יום ראשון, 8.1.2012
אז מה היה לנו היום – הכל חוץ ממנוחה. הבוקר מוקדם הביא איתו בשורה משמחת. התברר שהכשל בהנעה הקדמית בסוף הסטייג' אתמול נבע לא מבעיית דיפרנציאל קדמי כמו שחשש הלל אלא מציריה שמאלית קדמית שבורה – זה הכל. פחות מחצי שעת עבודה בידיו המיומנות של הלל (ובעזרתו האדיבה של צ'ארלי גוטליב) והרכב כשיר שוב לתנועה. חוץ מזה הוחלפה השמשה הקדמית הסדוקה וטופלו הרבה מאוד עניינים קטנים ומציקים שעד היום לא היה זמן לתת עליהם את הדעת – החל מהחלפת רצועות וכלה באלתור מגן חדש לציריה הקדמית במקום זה שנתלש עקב השבר במוט המייצב. רז שרד בשלום את המקלחת ותגלחת המסורתיות של אמצע המירוץ ובין לבין, צפינו כל היום באחרוני המתחרים יורדים מן ההרים לאחר לילה קר בדיונות, כולל לפחות חמישה אופנועים שפשוט נשלפו מהשטח באמצעות מסוקי המארגנים ישירות למחנה בדרך הביתה. אחד מאותם צוותים חסרי מזל, אגב, היה הצוות ההולנדי, שחבר למחנה רק בשעות אחר הצהריים.
עכשיו כבר לילה, צוות פוינטר-נגב בשק"שים לקראת היום הראשון של שבוע המירוץ השני מחר, בדיוק עכשיו חזרתי מנסיעה מטורפת העירה דרך התנועה הפקוקה של מוצאי סוף השבוע כדי להספיק לקחת את חלפות הנהיגה של רז והלל מהמכבסה היחידה הפתוחה בעיר ביום ראשון לפני סגירתה, זמן לסכם את מחצית המירוץ.
צילום: טל זהר
עקב השינויים במסלול המירוץ ובניגוד למרוצים קודמים, הוצבה השנה דרישה חד משמעית מצד המארגנים למשאיות סיוע עם הנעה 4X4, מה שהוציא מכלל חשבון את המשאית ששימשה את הצוות בראלי דרך המשי. הכנת משאית כזו או, לחילופין, שכירת שירותיה של משאית זרה היא עניין של עשרות אלפי אירו, הרבה מעבר ליכולותיהם הכספיות. לפיכך לא נותרה ברירה בידי צוות פוינטר-נגב אלא להביא לדקאר קונספציה חדשנית. זהו כנראה, הצוות היחיד בראלי שלבד משירות הובלת חלפים איננו נהנה מסיוע כלשהו (אם להתעלם לרגע מהתמיכה המוראלית המאסיבית מאת צוות התקשורת האמפטי שלו). ונכון להיום, בכל הזהירות הראויה אפשר לקבוע שהקונספציה עובדת. נכון, שולי הבטחון של הצוות קטנים להחריד במובן הזה שכל תקלה בינונית ומעלה פירושה סוף המירוץ מבחינתנו, התנהלות זהירה ואחראית היא שם המשחק וגם למזל תפקיד חשוב – השבר בציריה אתמול, אילו התרחש רק כמה ק"מ מוקדם יותר בלב הדיונות האכזריות של האטאקמה, היה ללא ספק תוקע את הצוות למשך הלילה או יותר וגורם בכך לאובדן יום המנוחה היקר במקרה הטוב, המירוץ כולו במקרה הפחות טוב.
צילום: טל זהר
במצב עניינים זה יש חשיבות גדולה להתנהלות הצוות. על נהיגה שקולה ואחראית דיברנו, זה רז, כל היתר, הלל – נווט ביום, מכונאי בלילה, שלוש שעות שינה בממוצע ושוב – נווט ביום, מכונאי בלילה וחוזר חלילה. לזכותו עומדת, כמובן, הכנת הרכב הקפדנית קודם ליציאה. אבל שיקול דעת ואחריות בצד, צוות פוינטר-נגב בא הנה לתת עבודה ואי אפשר לרוץ עם הגדולים בלי להעניש את הרכב ק"מ אחרי ק"מ במשך שעות רבות בכל יום. בתנאים אלה, האמינות המיכנית שמפגינה הצוללת מרשימה בכל קנה מידה; התקלות מועטות יחסית ותיקונן מתבצע באותו לילה כך שהרכב מזנק למחרת תקין, לפחות למראית עין כי מתחת לפני השטח, ובהיעדר היכולת להתעסק בתחזוקה מונעת, הולכים ומצטברים הבלאי, השחיקה ועייפות החומר. בתנאים אלה, הכשל באחת ממערכות הרכב העיקריות הוא, למעשה, בלתי נמנע והשאלה היחידה בעצם היא מה ייגמר קודם – האוטו או הדקאר.
צילום: טל זהר
אז יום המנוחה מאחורינו ומחר יוצאים שוב צפונה בדרך הארוכה ללימה, בסטייג' ארוך ומהיר. צוות פוינטר-נגב ילבש את האוברולים הנקיים שלו, יתכנס בצוללת, יתקין את ספר הדרך, יאפס ספידומטרים, ימתח צוואר וגב עייפים, יסמן שלום למרשלים בנקודת הזינוק ויפליג שוב לדרך. ואי שם במהלך הסטייג' נמתין לו, טל ואני, ממקומנו על הקווים בהצגה הכי טובה בעיר בעונה הזאת של השנה ונקווה לטוב, הכי טוב.
לילה טוב.
