לקסוס CT 200h
לקסוס, כיצרנית יוקרה, מסתכלת על המתחרות ורואה שהן מוכרות כבר הרבה שנים משפחתיות קומפקטיות פרימיום. מכונית בינונית בגודלה, אבל עם כל היתרונות הנלווים לסמל מותג יוקרתי יותר, וגם במחיר שמבדיל אותו מהעם. עכשיו לקסוס יורדת מהגדר כדי לאסוף לקוחות בעוד סגמנט, אבל היא עושה את זה קצת אחרת, עם מכונית המוצעת עם הנעת כלאיים בלבד, מה שמציב אותה כיחידה מסוגה בקבוצה.
לדרך
השם הוא
לקסוס CT 200h, ה-h מספרת שמדובר בדגם היברידי, ואכן יחידת ההנעה של ה-CT מבוססת על מכלוליה של הפריוס הנוכחית: מנוע 1.8 ליטר ומערכת חשמלית המספקים יחדיו 136 כ"ס. ה-CT מציגה מידות מעט גדולות יותר ממתחרותיה הישירות, עם אורך של 432 ס"מ (שלושה יותר מ-A3), רוחב של 176.5 ס"מ (זהה לאודי) וגובה של 143 ס"מ (ס"מ יותר). בסיס הגלגלים עומד על 260 ס"מ (זהה לאודי), וכל המידות הללו גדולות מב.מ.וו סדרה 1 למעט בסיס הגלגלים.
המחיר מתחיל בכ-180,000 שקל לגרסת הכניסה. רמת הגימור הגבוהה יותר ("פרמיום", כמו רכב ההדגמה) מוסיפה חלון גג, חיישני חניה ומצלמת רוורס בתמורה ל-15,000 שקל. ואם תרצו עוד, תוכלו לבחור ב"פרימיום טק", המוסיפה מסך "7, מערכת קול משודרגת עם מחליף דיסקים וכניסה ללא מפתח, שמחירה 210,000 שקל.
פרמיום
ה-CT נראית מרשימה מלפנים, במיוחד עם פנסי הלד הבוהקים. הסמל הכחלחל מעט גדול מדי בסבכה הקטנה, החלק האחורי נאה, אם כי מעט רבוע, ובמבט מהצד לא כולם התחברו לעיצוב. אבל היא אחרת ומיוחדת דבר שחשוב ברכב יוקרה.
צילום: תומר פדר
בתא הנוסעים תמצאו ריפוד בהיר מבד נאה, עליו מצוירים קווים מעוגלים. הבד יפה ונעים למגע, ויש גם אופציה לבד שחור פרקטי יותר. מושב הנהג אוחז מאוד, אפילו מדי לגדולים מאוד שבינינו. המושב עצמו נוח אבל מעט נוקשה, ומשענת הראש נוקשה גם כן. תא הנוסעים מרגיש איכותי ומעוצב, ורק הצגים הדיגיטליים פוגמים בתחושה החיובית. איכות החומרים טובה ברוב המקומות, יש תפירה כפולה נאה מעל לוח המחוונים ובמרכז הקונסולה, והתחושה היא ששילמתם יותר וקיבלתם יותר.
מה שמעט חסר זו תחושת מרחב, ההרגשה היא שהכל קרוב לנהג. בפועל, יש שפע של מקום בכל המדדים, למעט מרווח ראש שיפריע לגבוהים בגלל חלון הגג. תנוחת הנהיגה יכלה להיות טובה יותר, שכן ההגה מעט נמוך מדי ולא היינו מתנגדים לטווח כיוון גדול יותר למרחק. מאחור המרווח לברכיים מעט חסר והמושב האמצעי לא נוח, אך מרווח הראש טוב. ותא המטען, עם 345 ליטר, מרגיש מעט קטן ונמוך מהרצוי. לחלק מאיתנו הפריעה גם הראות קדימה בגלל חלון קדמי נמוך, קורות קדמיות עבות ומראה גדולה. המצב דומה במבט לאחור, אבל בזה מטפלת מצלמת החניה המצוינת של רכב ההדגמה.
בצד האבזור נציין שהגרסה הבסיסית, עם מחיר מעט יקר יותר מהמתחרות אבל עם יותר אבזור, מציעה הנעה ללא מפתח, הגה מצופה עור, בקרת אקלים מפוצלת, חישוקים קלים, חיבור בלוטות' ועוד. בקרת שיוט היא תוספת, גם בדגמים היקרים יותר.
משולב
ל-CT מנוע 1.8 ליטר המספק 99 כ"ס ב-5,200 סל"ד ו-14.5 קג"מ ב-4,000 סל"ד. ההספק נמוך בגלל שהמנוע עובד במחזור אטקינסון, אבל היתרון מגיע בתצרוכת דלק נמוכה יותר. אל מנוע הבנזין מצטרף מנוע חשמלי המספק 82 כ"ס ו-21.1 קג"מ. ההספק המשולב עומד על 136 כ"ס, שמועברים לגלגלים הקדמיים דרך תיבת הילוכים רציפה. ביצועים? 10.3 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית מוגבלת אלקטרונית ל-180 קמ"ש.
