סבסטיאן פטל (רד-בול) – מקום שלישי במרוץ הספיק לו כדי להבטיח את אליפות העולם השנייה ברציפות
ג'נסון באטון (מקלארן) ניצח בגרנד-פרי היפני, אבל כל העיניים הופנו לסבסטיאן פטל (רד-בול) – שמקום שלישי הספיק לו כדי להבטיח את אליפות העולם השנייה ברציפות שלו. למעשה, אפילו נקודה הייתה מספיקה לו כדי להבטיח את האליפות ארבע מירוצים לפני סוף העונה, עד כדי כך גדול הפער שלו בדירוג מהמקום השני.
נהגה של קבוצת רד-בול היה המהיר ביותר בהקפות הדירוג והקדים את באטון ולואיס המילטון, נהגי מקלארן. הוא הצליח להקדים את באטון גם בזינוק, אם כי באופן מעט שנוי במחלוקת אחרי שדחק אותו לשוליים. המילטון ניצל זאת ועלה למקום השני.
בשלבים הראשונים נראה היה שפטל שוב יפתח פער ויוביל עד לסיום, ואולם בהחלפות הצמיגים הראשונות באטון עלה למקום השני ועבר את המילטון, ותוך שניות הצליח לטפס למקום הראשון. מכאן הוביל באטון בבטחה, כאשר גם יציאת מכונית קוצבת לא מצליחה להפריע לו. זו יצאה לאחר קרב מגע שהותיר שרידים על המסלול בין המילטון לפיליפה מאסה. המילטון הפסיד מקום גם למארק וובר, נהגה השני של רד-בול, ונאלץ לסיים חמישי. שישי סיים מיכאל שומאכר במירוץ סולידי למדי, לפני מאסה.
אחרי מאסה סיימו צ'יקו פרז (סאובר), ויטאלי פטרוב (רנו), וניקו רוזברג (מרצדס), שפתח מהמקום הלפני אחרון אך הצליח לטפס עד לעשירה הראשונה.

גרנד-פרי יפן
1. ג'נסון באטון, מקלארן
2. פרננדו אלונסו, פרארי
3. סבסטיאן פטל, רד-בול
4. מארק וובר, רד-בול
5. לואיס המילטון, מקלארן
6. מיכאל שומאכר, מרצדס
7. פיליפה מאסה, פרארי
8. צ'יקו פרז, סאובר
9. ויטאלי פטרוב, רנו
10. ניקו רוזברג, מרצדס

אליפות העולם לנהגים
1. סבסטיאן פטל, 324 נק'
2. ג'נסון באטון, 210 נק'
3. פרננדו אלונסו, 202 נק'
4. מארק וובר, 194 נק'
5. לואיס המילטון, 178 נק'

אליפות העולם ליצרניות
1. רד-בול, 518 נק'
2. מקלארן, 388 נק'
3. פרארי, 292 נק'
4. מרצדס, 123 נק'
5. רנו, 72 נק'