העיצוב הוא ראשוני בלבד. ברכב לייצור יוצע עיצוב קצת יותר מושקע ונאהג'ואל ג'קסון רוצה לשים את אפריקה על גלגלים. הבריטי המועסק בארגון עזרה בי"ל באזור החוף של קניה, ראה כי אחת הבעיות (מני רבות) באפריקה היא ההתנידות הקשה. מעבר לבעיית תשתיות, היעדר תקציבים, שלטונות בלתי יציבים ומלחמות, גילה ג'ואל שמכונית היא בגדר חלום רחוק מאוד למימוש עבור רוב האוכלוסייה. המכוניות המיובאות יקרות, ומסתבר שגם לא ממש מתאימות לתנאים הקשים באפריקה – כאשר רוב הדרכים אינן סלולות. עוד גילה ג'ואל כי הביקוש למכונית הפרטית בהחלט קיים – אך במסגרת מגבלת מחיר שלא תעבור את ה-3,500 יורו, מחיר ריקשה משולשת גלגלים המסתובבות בערים.
לפני כשנתיים הקים ג'קסון מיזם בעיר הנמל מומבסה, השנייה בגודלה בקניה, בשם 'מוביוס מוטורס'. ג'קסון שילב קשרים וכוח אדם מהארגון בו הוא מועסק, גייס כספים מחברים ומהון עצמי ועובדים בשכר מקרב המקומיים, שלמדו את רזי הרתכות ושאר העבודות הנדרשות בכדי לייצר רכב בתנאים פרימיטיביים ודלי אמצעים. לפני כשנה קרם אב טיפוס ראשון פח ומנוע. השלדה היא 'מונוקוק' פשוט וגס, המרותך מצינורות 1.5-2.0 אינץ' ביד. המנוע הוא מתוצרת טויוטה בנפח ליטר – כמובן שאין תקציב לפיתוח מנוע עצמי – ועל כל מה שניתן לוותר, וויתרו. בין היתר אין מזגן, אין ריפודי פנים מפנקים, אין חלונות זכוכית (עשויים פלסטיק) ומעטפת המרכב עשויה לוחות אלומיניום שחוברו במסמרות וברגים. התכנון כלל מקום לחמישה מבוגרים (שבקנייתית המשמעות יכולה גם להיות 10-20 בפועל...), מקום למטען בתוך המכונית ומקום לקשירת מטען על הגג.
המיזם של ג'ואל ג'קסון זוכה להרבה תמיכה ועידוד בקניה, והיזם מאמין שהמפעל יתחיל לייצר מכוניות במספרים גדולים כבר במהלך השנה הבאה, זאת לאחר בחינה יסודית ומעמיקה של עוד 2 אבות-טיפוס הנמצאים בבנייה. בניגוד
לפרויקט הנאנו של טאטא, הפונה ללקוחות פרטיים החפצים בניידות זולה ועצמאית, פונה היזם האנגלי במקרה זה לכיוון שונה. ג'קסון תולה את יהבו בעיקר בתמיכת הממשלה, שכן הוא מאמין שאספקת כלי תחבורה זולים ופשוטים לטובת הובלת מי שתייה טריים, ילדים למוסדות חינוך, חולים לבתי חולים, אנשי פיקוח ושיטור וכיו"ב – הם הזרזים המשמעותיים ביותר שיתרמו להתפתחותה של אפריקה. נמתין לראות כיצד יעבור רעיון המכונית האפריקאית מדמיון למציאות.