צילום: תומר פדר
לחיצה על כפתור ה-Power (התנעה) מביאה להדלקות נורית Ready (מוכן), שאומרת שאפשר לצאת לדרך. מנוע הבנזין נשאר כבוי, וכל עוד לא תלחצו בחוזקה על הדוושה, תוכלו לנוע בכוח החשמל בלבד עד למהירות של 45 קמ"ש. אבל תצטרכו להיות עדינים כדי לא להעיר את מנוע הבנזין (או ללחוץ על מצב EV, בו הרכב נוסע רק על חשמל כל עוד אפשר ואתם עדינים עם המצערת). לאחר מכן המנוע החשמלי עוזר בכל האצה, בעוד מנוע הבנזין כבה כמעט בכל עזיבה של המצערת בלי שתרגישו.
ידית תיבת ההילוכים קטנה ואופנתית, אם כי תפעולה לא לגמרי אינטואיטיבי ודורש הסתגלות קצרה. כמו רוב המכוניות עם תיבת הילוכים רציפה, גם כאן כאשר תאיצו בחוזקה המכונית תציב את המנוע על סל"ד גבוה, איפה שהוא מספק את שיא כוחו, ותשאיר אותו שם. זה אומר שהכוח מסופק בצורה רציפה, אבל במקביל קולו של המנוע חודר לתא הנוסעים בתדר אחד ללא הפסקה. לא נורא, אבל מורגש. רעשים נוספים ששמענו הם מעט רעשי כביש שחדרו לתא הנוסעים.
בכל הקשור לכוח, ה-CT זריזה כמו משפחתית מהמניין עם מנוע 2.0 ליטר. אבל היא משרה אווירה המזמינה נהיגה רגועה, ושם היא במיטבה, שקטה ונעימה. בעיר תגובת הדוושה מעט רפה, למעט במצב Power (כוח) או בלחיצה נחושה על המצערת. בלוח המחוונים תמצאו בצד שמאל מד המראה האם אתם נוהגים בצורה חסכונית, שתביא גם לצביעת הרקע בכחול נאה (ובכלל, התאורה נאה בלילה), צבע שיעלם אם תאיצו בחוזקה. אז המד ידווח שהחשמל לא חוסך אלא עוזר להאיץ, ואילו בבלימה ידווח על טעינת המצברים.
חיסכון בדלק? בהחלט. מדובר במכונית מאוד חסכונית, אנחנו רשמו 13 ק"מ לליטר בקטעים המהירים ומאומצים, ו-17 ק"מ לליטר בנסיעה יותר רגועה, שכללה לא מעט דרכים עירוניות ובלי לנסות ולחסוך. בנהיגה "ירוקה" רשמנו לא פחות מ-20.8 ק"מ לליטר בנהיגה פקוקה.
פונים לכיוון אחר
ה-CT לא פונה לצד הספורטיבי כמו חלק ממתחרותיה, אבל מי שיגיע לכביש מפותל יגלה מכונית בטוחה, מאוד אוחזת, ושאפשר לנהוג בה מהר בקלות. בכבישים מפותלים מאוד יש בעיקר תת-היגוי בטוח, הגה אילם ובקרת יציבות היסטרית במידה ותעברו להיגוי יתר. הבלמים הרגישו מעט מוזרים (כמו בלא מעט היברידיות) בלחיצה ראשונית, ואחר-כך הציעו נשיכה חזקה בהרבה מהצפוי. קצת מפריע בתחילה, אבל מתרגלים.
בכל הקשור לנוחות, ה-CT היא בצד היותר נוקשה של הסקאלה. מחוץ לעיר היא מתמודדת נהדר עם שיבושים גדולים, ומעבירה יותר מהשיבושים הקטנים. בעיר היא מתקשה עם שיבושים חדים, ועליהם גם עלולה להעביר חבטה לתא הנוסעים ומעט מהשיבושים הקטנים. אבל בסך הכל הנוחות בסדר, לא יותר.
צילום: תומר פדר
שונה
לקסוס CT 200h היא קודם כל מכונית כלאיים. זה אומר שהיא חסכונית מאוד בדלק, באופן שיורגש היטב בכיס. יחידת ההנעה נעימה, גם אם מעט רועשת בהאצה חדה, וניתן לנהוג על חשמל בלבד חלק מהזמן. כמצופה יש בה תחושת יוקרה, והאבזור (התקני והאופציונלי) נדיב.
לשלילה נציין מרווח חסר מאחור ונוחות נסיעה ממוצעת בלבד. אבל עבור מי שלא מחפש דינמיות (וזה רוב הקהל בסגמנט הזה), ה-CT יכולה להיות אופציה ירוקה ואופנתית, והיא היברידית יוקרתית יחידה בשוק. אז נכון שאפשר לקנות אוריס כלאיים ולחסוך כ-45,000 שקל, אבל אם היינו עובדים לפי ההיגיון הזה, לא היו מותגי יוקרה בעולם. ואלו, כידוע, רק מתרבים.
