למרות המינימליזם הרעיוני, מדובר למעשה במכונית די מתוחכמת: חלק גדול מהמרכב עשוי קרבון קל ויקר, היעילות האווירודינמית לוטשה בסיוע מהנדסים באוניברסיטת שטוטגארט, ונעשה שימוש בבולמי זעזועים אופקיים מתוצרת Sachs (שוב, כמו במכוניות פורמולה), בלמים ייעודיים של AP רייסינג וחישוקים של OZ. כמובן שאין מה לדבר על אבזרי נוחות ופינוק כלשהם, אבל כן תמצאו כאן תא ננעל בו אפשר לאחסן קסדה שלמה – ואת ההגה הנשלף... (כדי שלא יגנבו לכם אותו בחניה).

על ההנעה אחראי מנוע-מרכזי של קוזוורת' בנפח 2.3 ליטר, המוכר מהז'אנר (קייטרהאם CSR) ומפיק כאן 280 כ"ס, המועברים לגלגלים האחוריים באמצעות תיבה סיקוונסיאלית עם 6 הילוכים ודיפרנציאל מוגבל-החלקה. בהתחשב במשקל של 540 ק"ג בלבד, מתקבל יחס הספק-משקל של 520 כ"ס לטון – טוב מזה של בוגאטי ויירון האימתנית.
התוצאה? 0 ל-97 קמ"ש ב-2.8 שניות ומהירות מרבית של 273 קמ"ש.
אבל ליופי וביצועים יש מחיר לא נמוך במקרה של ה'מונו'. לא פחות מ-80,000 לירות שטרלינג (כ-450,000 שקלים לפני מיסים), שהם הרבה מאוד כסף ביחס לרוב המתחרות הנזכרות לעיל – מה שהופך את יעד הייצור של BAC, בין 50 ל-100 מכוניות לשנה, לאופטימי למדי.