סאאב 96. גם בראלי כאשר סאאב הקטנה והמיוחדת
מחזירה את המפתחות, קשה שלא לראות כאן כרוניקה של מוות ידוע מראש. האצבע המאשימה חייבת להיות כלפי ג'נרל מוטורס, שמעולם לא הבינה את סאאב ורכשה אותה מתוך כוונה להתחרות במותגי יוקרה אירופים. סאאב נרכשה כתשובה להשתלטות פורד על יגואר, אבל לא הייתה יצרנית יוקרה טיפוסית.
סאאב החלה את דרכה כיצרנית מטוסים בשנות השלושים, ואחרי מלחמת העולם השנייה נאלצה לפתח את העסק לכיוונים חדשים. היא פנתה לתחום הרכב ואב-הטיפוס הראשון נסע כבר ב-1946. הוא התפתח ב-1950 ל-92, הסאאב הסדרתית הראשונה. מוצאה התעופתי בלט בעיצוב האווירודינמי ולכך נוסף מבנה מתקדם של הנעה קדמית. בחרטום שכן מנוע שתי פעימות כפול צילינדרים. ה-92 התפתחה ל-93 (95 בגרסת הסטיישן) שהוצגה ב-1955 והביאה את סאאב לשווקי ייצוא. היא זכתה להצלחות מרשימות בראלי, שמרה על המראה המוזר, אך זכתה במנוע שלושה צילינדרים. היא הפכה ב-1960 ל-96. חוסר העידון ועודף הזיהום של שתי הפעימות גררו את השוודים לאמץ ב-1967 מנוע ארבעה צילינדרים (V4) של פורד. ב-1966 הוצגה הסונט, מכונית ספורט נאה שהתבססה על מכללי ה-95.
צילום: מנהל סאאב 93
ה-99 החדשה לגמרי מ-1968, הייתה קפיצת מדרגה. עם מראה מתקדם והפעם גם אסתטי, יכולת דינאמית ותא נוסעים חכם, היא הפכה להצלחה. היא צוידה במנוע שפותח עם טריומף ויוצר בבריטניה. סאאב חסרת הממון לא יכלה לפתח מנועים גדולים, ולכן הצמידה מגדש למנוע ה-2.0 ליטר. וכך ב-1977 הייתה ה-99 לאחת מחלוצות הטורבו. ה-99 התפתחה ב-1978 ל-900, הדגם המצליח של היצרנית שנמכר עד 1993 והפך לאחד מסמלי היאפים בארה"ב.
ב-1985 הגיעה ה-9000, מכונית סאלון ראשונה שהיוותה חלק מפרויקט משותף עם פיאט (ושווקה גם תחת מותגי לנצ'יה ואלפא רומיאו). סאאב, שהתאחדה עם סקניה ב-1969, נרכשה ב-1989 על ידי ג'נרל מוטורס והחלה להשתמש בפלטפורמות של אופל (וקטרה מדורות שונים). המכוניות החדשות לא זכו לאהדה אצל חובבי המותג אך גם לא להצלחה מסחרית, ואת המצב לא שיפרה הצמדת הסמל לכלי רכב של מותגים שונים. ג'נרל מוטורס פיספסה את הייחוד של סאאב, יצרנית שב-45 שנותיה הראשונות פיתחה בעצם רק שלוש מכוניות נוסעים, ועוד ספורטיבית אחת, אבל הפכה לאחת מהבולטות שביצרניות הרכב בעולם.
