אין לי בעיה לנהוג באנגליה. אמנם את הכל עושים הפוך והאנגלים גם טרחו "לדאוג" לתייר המבולבל ופיזרו ביד נדיבה כיכרות מגודלות ומרובות מסלולים; כיכרות שמבלבלות כשיש יותר מדי תנועה, או כאשר אין תנועה ואתה תוהה האם אתה בכיוון הנכון, אבל מתרגלים – או אחרי כמה דקות או כמה הערות של "אתה קרוב למדרכה משמאל!
לכן גם לא הייתה סיבה להסס כשהציעו לי לקחת לסיבוב התרשמות קצר את גרסת ההאצ'בק של שברולט קרוז – לפחות עד שהגעתי לחניה. שם גילתי קרוז עם הגה שמאלי ומד מהירות בקמ"שים כששלטי המהירות באנגליה מופיעים במיילים. לרגע חששתי, אבל רק לרגע, ואז לקחתי את המפתחות ויצאתי לדרך. נגד הכיוון.

שברולט מכוונת לעבר אירופה ומשקיעה בכך משאבים רבים, כאשר הבולט מבניהם הוא השקעה כספית אדירה בסבב ה-WTCC (ר"ת: (world touring car championship, עם זכייה באליפות בשנה שעברה, והובלה בפער גדול בעונה הנוכחית. כמה גדול? אחרי קצת יותר מחצי עונה, הפער בין המקום הראשון (שברולט) לשני, (ב.מ.וו) עומד על יותר מ-50%. טבלת אליפות הנהגים נשלטת גם היא ביד רמה בידי הכחול-לבן של שברולט שמאכלסת את המקומות הראשון, השני והשלישי. כך שלא מדובר בהצהרות כוונות נטולת יומרות, אלא בהשקעה גדולה ומאורגנת.
שברולט קרוז האצ'בק: מבחן דרכים (השקה)
צילום: גיא רוטקופ, יצרן
(צילום: שברולט)
מבחוץ ומבפנים
הקרוז היא המכונית הגלובלית הראשונה של שברולט, ומי שרוצה להתחרות בסגמנט המשפחתיות באירופה, לא יכול לעשות זאת עם גרסת סדאן (תקבילו את זה לניסיון למכור בארץ משפחתית גדולה בגרסת סטיישן בלבד). כך שזה היה רק עניין של זמן עד שתצטרף להיצע של הקרוז גרסת האצ'בק כאשר גרסת סטיישן, הנחוצה באירופה גם היא, צפויה להצטרף בשנה הבאה. גרסת ההאצ'בק, בדומה לגרסת הסדאן, היא מכונית נאה בסה"כ, עם חרטום "משפחתי" ואגרסיבי, אולם החלק האחורי נראה סתמי ובזוויות מסוימות אף מעט מוזר.

ההאצ'בק קצרה יותר מהסדאן ב-9 ס"מ, וכמעט זהה לחלוטין בשאר המדדים, כולל בסיס הגלגלים. מלפנים, המרווח טוב בסה"כ ומוכר מהדגם בתצורה המשפחתית, אך מעבר למושב האחורי חושף מרווח ברכיים בינוני וראות החוצה שאינה מבריקה לגבוהים. מצד שני, מרווח הראש עדיף על זה שבגרסת הסדאן כך שהפדחת אינה פוגשת את תקרת הרכב. ההבדל, אולי, טמון במושב שהרגיש מעט נמוך אך בכל מקרה מדובר בשיפור ביחס למרחב המחייה בגרסת 3 הקופסאות.

תא המטען מפתיע לטובה עם נפח הטענה מהגדולים בקטגוריה – 413 ליטר – וקטן ב-37 ליטר לא משמעותיים מהקרוז סדאן. בהחלט מרשים. הדלת החמישית גדולה המאפשרת הטענה נוחה כשרק הסף מעט גבוה ומקשה כמעה. אבל בכל מקרה מדובר בשיפור גם בנקודה הזו.
שברולט קרוז האצ'בק: מבחן דרכים (השקה)
צילום: גיא רוטקופ, יצרן
לא נתעכב על הדברים המוכרים מהקרוז סדאן, אז בקצרה: תא הנוסעים נאה אבל החומרים מעט פשוטים, רשימת האבזור הסטנדרטית נדיבה, ויש לשער שתהיה זהה בארץ לגרסת הסדאן.

נוסעים
גרסת המבחן שקיבלנו לנסיעה הקצרה הייתה בתצורה חצי-אירופאית – האצ'בק ידנית. למה חצי? כי מדובר בגרסת הבנזין 1.8 ליטר ולא באחת מגרסאות הסולר המועדפת על השוק המקומי באנגליה. המנוע זהה לקרוז 1.8 ליטר המוכרת לנו עם 141 כ"ס, רק במקום תיבת הילוכים אוטומטית עם 6 יחסי העברה, יש תיבה ידנית, עם חמישה הילוכים. בזכות התיבה הידנית מתקבל שיפור של שנייה עגולה בתאוצה ל-100 קמ"ש (10.5 מול 11.5 שניות') ועוד חמישה קמ"שים במהירות הסופית (195 מול 190 קמ"ש).
התיבה הידנית נעימה לתפעול עם דיוק טוב ומצמד רך, אך גם בשילוב הזה המנוע איננו מבריק, עם פחות כוח מהמצופה. בכל מקרה, אין ספק שהשידוך לתיבה הידנית עדיף, גם אם לא רלוונטי לארץ (ואולי המפנה למכוניות ידניות שהתחיל בסגמנט המיני ימשיך לחלחל כלפי מעלה, ונראה משפחתיות ידניות נוספות?). בכל הקשור לנוחות הנסיעה הציגה הקרוז נוחות בינונית בלבד, כאשר נראה שהיא התקשתה מעט בשיבושים קטנים יותר, גם בעיר וגם מחוצה לה.
שברולט קרוז האצ'בק: מבחן דרכים (השקה)
צילום: גיא רוטקופ, יצרן
סיכום
שברולט קרוז האצ'בק צפויה להגיע לארץ במהלך הרבעון האחרון של השנה הנוכחית, עם יחידות ההנעה המוכרות לנו כרגע מהקרוז סדאן – 1.6 ליטר ו-1.8 ליטר בשידוך לתיבה אוטומטית (לא צפויה 1.4 ל' טורבו האצ'בק). כרגע אין צפי למחירים, אך ניתן לשער שאלו לא יהיו רחוקים מגרסת הסדאן.
מההתרשמות הקצרה שהתאפשרה לנו ניתן להגיד, כמצופה, שלטוב (בטיחות, אבזור, עיצוב) ולרע (נוחות נסיעה, יחידת הנעה) מדובר באותה מכונית המוכרת לנו מגרסת הסדאן. אך גרסת ההאצ'בק מוסיפה לחבילה תא מטען שימושי יותר ומרווח ראש עדיף מאחור. האם זה יספיק כדי להצעיד אותה מעט למעלה בתחרות הקשה בסגמנט המשפחתיות? נבדוק זאת, במהלך הרבעון האחרון של השנה הנוכחית.