דקאר 2012
יום ראשון, 15.1.2012, סטייג' 14
ללא ספק, היה זה היום הכי קשה שלנו במירוץ. בבוקר עוד התיימרנו, טל ואני, לתפוס את ראשוני הרוכבים בסיום הסטייג' הקצר, אבל אור עלוב והתגודדות צופים וצלמים על קו הסיום שלחו אותנו ישירות ללימה. נכנסים לפארק אסיסטנט, מקום חנייתם האחרון של רכבי הסיוע לפני העלאתם למעבורות בדרך חזרה לצרפת ואז בשאטל לפודיום הסיום, לצפות בצוות פוינטר-נגב ברגעי תהילתו. תהילה שהושגה בעזרת הרבה גריז, יזע ודמעות (דם לא, תודה לאל).
צילום: טל זהר
המסע אל הפודיום הנכסף התחיל בשורה של באונסרים קשוחי מבט האחראים על הכניסות לאיזור. התגים שלנו לא עושים עליהם שום רושם והם ששולחים אותנו מאחד לשני עד שבסופו של דבר אנו מצליחים להשתחל פנימה לבימת הצלמים המוגבהת. שורה ארוכה-ארוכה של רוכבים, גיבורים אחד-אחד, אין ספק, עולים ויורדים מהפודיום, הם וצוותי הסיוע שלהם. מערכת רמקולים ענקית בדיוק מאחורינו משדרת את הבאסים ישירות לעמוד השדרה, השמש קופחת ואנחנו לא אכלנו כלום מאתמול בערב. באנחת רווחה אנחנו משחררים את שלושת הרוכבים הראשונים – דספרה, קומה ו-רודריגז לדרכם והמכוניות מתחילות לעבור. לאחר 10 הראשונות החליט מי שהחליט שהגיע הזמן לקצת משקל כבד וחמש המשאיות הראשונות עוברות גם הן – רק בשעת אחר הצהריים מאוחרת מואילים בטובם רז והלל לגאול אותנו מייסורינו. מעמד הפודיום מרגש, דגל כחול לבן נפרש על הרכב והצוות זוכה למגן פרספקס שקוף הנושא את לוגו הדקאר המוזהב כשעליו נכתב בצרפתית: מקום ראשון מבין המתחרים בדקאר לראשונה. כל הכבוד.
צילום: טל זהר
אחר כך טל ואני מתכבדים בארוחת צהריים במזללה מקומית. אני תופס תנומה קלה על ספסל בזמן שפיטר מחכה למשאית הצ'כית ואחר כך לטטרה השחורה ואז אנחנו חוזרים לפארק אסיסטנט. מתארגנים על הציוד, נפרדים בחיבוקים מפיטר והקבוצה הצ'כית שטיפלה בנו כל כך יפה בשבועיים האחרונים ונוסעים למלון. רז חוגג במקלחת ראשונה מאז יום המנוחה (עניין של מסורת), ארוחת ערב במסעדה מקומית. עבדכם הנאמן כותב שורות אלה דרך עפעפיים סגורים למחצה ולמיטות. שימו לב – מיטות ממש! ולא איזה שק"ש שנפרש בחופזה באוהל בתוך רעמי הגנרטורים שמסביב. שהחיינו והגיענו.
זהו – דקאר ארגנטינה-צ'ילה-פרו 2012 הסתיים בהישג נאה לצוות הישראלי בכל קנה מידה ומזהיר לאור נסיבות היציאה למירוץ של הצוות הספציפי הזה. אשה חכמה אחת אמרה לי פעם – בחיים יש לך אחד משניים – הצלחה או תירוצים. כאן הצלחנו וממילא הסיכום יכול להצטמצם למשפט אחד – מה שתכננו עבד. ובכל זאת, בימים הקרובים אנסה להיות טיפה יותר ספציפי ומפורט בשאלה איך קרה מה שקרה אבל לא הלילה – הלילה זמן למקלחת אחת במים חמים ממש ולשנת לילה ארוכה ונינוחה במיטה אמיתית. מחר, כשהאדרנלין ישקע סופית נתחיל לברר מה הלאה.
צילום: טל זהר
מצידו השני של הגלובוס, גאה, נרגש, מאושר ובעיקר עייף מאוד מאוד מברך אתכם צוות פוינטר-נגב, הנציג הישראלי בראלי דקאר 2012 ונספחיו בלילה טוב.
רז והלל, צוות פוינטר-נגב, מודים לנותני החסות שבזכותם התממשה היציאה לדקאר 2012:
מדינת ישראל, משרד התרבות והספורט, הרשות לנהיגה ספורטיבית
פויינטר
נגב
טלפארמה
Gilat Satcom
קבוצת אורתם מליבו
למטייל
Outdoor
מ.מ.ס.י
ליוגב
תנועה מערכות מחשוב וניווט
