתה מוגבלת. אנחנו אומרים שיש לנו פיתרון וכל יצרני הרכב מסתכלים ובודקים אותנו. מה שהם אומרים לנו שאם נצליח לפתור את הבעיה גם הם יכנסו". מניסיוני מעמק הסיליקון, המצאות קורות באופן איטי ממה שחושבים ואז תופסות בצורה גדולה יותר ממה שמצפים".
בסופו של דבר המפגש הראשון עם היושב ראש החדש לא הביא מסרים חדשים וקשה להקיש מימנו על ההתפתחויות הצפויות. הוא מסכם בכך שצריך להתמקד בלקוח (מה שרומז שבטר-פלייס תהיה יותר תחרותית), בשיתופי פעולה עם גופים גדולים, ובבניית צוות ממובילים בתחום (למרות שהוא מדגיש שהוא מרוצה מהצוות המקומי). ימים כנראה יספרו לנו מה, איך ואם בכלל תשתנה הפעילות בחברה והאם היא תביא לשינוי המובטח בהרגלי הצריכה.