רנו פלואנס Z.E
אני סוגר את הדלת של רנו פלואנס Z.E החשמלית ומסובב את המפתח, שנע בדיוק כמו במכונית רגילה, כולל הסיומת הקפיצית שמעוררת את ה"סטרטר" שאין. למה צריך את זה? לא ברור. הרי כאן התגובה היחידה היא נורית חיווי ירוקה, במרכז המחוונים התכלכלים, שמספרת שהמכונית נעורה לחיים. צריך רק ללחוץ על המצערת, ואפשר לגלוש מאיזור נווה צדק לכיוון כביש הטיילת בתל-אביב. אני כבר רגיל לשיוט השקט, הרי את פקקי הבוקר ביליתי כנוסע במכונית כזו.
הנתונים היבשים רומזים שאין סיבה להתרגשות. המנוע החשמלי מספק 95 כ"ס (אבל 23 קג"מ מרשימים), יש תיבה עם הילוך אחד, והמהירות המרבית עומדת על 135 קמ"ש בלבד. האצה מעמידה ל-100 קמ"ש אורכת 13.4 שניות, ובמילים אחרות - חובבי ביצועים מוזמנים לוותר על החוויה. עוד משהו שהתכווץ בדרך לחשמל, הוא תא המטען - שמציע 317 ליטר בלבד בגלל המצברים, ולמרות שהפלואנס Z.E ארוכה מאשר רנו פלואנס רגילה ונטולת צמיג חלופי.
ובכל זאת תשומת הלב והסקרנות שהפלואנס Z.E מעוררת, עצומה. לכך אחראים הכיתובים הגדולים על הדלתות, שמבשרים כי מדובר במכונית חשמלית לחלוטין. זו פעם ראשונה בה אנחנו נוהגים בכביש ציבורי בישראל ברכב חשמלי, כאשר עד עתה יכולנו להתרשם רק מהסבות שונות לפלואנס רגילות, ומכבישי שירות של בטר פלייס.
ההתרשמות שלנו הייתה קצרה מאוד ולא ממצה, וכללה סיבוב עירוני קצר. אחרי הכל, צריך לזכור שלמרות העיצוב הזהה, מדובר עדיין באב-טיפוס ולא בגרסת הייצור הסופית. למרות זאת, עם תוספת האורך והטיפול הייחודי ליחידות התאורה מלפנים ומאחור, הפלואנס Z.E נראית מרשימה יותר מהפלואנס הרגילה (לא חוכמה גדולה), אבל מעט מאכזב לראות שהגימור הפנימי חזר להיות בגוון שחור מלא ולא בהיר כמו בדגמי התצוגה. זה יוצר אווירה פשוטה כמו בפלואנס, וכך גם שלוחת האוורור האחורית. אפילו בורר ההילוכים דומה למדי. עוד נקודה שנויה במחלוקת קשורה לכך שלמרות תוספת האורך, תא המטען קטן – ובבטר פלייס מבטיחים לספק רשימת עגלות ילדים אותן הוא יוכל להכיל.
המסלול הקצר חושף יכולת האצה נאה (למרות הנתון הרשמי), שמזכירה משפחתית יפנית. התחושה מאוד רגועה ונטולת מאמץ, תולדה של מנוע שקט, שפע מומנט והעדר העברות הילוכים. קצת קשה להבין את מלוא אפקט המהירות בגלל היעדר רעש המנוע, כשהרעשים היחידים שנותרו מגיעים מהצמיגים והרוח. יתרון הרעש נותר במהירויות נמוכות, ובשיוט ה-Z.E דומה למכונית בנזין (גם שם עיקר הרעש מהצמיגים).
זינוק נמרץ מדי הביא באחת הפעמים לתגובה חובטת של בקרת המשיכה, שהורגשה יותר מבדגם הבנזין, אך ייתכן שלכך אחראי כיול זמני של אב הטיפוס. לכן גם לא ברור לגמרי אם כיול המתלים הנוקשה, בוודאי ביחס לרנו פלואנס רגילה, ישמר כאן.
ומעבר לכך, אחרי כל ההתרגשות הגדולה, רנו פלואנס Z.E נוסעת כמעט כמו מכונית רגילה, לא דורשת הכנה או הסתגלות ומזכירה לנו שוב שמכוניות חשמליות נוסעות כבר שנים. המבחן האמיתי שלהן יהיה בתשתית, בטווח היומיומי ובשינוי הרגלי הצריכה או "התדלוק" של הלקוחות. וכאשר בסוף השנה הן יחלו לעלות על הכביש, נשמח לבדוק זאת יותר לעומק.