סוזוקי אלטו (משמאל) וסיטרואן C1
רגע לפני ש
סיטרואן C1 נזרקה מישראל בבושת פנים בגלל אי-התאמה לתקן בטיחות של משרד התחבורה, לקחנו אותה למבחן משווה מול
סוזוקי אלטו המצליחה. אז למה לפרסם עכשיו את המבחן? בעיקר בגלל שסיטרואן C1 זהה לחלוטין ל
פיג'ו 107, למעט הסמל בחרטום והבדל עיצוב קל מלפנים. אז אם אתם מתלבטים בין
פיג'ו 107 ידנית לסוזוקי אלטו ידנית, המבחן הזה בשבילכם. נציין כי ה-C1 עלתה בישראל 3,000 שקל פחות מה-107 הידנית, שמחירה 68,000 שקל. שזה 8,000 יותר מ
סוזוקי אלטו איתה ה-107 מתמודדת כאן במדי
סיטרואן.
העיצוב החיצוני ותא הנוסעים של
סיטרואן C1 מרגישים צעירים (תא הנוסעים זהה לחלוטין ל-107), כשהפח החשוף בצבע הרכב הופך חיסרון ליתרון, במיוחד אם צבע המכונית עז כמו ברכב ההדגמה. נגיעה עיצובית חביבה נוספת היא מד הסל"ד שיוצא ממד המהירות. אבל מרגישים שמדובר ברכב זול: הפלסטיקים פשוטים, ופה ושם נראים מקומות בהם הגימור לא מרשים (למשל חוטים שמציצים מאחורי ההגה). גם האבזור סובל מהקיצוצים: פתח המיזוג המרכזי לא ניתן לכיוון, אין מתג לחלון הנוסע בצד הנהג ותא הכפפות פתוח. אבל זה עדיין טוב יותר מהמצב באלטו. המרווח מלפנים טוב בכל המדדים, אך מרגישים שמדובר ברכב צר. מעבר למושב האחורי (המיועד רק לשניים) חושף שמדובר ברכב קטן, ומאחורי מבוגר גבוה יוכל לשבת מבוגר ממוצע מינוס או ילד.
צילום: תומר פדר
תא המטען קטן מאוד והמדף שלו מוחזק על ידי חוט בודד (חיסכון מוזר), אבל אפשר לקפל כל אחד מהמושבים בנפרד כדי להגדילו. היתרון העיקרי של ה-C1 על האלטו הוא בעיצוב הצעיר ובתחושה האוורירית, למרות שאובייקטיבית איכות החומרים והמרווח (כמו גם החלונות האחוריים שלא נפתחים מטה אלא לצדדים) דומים למדי. בבטיחות לסיטרואן יתרון: היא מצויידת בשש כריות אוויר, בקרת יציבות וציון ארבעה כוכבים ב-Euro NCAP. האלטו מסתפקת בארבע כריות והציון שלה עומד על שלושה כוכבים.
יתרון הקוטן
ה-C1/107 מצוידת במנוע שלושה צילינדרים בנפח 1.0 ליטר, המספק 68 כ"ס ב-6,000 סל"ד ו-9.5 קג"מ ב-3,600 סל"ד. הוא משודך כאן לתיבת חמישה הילוכים ידנית, ומתאפיין ברעידות בעמידה אך פחות ממקבילו באלטו. הביצועים סבירים, בין השאר תודות למשקל עצמי נמוך של 800 ק"ג. במהירויות עירוניות היא מרגישה זריזה למדי, ואין בעיה לנוע בקצב התנועה, אבל מי שרוצה להיות באמת זריז צריך לשמור את מחט הסל"ד צפונה ל-4,000. הבידוד מרעשי המנוע רחוק מאוד מלהיות מושלם, אבל הצליל נעים יחסית ועדיף על זה שבאלטו. תיבת ההילוכים מציגה תפעול לא מדוייק ויחסי העברה ארוכים באופן מגוחך. בהילוך שלישי למשל, אפשר להגיע עד למהירות המרבית המוצהרת (157 קמ"ש). וזה בפירוש פוגע בביצועים.
לאלטו, עם מנוע כמעט זהה בנתוניו, חלוקת הילוכים הגיונית יותר, שנותנת יתרון ביצועים מוחשי. בעמידה מפריעות הרעידות שמייצר המנוע, ותמוה מדוע לא בחרו בסוזוקי להעלות מעט את סל"ד הסרק, מה שמשפר את המצב. תיבת ההילוכים באלטו גם נעימה יותר לשימוש ומדויקת יותר בתנאי המבחן ה-C1 היתה החסכונית מבין השתיים, עם 16.2 ק"מ לליטר לעומת 14.9 באלטו. בכל מקרה שתי תוצאות מצוינות בהתחשב באופי הנהיגה.
צילום: תומר פדר תא המטען של ה-C1 (וה-107)
מקפצות
בכל הקשור לנוחות שתי המכוניות לא ממש זכאיות למחמאות, לא בעיר ולא מחוץ לעיר. ה-C1 מתקשה עם שיבושים חדים והיא מקפצת עליהם בצורה לא נעימה. מחוץ לעיר נראה שהיא מרוסנת יותר בהשוואה לאלטו, אבל עדיין מתקשה מול שיבושים חדים יותר מהאלטו. בעיר לאלטו יתרון מורגש על עמיתתה. בכל מקרה, יש לנו בתחום הזה שתי מפסידות, רק שהאלטו מפסידה פחות.
לשתיהן אין בעיה לשייט מחוץ לעיר במהירות של כ-120 קמ"ש, אך בליווי שפע רעשי כביש (בסיטרואן) ורוח (בשתיהן). אין ספק שמבחינה מכאנית לשתי המכוניות אין בעיה לגמוע מרחקים ארוכים, אבל שתיהן מעבירות תחושת "עלה נידף". מה שאומר שהנהג צריך להיות מרוכז תמיד בנהיגה, ויחד עם הרעשים החוויה מעט מתישה. בכל הקשור להנאה מנהיגה יש הבדלים בין שתי המכוניות, כאשר האלטו מרגישה "חיה" יותר, עם היגוי עדיף. אבל היא מרגישה פחות נטועה ומשרת ביטחון, בפער שהולך וגדל עם עליית המהירות, ואנו מניחים שלקהל המטרה יהיה נעים ובטוח יותר בסיטרואן, בה גם בקרת היציבות עובדת באופן רהוט יותר.
צילום: תומר פדר
קו המשווה
סוזוקי אלטו מפסידה את המבחן הזה בנקודות, למרות עדיפות קלה בנושאים חשובים כגון תפעול תיבת ההילוכים וההתמודדות עם שברי אספלט.
ה-C1/107 צוברת יתרון בזכות הבטיחות העדיפה, התחושה הצעירה יותר והזולה פחות, והמנוע החלק יותר בסרק. למרות שגם ב-C1 החיסכון זועק מכל פינה, העיצוב החיצוני והפנימי מצליח לעורר חיוך שעוזר לנו לסלוח לה על מגרעותיה. וזה מספיק כדי להכריע את הכף לטובתה.
