כבר 24 שנים מלווה אותנו תערוכת אוטומוטור בחג האביב. היו שנים בהן היא הייתה מעניינת יותר ובהן הייתה מעניינת פחות והיו שנים בהן מצאנו תצוגות מושקעות מאוד כשלצידן תצוגות מעט מבישות. לאורך התקופה מחיר הכרטיס לאזרח עלה, משהו שאי אפשר לומר באופן גורף על התמורה. השנה מחיר הכרטיס עמד על 89 שקלים – כמו בשנה שעברה ולא זול לכשעצמו. בילוי משפחתי שכזה שכולל גם אוכל וחנייה יכול בקלות להאמיר מעבר ל-500 שקלים – סכום גבוה לכל הדעות ובלי קשר לתמורה.
אז נכן, ניתן להעביר ביקורת על תערוכת הרכב הישראלית; על חסרונן המורגש של היבואניות שלא לקחו חלק בחגיגה; על המתחם שהיה קטן ומצומצם ביחס לשנים קודמות; על המבנים עצמם שלא באמת עומדים בסטנדרטים מודרניים מערביים (למעט ביתן 1); על איזורי מכירת כלי רכב משומשים שהרגישו תקועים ולא שייכים, אבל רגע, על מה אנחנו בוכים? קצת קשה למצוא אפשרויות טובות או לבטח זולות יותר לקבלת מעט "תרבות מוטורית" מקומית.
השנה קיבלנו במלוא כבוד והערכה את תחילת יבוא מכוניות פרארי ומזראטי לישראל. לדעת רבים, זה לבדו שווה את ההגעה לתערוכה. לקסוס הביאה לנו את ה-LFA, מכונית-על מבית היוצר היפני השמרני שספק אם נראה שוב במציאות הישראלית. לא רחוק ממנה העמידה טויוטה את ה-GT86, אחת ממכוניות הספורט המדוברות של השנה שנשאר רק לקוות כי היבואנית תצליח להדביק לה תג מחיר "עממי". עוד בגזרת החלומות המוטוריים, מצאנו נציגות מבית למבורגיני, פורשה, אודי וטסלה החשמלית.
בכל הנוגע להצגת דגמים חדשים לקראת שיווק, קיבלנו מנה נאה גם אם מעט חסרה. טויוטה חזרה לתערוכה אחרי היעדרות ארוכה עם מגוון דגמים שביניהן האייגו הקטנה, היאריס היבריד, הקאמרי החדשה, ודגמים אמריקנים כמו ההיילנדר. צ'מפיון מוטורס חשפה את אודי A4 ו-A5 המחודשות, את ה-A1 בתצורת 5 דלתות כשבגזרת פולקסווגן צפינו בפאסאט CC המחודשת ובאמארוק החדש כבאגף סקודה כיככה פאביה vRS200 הספורטיבית. פיג'ו, הביאה את ה-208 החדשה והחשובה ופיאט את הפנדה החדשה. סיטרואן החזירה את ה-C1 המחודשת, והציגה את משפחת ה-DS בהרכב מלא. קיה הביאה את האופטימה, המשפחתית הגדולה והמסקרנת שצפויה להתגלגל על כבישינו בקרוב וקאדילק הציגה את ה-ATS החדשה – טורפת סדרה 3 לטענתה.
החדירה הסינית לשוק המקומי קיבלה בתערוכה חיזוק משמעותי. מלובינסקי קיבלנו את MG350, המשפחתית הסינית שתחל להימכר בארץ בקיץ ואילו מגרייט וול את ה-C10 הקטנה וה-H6 שצפויות להתחיל את מסע העלייה ארצה עוד השנה.
אין ספק שיש מקום לטענות ויש צורך במקצה שיפורים, אבל צריך לזכור ש"אין לנו ארץ אחרת", אין לנו תרבות מוטורית אחרת וגם לא תערוכת רכב אחרת. אולי חלפו 24 שנים, אבל נראה כי אנחנו עדיין צריכים לקבל את הדברים עם קמצוץ של הבנה. תרבות מוטורית צריכה להיבנות לאורך זמן ומדובר כאן בעשרות שנים ולא בשנים בודדות. תערוכת רכב מקומית היא גם דבר שצריך לטפח משנה לשנה, וזה כולל את המציגים כמו גם קהל המבקרים. יש לנו עוד כברת דרך, אבל אנחנו כך נראה, בדרך הנכונה.