הונדה סיוויק האצ'בק החדשה בתערוכת פרנקפורט 2005 הפתיעה
הונדה, השמרנית לרוב, כאשר בחרה בעיצוב כה ייחודי ומעז עבור הסיוויק האירופאית. כמעט שבע שנים אחרי וחצי שנה לאחר הופעתה בפרנקפורט נוחתת כאן סיוויק חדשה, שנשענת על קודמתה אך טוענת לשינוי גדול. הסיוויק היא המכונית החשובה להונדה ישראל והחדשה מסמנת העברת משקל לגרסה האירופאית מחומשת הדלתות שלא רק נראית טוב מאחות המרובעת אלא גם מציעה מחיר נוח יותר וחבילה עדיפה.
הונדה החליטה שהמקור היה קיצוני (בגרסת ההאצ'בק) מדי ולכן בדור החדש בחרה למתן אותו ולהפוך את המראה לקל יותר לעיכול. זו עדיין מכונית שנראית מיוחדת, אבל הונדה החליפה את הרעשנות והאגרסיביות במשהו יותר מעודן ובעל מראה מגודל וחסון. זה בולט בטיפול בחלק האחורי וביחידות התאורה, ומודגם בהעלמת המפלטים המשולשים.
צילום: רונן טופלברג אותו כיוון של אבולוציה ממשיך גם לתא הנוסעים. הסיוויק שומרת על המבנה ה"חללי" של המחוונים (עם חלוקה למעל ומתחת להגה) אך המראה שונה עם מחוונים קלאסיים יותר מאחורי ההגה. הונדה גם גאה במערך המידע שברוח ימים אלה הינו רב תפקודים ומשנה צבעים ובגרסת הספורט כולל גם מצלמה. התפעול מההגה מעט מסורבל לטעמי. ויש כמובן גם לחצן 'אקו' שמסייע לחיסכון ומחנך בעזרת צבעים סביב מד המהירות.
סביבת נהג זו, שנעזרת גם בבקרת אקלים מפוצלת, עדיין מיוחדת וגם שילוב הגוונים עוזר, ובכל זאת, למרות השיפור הברור באיכות החומרים הסיוויק החדשה אינה מרגישה עשירה במיוחד, כמו שמתבקש, ממעמדה ומחירה.
לוקח קצת זמן לסגל תנוחת נהיגה טובה כי צריך להתחשב במחוונים, ולאורך זמן המושבים מתגלים כחסרי תמיכה לגב התחתון. מאחור המרחב לרגליים נאות, אך זה של הראש פחות. מושבי הקסם השימושיים, עם אפשרויות הקיפול המיוחדות, המשיכו לכאן ותא המטען מרשים.
צילום: רונן טופלברג
נהיגה ראשונה
שתי הגרסאות של
הונדה סיוויק (סדאן 4 דלתות ו
סיוויק האצ'בק 5 דלתות)
הושקו אתמול בארץ עם גרסה מחודשת ומחוזקת קלות למנוע המוכר בנפח 1.8 ליטר עם 142 כ"ס, המשודך לתיבה האוטומטית בעלת 5 ההילוכים. גם הביצועים קרובים לאלו של הדור הקודם עם 210 קמ"ש מרביים וזינוק ל-100 ב-10.9 שניות לגרסה האוטומטית, ו-9 שניות לידנית (הסדאן רושמת 10.7 שניות ל-100 קמ"ש).
במציאות מתגלה חטיבת הכוח כמספקת אך לא ממש עומדת בציפיות שיוצר המראה. המנוע נעים עם פעולה חלקה ושקטה בסל"ד השימושי, ותיבת ההילוכים רהוטה ומעודנת. השידוך טוב אך אינו מרגיש נמרץ גם בגלל יחסי ההעברה הארוכים, והפערים הגדולים בין ההילוכים הנמוכים, וגם בגלל הפעולה המעט איטית של התיבה. זו ניתנת לתפעול ידני מההגה – חבל שאין אפשרות כזו גם מהבורר. אגב, באופן מוזר הסדאן מרגישה זריזה יותר באופן משמעותי.
לפחות על מסלול המבחן הראתה הסיוויק צריכת דלק מצוינת: בין 14.0 ק"מ לליטר בשיוט ל-11 במסלול מאומץ יותר.
אנשי הונדה מספרים שבסיס הגלגלים קוצר ב-4 ס"מ לטובת התנהגות ספורטיבית. תחילה נראה שהם צודקים עם תגובה ראשונית נחושה להפניית ההגה. אך ההמשך פחות לוהט. ההגה מרגיש מלאכותי וקל מדי והסיוויק מסתפקת בהתנהגות בטוחה. היא יציבה, אוחזת וצפויה אך לא ממש ספורטיבית. היא מפצה על כך בעידון ששופר רבות, הן מבחינת רעשי הרוח ופעולת המתלים השקטה והן בנוחות הטובה משמעותית מבעבר.
צילום: רונן טופלברג סיכום
מראה הסיוויק ושמה של הונדה מביא לציפיות ספורטיביות שלדור החדש קשה לעמוד בהן. ועדיין השיפור שעברה המכונית מוחשי וברור: היא איכותית, מעודנת ושקטה מבעבר ולכן גם נעימה למדי. והיא עדיין מרגישה מיוחדת. על רקע המתחרים ייתכן שהצעד של הונדה אינו מספיק גדול, אבל הבעיה האמיתית היא תג המחיר היקר יחסית – זאת למרות שעבור הונדה מדובר בשיפור מהותי בתמורה. גרסת הספורט בה נהגתי עולה 145,000 שקלים יקרים למדי. יתכן שבגרסת הקומפורט המעט פשוטה יותר, שעולה 135,000 שקלים ( ללא מצלמה, בקרת שיוט, בקרת אקלים מפוצלת, מראות מתקפלות, חיישני גשם ואור, ועוד), התמורה עדיפה.
עוד על הסיוויק החדשה בגיליון אוטו הקרוב.
