נחמד לנסוע עם מועדון פרארי לטיול "דאווין", אולם כשמנסים להרשים קצת יותר מידי – הפדיחה יכולה להיות חזקה מהפוזה…

כשרוצים לשבור שיאי תאוצה ומהירות – לרוב צריך קצת יותר מהמקור, גם אם הוא בעל נתונים לא רעים כלל מלכתחילה: מעל ל-500 כ"ס, יותר מ-55 קג"מ, פחות או יותר 4 שניות למאה קמ"ש – במקרה של הלמבורגיני גייארדו. לרוב האנשים זה היה מספיק, לאחרים לא. כמו הבחור הבא, אז הוא הוסיף שני מגדשי טורבו ויצא לבחון את התוצאה במסלול סגור – נשמע טוב, נגמר פחות...


גם כאשר הגייארדו מקורית, צריך לדעת לנהוג (תרתי משמע) בזהירות. וזו כנראה הלמבורגיני הקלה ביותר לנהיגה שיוצרה מעולם. אגב, הבחור טען שהנעל אשמה בכך... מאמינים לו?


הבטחנו אמנם הרס למכוניות, אך מכאן נמשיך להרס האגו בעיקר. ידוע לכל שהלמבורגיני דיאבלו "קצת" יותר קלה לשליטה מאחותה המבוגרת הקונטאש האגדית. אך זוהי עדיין בהמה מגודלת, חזקה ומטילת מורא לא בדיוק הרכב המושלם לביצוע איזה דריפט קטן על הדרך. ועל זה נאמר: "יותר מזל משכל".


רק לאחרונה תבעה חברת פורד את חברת פרארי על השימוש בשם F150, שכידוע ניתן לרכב הפורמולה 1 הנוכחי של היצרן האיטלקי, לציון 150 שנה לאיחוד איטליה.
פרארי לא חיכתה הרבה והחליפה את "שם המחלוקת" ל- F150th Italia. כנראה שאת פורד זה לא הרגיע – והם שלחו סוכנים מושתלים מצוידים באותה פורד אימתנית לסגור את חוב העלבון...


אין ספק שלראות לפתע מכונית-על (גם במקומות שהמחזה שכיח יותר מאצלנו), זה דבר מלבב. רק חשוב לזכור שהעולם אינו נעצר כמו מבטכם (או מוחכם) – ואחרים דווקא כן...